בס״ד זכיתי שיבוא לידי הקובץ החדש.
והנה בראותי המכתב הראשון שבקובץ אשר התפרסם ג״כ הכא בפורום שמרן חזר בו מעניין החצאית עד הקרסול, נתקלתי בההערה המעניינת של העורך אשר טוען כי מרן בטה״ב ח״ב שנראה כ״סותרים״ לכאורה (מאד) את המכתב, בחר לדחות את הראיה במילים מאד קצרות, כאילו אין כלל על מה להאריך והפשטות הוא שאין סתירה.
ובאמת במחכ״ת העורך שכתב לזאת, מלבד שהמעיין יראה באמת שזה מדברי מרן, כבר נודע תשובת הראש״ל בשו״ת הראשון לציון בו נראה בהדיא כי מבין לא כמו המעיר הנ״ל.
וכנראה בשביל למנוע את הסתירה המבוארת (שהרי טה״ב והמכתב שניהם נכתבו באותה שנה) נעלם מבין ריסי עיניו דברי הראש״ל שליט״א.
והנה בראותי המכתב הראשון שבקובץ אשר התפרסם ג״כ הכא בפורום שמרן חזר בו מעניין החצאית עד הקרסול, נתקלתי בההערה המעניינת של העורך אשר טוען כי מרן בטה״ב ח״ב שנראה כ״סותרים״ לכאורה (מאד) את המכתב, בחר לדחות את הראיה במילים מאד קצרות, כאילו אין כלל על מה להאריך והפשטות הוא שאין סתירה.
ובאמת במחכ״ת העורך שכתב לזאת, מלבד שהמעיין יראה באמת שזה מדברי מרן, כבר נודע תשובת הראש״ל בשו״ת הראשון לציון בו נראה בהדיא כי מבין לא כמו המעיר הנ״ל.
וכנראה בשביל למנוע את הסתירה המבוארת (שהרי טה״ב והמכתב שניהם נכתבו באותה שנה) נעלם מבין ריסי עיניו דברי הראש״ל שליט״א.
