כל הסיפורים האלה מבוססים על עדויות, ולנו הורה מרן זצ"ל שיש ללמוד ממה שכתוב, ומי כמו מרן זיע"א שהיה מתמסר כל כולו שהכל יעלה על הכתב כסולת נקיה, ואין לנו אלא תורה שבכתב.
על העוגיות הנ"ל לא מרן זיע"א ולא מרן שליט"א כתבו דברים ברורים. המון העם לא מכיר את כל מאחורי הקלעים הזה, שההוא העיד כך והוא העיד כך וכל הרעש הזה, ממה שכתוב ברור מאוד שמי שמחמיר במצה שמורה כל שבעת ימי הפסח לא יאכל מהעוגיות הנ"ל, ואין מה להסביר למה לא צריך להחמיר בשאר ימות הפסח במצה שמורה, כולם יודעים שהעיקר בלילה הראשון ורוב הציבור נוהג בכ"א להחמיר וכי נאמר לאנשים מה לעשות.
ועוד שהמעיין ביבי"א ח"ט סי' מה רואה שהרב עונה על מקרה של דיעבד שיש מפעל שכל השנה עובד על חמץ ורוצה להכשיר, ואף שמתיר כן לכתחילה, זה למציאות של המפעל שכך מתנהל. אבל אנחנו לא מוכרים לקנות משום מפעל כלום, רוצים לעשות הכל לכתחילה בדיוק מאותה סיבה שמחמירים בניקיונות וכן בשאר כשרויות הבד"ץ במוצרים שיש בהם רק תערובת חמץ.
ועוד שיתכן שפס הייצור של העוגיות הנ"ל דינו כתבניות שאותם צריך ללבן ליבון חמור כמבואר בחזו"ע, שהוא 400 מעלות ומעלה לדעה המקילה לא מועיל 360. ואל"כ פסק לנו מרן זיע"א שאין להשתמש בהם בפסח.
וזה מלבד חומרי ההתפחה, נייר אפיה וכל מיני דברים שטוענים. אבל שתי הטענות הראשונות הם הרבה יותר מבוססות ואמיתות. ועד כאן הכל רק מתורת מרן זצ"ל.
ואף אם אכל מהם מרן זצ"ל, לענין מצה שמורה אין שום פתרון, ולכן מי שלא מקפיד במצה שמורה ע"פ העדויות רשאי לאוכלם. אך בכל אופן הלכה פוסקים ממה שכתוב ולא מעדויות.
ודרך אגב לי אין שום צד אני כל שנה מנסה לקחת עוד חומר ולגבש דעה בעניין זה. ועברתי על כל מה שהבאתם פה כל שנה מחדש.