ונוהגים להתיר בו איגודו של לולב... מישהו נוהג?

[נובהרדוק קזבלנקא]

שלום! אני חדש באתר כאן.

אשאל שאלה שמציקה לי שנים!

שו"ע סימן תרס"ד
"ונוהגים להתיר בו (ביום הושענא רבא) איגודו של לולב"

מקור המנהג בראשונים והביאו השו"ע, לא ראיתי בבתי כנסת ספרדים שנוהגים כך!

לתומי חשבתי שזה נובע מעמ'רצות (כמעט כל מי ששאלתי לא ידע שהשו"ע בכלל כתב דבר זה!).

תשכנעו אותי שזו לא עמרצות!

 

[בנימין לוריא]

בילקו"י סי' תרס"ד סעיף י"ח כתב:

ובמקורות כתב (מש"כ בחזו"ע):

 

[נובהרדוק קזבלנקא]

יש"כ, ראיתי את זה מכבר, אבל לא כתב שם הרב טעמו של דבר אלא פשוט 'לא נהגו'... (וגם לאחר הנענועים לא ראיתי למי שמתירו).

 

[בנימין לוריא]

יש"כ, ראיתי את זה מכבר, אבל לא כתב שם הרב טעמו של דבר אלא פשוט 'לא נהגו'... (וגם לאחר הנענועים לא ראיתי למי שמתירו).

אני באמת כן נוהג ביום הושענא רבא אחרי שנטלתי לולב בברכה להתיר את מה שאוגדים הראש הלולב ולהשאיר רק את הקשרים שקושרים בהדס ובערבה.

 

[פשוט]

שלום! אני חדש באתר כאן.

אשאל שאלה שמציקה לי שנים!

שו"ע סימן תרס"ד
"ונוהגים להתיר בו איגודו של לולב"

מקור המנהג בראשונים והביאו השו"ע, לא ראיתי בבתי כנסת ספרדים שנוהגים כך!

לתומי חשבתי שזה נובע מעמ'רצות (כמעט כל מי ששאלתי לא ידע שהשו"ע בכלל כתב דבר זה!).

תשכנעו אותי שזו לא עמרצות!

כן, ראיתי בבית הכנסת שהתירו אוגדו של לולב למעלה.
אמנם אני לא נהגתי לאגוד בראש הלולב אלא רק עם ההדסים והערבות. ולכן איני מתיר.
וכמדומני שראיתי בעבר בכתבי הגרח"פ ז"ל שמעיד שנהגו להתיר אוגדו של לולב. עיין עליו.

 

[נובהרדוק קזבלנקא]

בטעם המנהג כתב ראבי''ה (סוכה סי' תרנט), שמעתי דמה שכתוב בלולב כפת תמרים, חסר ו', כי ששה ימים הוא כפות וקשור, ודומה לכף אחת, וביום השביעי מתירין אוגדו.

והב"ח כתב: כדי לנענע בו היטב, כיון שהיום הוא גמר החתימה, ועל ידי נענוע הלולב עוצר טללים רעים ורוחות רעות.

והלבוש כתב: כדי להרבות בו שמחה.

 

[נובהרדוק קזבלנקא]

וכמדומני שראיתי בעבר בכתבי הגרח"פ ז"ל שמעיד שנהגו להתיר אוגדו של לולב. עיין עליו.

יואיל נא מר להחכימני מיהו הגרח"פ?

 

[פשוט]

יואיל נא מר להחכימני מיהו הגרח"פ?

הגאון רבי חיים פאלאג'י ז"ל

 

[נובהרדוק קזבלנקא]

נו... אז נהוג לכתוב 'החבי"ף' הלא כן?

 

[פשוט]

נו... אז נהוג לכתוב 'החבי"ף' הלא כן?

יש ויש.
וכעת ראיתי במל"ח סימן כ"ד אות ט"ז שכתב "מתירין אגודו של לולב עד חציו וכו'", וכתב הדין אבל אין שם עדות מפורשת על המנהג, עיי"ש.

 

[יצחק כהן הי"ו]

שלום! אני חדש באתר כאן.

ברוך הבא.
יחיד אל דגול מרבבה.

 

[נובהרדוק קזבלנקא]

וכעת ראיתי במל"ח סימן כ"ד אות ט"ז שכתב "מתירין אגודו של לולב עד חציו וכו'", וכתב הדין אבל אין שם עדות מפורשת על המנהג, עיי"ש.

יש"כ, מצורף צילום דבריו.

 

[נוריאל]

יש"כ, ראיתי את זה מכבר, אבל לא כתב שם הרב טעמו של דבר אלא פשוט 'לא נהגו'... (וגם לאחר הנענועים לא ראיתי למי שמתירו).

אצלנו בכולל הרבה מתירים. (מאלו שאוגדים, ומאלו שלא יש הרבה שעכ"פ מנערים בחוזקה עד שנפרדים העלים)

 

[משה ברגמן]

אולי בגלל שאנו נוהגים לקח לולב קורה וגם בלי אגודו הוא לא ינענע הרבה אין סיבה להתירו

 

[דביר רובין]

מה שכותב מרן להתיר את הקשרים אחרי ההקפות, האם קאי על הקשרים שאוגדים בהם הולולב וההדס והערבה או הקשרים האחרים?

 

[נובהרדוק קזבלנקא]

מה שכותב מרן להתיר את הקשרים אחרי ההקפות, האם קאי על הקשרים שאוגדים בהם הלולב וההדס והערבה או הקשרים האחרים?

לכאורה תלוי בטעמים, וראיתי מפוסקי זמנינו שנסתפקו בזה ג"כ, ויש שכתבו שלפני הלל יתיר איגוד שלמעלה ולפני ההקפות יתיר גם חלק מקשר של מטה.

 

[דביר רובין]

שאלתי היא מה דעת מרן שליט"א?

 

[נוריאל]

מה שכותב מרן להתיר את הקשרים אחרי ההקפות, האם קאי על הקשרים שאוגדים בהם הולולב וההדס והערבה או הקשרים האחרים?

כיוון שפתח במנהג להתיר העליונים מן הסתם בהמשך כוונתו כנ"ל

 

[נובהרדוק קזבלנקא]

תזכורת למחר:
שו"ע סימן תרס"ד
"ונוהגים להתיר בו (ביום הושענא רבא) איגודו של לולב"

 

[נובהרדוק קזבלנקא]

ראיתי בספר שבט מיהודה לגאון ר' יהודה לביא בן דוד שכתב באריכות אודות מנהג הספרדים בזה, ושתמוה למה לא נוהגים בזה, ואעלה כאן תמצית דבריו: