אם כוונתו לדברי הכרתי ופליתי שהביא שם אה"נ שיאכל הפפושדו אחר הפסח, ויוכל לאוכלו גם עם עוף בחלב שאיסורו דרבנן...
ואם כוונתו לדברי הנוב"י שהביא שם, הוא גופיה חילק בין כלים לאוכל, דמה שרוצה להשתמש היום בכלי זה, לא הוי בגדר דבר שיל"מ דהיום לית ליה מתירים, משא"כ באוכלין המתכלים מה שיאכל היום לא יאכל מחר, ואכילה שיאכל היום באיסור יאכלנה למחר בהיתר, ולדידיה נראה דחמץ שעבר עליו הפסח אף שאיסורו דרבנן, מ"מ לא חשיב דשיל"מ. ולכן יוכל לאוכלו קודם הפסח, ובזה לא יעבור על דברי המובא מהירושלמי דעתיד אדם ליתן את הדין על מה שראתה עינו וכו'.
וכל זה כמובן לפוסקים הסוברים שהפפושדו הוא חמץ.
ולדעות שהוא אסור משום יין נסך, הרי הוא אסור באכילה בכל עת ובכל שעה.
מרן זצוקל - אין לשמוע למפקפקים על פפושדו.mp4
