כאן כתב מרן שדין של רוב תשמישו אינו ברוב היתר ומיעוט איסור ולא נאמרה הלכה דהלך אחר רוב תשמישו אלא לעניין אופן שימוש שאם רוב השימוש הוא בצונן ומיעוט בכלי ראשון סגי ליה בהדחה כדין צונן.
והנה בדוגמא השניה לעניין סכין המיוחדת לללחם לכאו' הוי דוגמא רגילה של רוב שימוש בצונן (חיתוך לחם) ומיעוט בחם (חיתוך פיצה) וא''כ מדוע לא נאמר שנלך אחר רוב תשמישו ומה שונה זה מהדין המבוא בשו''ע תנא כה