רבותי מהפכה

כמעט ולא תמצא כזה דבר כי אשכנזים לא צריכים להדגיש את זה שהם בוגרי ישיבות בניגוד לספרדים
לא הבנתי עם אתה מדבר על אשכנזים או על ספרדים בוגרי ישיבות אשכנזיות..
אגב, יש עוד דבר שצורם לי מאוד שבבית כנסת של בוגרי ישיבות ספרדיות לפעמים מלבישים מנגינה של שיר חסידי על הקדיש..
 
אגב, יש עוד דבר שצורם לי מאוד שבבית כנסת של בוגרי ישיבות ספרדיות לפעמים מלבישים מנגינה של שיר חסידי על הקדיש..
מה יש בזה?
אם עושים עושים את זה כמובן לא מאידאולוגיה נגד...
גם בימים נוראים אנחנו נוהגים לשלב את המנגינה האשכנזית הידועה של ״היום הרת עולם״.
 
הרבה פוסקים ומהם כל גדולי הפוסקים המרוקאים !
לא ידעתי שהגאונים רבי יהושע מאמן זצ"ל (עמק יהושע ח"ב או"ח ס"ס טו), ורבי אברהם חפוטא שליט"א (מענה לשון ח"ג יו"ד סי' טז אות ו, וח"ה יו"ד סי' מג) אינם פוסקים מרוקאים!!!
 
זה פשוט לא מתלבש יפה

כי זה לא להלביש מנגינה על משהו אחר, זה חלק ממנגינות היום הרת..
על טעם וריח אין מה להתווכח.
זה בדיוק כמו שצורם לי כל מיני מנגינות ספרדיות שלא מתלבשות יפה.

ולא הבנתי מה גרע מנגינה אשכנזית ממנגינה ערבית?!
 
לא ידעתי שהגאונים רבי יהושע מאמן זצ"ל (עמק יהושע ח"ב או"ח ס"ס טו), ורבי אברהם חפוטא שליט"א (מענה לשון ח"ג יו"ד סי' טז אות ו, וח"ה יו"ד סי' מג) אינם פוסקים מרוקאים!!!
וגם דעת הגר"ש משאש זצ"ל אינה פשוטה כלל בזה. ראה כאן
 
וגם דעת הגר"ש משאש זצ"ל אינה פשוטה כלל בזה. ראה כאן
וע"ש שכן דעת הגר"י חזן זצ"ל (שו"ת יחו"ד דילה ח"א סי' יט, וח"ג סי' ה).
ושכן דעת הגה"ק ר' אלעזר אבוחצירה זצ"ל (הו"ד בס' מנהגי החיד"א [עמאר], ושכן מנהג תאפיללת).

ובעל כרחך שכל הנך רברבי לאו מרוקאים נינהו... (ואין להקשות ממנהג תאפיללת, די"ל דאף ששטחה בתוך מרוקו, מ"מ אין לה "דין" מרוקו...).
 
אני לא מבין מה ענין רבני מרוקו לכאן, כשמברכים "לגמור" את ההלל ומחסירים תיבה (או אות) זה ברכה לבטלה לכו''ע כי לא גמר.
מרן זיע"א כבר עמד בזה שאין הבדל בין לגמור ללקרוא, כי אם צריך "לקרוא" את ההלל, ודילג תיבה, ג"כ לא קרא את ההלל. ודו"ק. ותול"מ.
 
מרן זיע"א כבר עמד בזה שאין הבדל בין לגמור ללקרוא, כי אם צריך "לקרוא" את ההלל, ודילג תיבה, ג"כ לא קרא את ההלל. ודו"ק. ותול"מ.
אם הבנתי את כבודו נכון אז בשניהם לא יצא ידי חובה, אך אם בירך לגמור נוסף גם ברכה לבטלה.
יתקנני אם טעיתי
 
חזור
חלק עליון