תולעת ספרים
Active member
והגר"ש נדל חושב, שע"פ הידע המדעי שיש היום על התכלת, זה ברור ברמה כזו שאפשר להתיר ע"פ זה עגונה.כתב הגר"א וייס [בתשובה שם] שאין להביא ראיות כלל מדברי החוקרים לענין הזה, ואינם לא מעלים ולא מורידים.
והגר"ש נדל חושב, שע"פ הידע המדעי שיש היום על התכלת, זה ברור ברמה כזו שאפשר להתיר ע"פ זה עגונה.כתב הגר"א וייס [בתשובה שם] שאין להביא ראיות כלל מדברי החוקרים לענין הזה, ואינם לא מעלים ולא מורידים.
גדו"י מומחים בהלכות תכלת בציצית קצת יותר ממה שאתה חושב.כשיש לי שאלה בהלכה, אני שואל את מי שמומחה לתחום.
דעת יחיד.והגר"ש נדל חושב, שע"פ הידע המדעי שיש היום על התכלת, זה ברור ברמה כזו שאפשר להתיר ע"פ זה עגונה.
תודה רבה.בושה.
הגר"י הלל עסק בזה שלוש שנים.תודה רבה.
גדולי ישראל עוסקים ביום יום בשאלות של הכלל, ולא כולם מצאו לנכון לעשות למשל כמו הרב זילברמן שפינה שנה מחייו כדי לעסוק בזה.
תנסה לחשוב, האם למשל למרן הראש"ל שליט"א (כמו לכל אחד מגדולי התורה המפורסמים) היה ב-11 השנים האחרונות [ועוד קודם] זמן פנוי כדי להתמסר לסוגייה הזו לאורך ולרוחב, כמו שעשו אחרים. חד משמעית לא.
אין לחוש ליוהרא, אך הוא אינו נוהג כן מהטעם הנ"ל. וכל אחד יש לו להתחקות בהנהגותיו אחר הנהגת גדו"י.
אוקיי, והשיבו על זה מדברי הרמב"ן שכותב בפירוש שהיתה תכלת בזמנו.הגרח"ק לא ראה צורך לעסוק בזה כי כתוב במדרש שזה נגנז, ומה יש לדון עוד. ולכן הסיק "ודאי שאינו תכלת".
אתה מפספס את הנקודה.אין לחוש ליוהרא, אך הוא אינו נוהג כן מהטעם הנ"ל. וכל אחד יש לו להתחקות בהנהגותיו אחר הנהגת גדו"י.
מה שהיה בזמן הרמב"ן - לא היה מצוי אלא שנשתייר מעט שבמעט, כ"כ בתשובה וישב הים, והוא מוכרח, דהא במדרש מבואר שנגנז התכלת, אבל האידנא אינו זמן תכלת כמש"כ האר"י.אוקיי, והשיבו על זה מדברי הרמב"ן שכותב בפירוש שהיתה תכלת בזמנו.
אז אתה בעצמך אומר שהגרח"ק לא רצה בכלל להידרש לזה, מטעמיו שלו [והאמת שזה בגלל החזו"א].
ומי שהטעמים שהביאו את הגרח"ק לא להיכנס לזה אינם משכנעים אותו - מה יעזור לו שהגרח"ק [או כל רב אחר] לא רצה ללמוד את הנושא?
תורתנו - אמת כתיב בה, ואין מחניפים בה לשום אדם.
רק, כמו שאומר מרן הראש"ל שליט"א - שיהיה בדרך ארץ וכדרכה של תורה.
על כל רב שתצטט - אני יכול לצטט לך רב אחר.אגב, גדו"י שלא ראו צורך לעסוק בסוגיא זו - הגר"נ קרליץ טען שחידוש מצוה שנשתכחה, אפשר רק ע"י א' מגדו"י שיש לו רוח הקודש, שיסכימו עמו רוב גדו"י. ולכן א"א לחדש מצוה זו, כ"כ בחוט שני.
מי יחיד?נכון שבתורתינו מותר לחלוק ואין להחניף לשום אדם, אבל שיבא יחיד ויחלוק על רוב מנין ובנין גדו"י, זאת לא שמענו. וכמו שאמר הראש"ל גופא להתחקות אחר הנהגותיהם.
קלא אילן הבעייה היא רק כשבא לרמותעדיין יש את החששות של קלא אילן, וכן יש לחוש ובל תוסיף [אם אינו התכלת], ובל תגרע [אם הוא התכלת וההלכה היא שצריך ב' או ד' חוטין הרי הוא גורע, ואם יתן ד' חוטין שמא מוסיף הוא דהלכה כהרמב"ם שצריך חוט א' ונמצא מוסיף].
עוד יש לחוש מי שאביו מצוה עליו שלא יטיל תכלת והוא עובר על דברי אביו, הרי הוא עובר על מ"ע דאו' כבד את אביך. ואע"ג דאמרו חז"ל יכול אמר לו אביו או רבו וכו' ת"ל אני ה', הכא שאני כיון דאינו ברור שהוא מצוה, ואדרבה דעת רוב גדו"י שאי"ז מצוה, וא"כ ודאי יש לחוש משום כיבוד אב.
השאלה האם בשאלות של עגונות היית מפנה אליו?והגר"ש נדל חושב, שע"פ הידע המדעי שיש היום על התכלת, זה ברור ברמה כזו שאפשר להתיר ע"פ זה עגונה.
בלי קשר לנד"ד, זו טענה מעניינת.גדולי ישראל עוסקים ביום יום בשאלות של הכלל, ולא כולם מצאו לנכון לעשות למשל כמו הרב זילברמן שפינה שנה מחייו כדי לעסוק בזה.
תנסה לחשוב, האם למשל למרן הראש"ל שליט"א (כמו לכל אחד מגדולי התורה המפורסמים) היה ב-11 השנים האחרונות [ועוד קודם] זמן פנוי כדי להתמסר לסוגייה הזו לאורך ולרוחב, כמו שעשו אחרים. חד משמעית לא.
לצערינו יש תופעה של גדולי הדור לדבר אחד (ע"ד מומר לדבר אחד), והוא כל מיני אברכונים שלמדו איזו סוגיא במשך זמן ממושך, ובטוחים שרק הם הצודקים בה, ושכל גדולי ישראל לא התייגעו בסוגיא זו כמוהם, ואם היו מתייגעים בה כמוהם היו פוסקים כמותם.תודה רבה.
גדולי ישראל עוסקים ביום יום בשאלות של הכלל, ולא כולם מצאו לנכון לעשות למשל כמו הרב זילברמן שפינה שנה מחייו כדי לעסוק בזה.
תנסה לחשוב, האם למשל למרן הראש"ל שליט"א (כמו לכל אחד מגדולי התורה המפורסמים) היה ב-11 השנים האחרונות [ועוד קודם] זמן פנוי כדי להתמסר לסוגייה הזו לאורך ולרוחב, כמו שעשו אחרים. חד משמעית לא.
הלך עם 9 זוגות תפילין, כי חשש לכל דעה, וכנ"ל לגבי התכלת, אך ממש א אחז שזה התכלת, ולכן לא הניח תכלת בכל ציציותיו.ר' שריה?