מה זה קשור? גם אם היה עוד כיסוי מעל הסבכה, עדיין הפאה היא "תחת השבכה".
ועוד, דכל דבריך בנויים על הבנת הבאר שבע (סי' יח) שחיוב דת יהודית הוא מצד 'שני כיסויים', ולכן אתה מבין שהפא"נ בזמן הש"ס שימשה כ'כיסוי' - אבל כיסוי אחד, וחסר רק את הכיסוי השני שהוא תלוי במנהגי המקומות לשיטתך.
אבל כבר דחאו בתקיפות התשובה מאהבה (סי' מח), וכתב: הנה דברים האלה אין הדעת סובלתן, לומר ששער ראש האשה צריך כלי בתוך כלי וצריך דעבוד לשמה [כלומר] דעביד ביחוד לשם כיסוי . ו[עוד], איך יעלה על דעת שרבינו משה [הרמב"ם] הוסיף מדעתו דבר שאינו נזכר בתלמוד [דהלא בתלמוד לא כתוב אלא ש"קלתה נמי לא", ומהיכ"ת להוסיף שכיסוי דלא עביד לשם כיסוי נמי לא מהני אף על פי שהוא לא מנוקב כקלתה. ושצריך שניים כאלו], ולא עוד אלא שישתוק מגוף הדבר שנזכר בש"ס דהיינו קלתה, ומנא ליה חידוש זה מאמר שלא נזכר בגמרא, ועוד הס לא להזכיר להיות מצוה או רשות לגרש בנות ישראל ולהיות יוצאות בלא כתובה ב'סברות כרסיות' להמציא שהן עוברות על דת יהודית בדברים שאינם מפורשים בגמרא והראשונים. ובאמת כבוד תורתו הקדושה שגה בזה, כי המטפחת שנקט הרמב"ם היא נמי מעשה רשת כמו סל, ומטפחת וקלתה אחת היא, שאינם מכסים כל הראש והשערות נראות מתחתיהן, וכמו שכתב גם הבית חדש ריש סימן קט"ו. עכ"ל.
וכדברי התשובה מאהבה כן כתבו אחרונים רבים - שו"ת ר"ע הילדסהיימר (חאהע"ז סי' לו), והאגרות משה (ח"א סי' נח), ובשו"ת בן דוד (סי' ל). וכן נראה מדברי הב"ח (אהע"ז סי' קטו), שפירש דברי הרמב"ם דמטפחת דקאמר היינו 'כיסוי שיש בו נקבים'. וממילא הרדיד שעליה הוא רק בשביל שיכסה היטב את ראשה לבל יראו שערותיה בין הנקבים, ולא כדי שיחפה את כל גופה. וכן משמע מהתויו"ט (כתובות פ"ז מ"ו) שכתב בלשון: שיש "על ראשה" רדיד ככל הנשים. משמע שהרדיד הזה הוא רק כיסוי על הראש (ולא רדיד החופה את כל גופה כדפירש הפרישה בתירוצו הראשון. אמנם אינו מוכרח כ"כ). וכן נראה שמצדד היביע אומר ח"ד (אהע"ז סי' ג אות ב), וכ"ה להדיא בח"ה (אהע"ז סי' ה' אות א). ע"ש. וכ"כ הגר"מ לוי בברכת ה' (ח"א עמ' שג) שהעיקר כפירוש הב"ח הנ"ל ודלא כמהר"י קצנלבויגן (המודפס בבאר שבע סי' יח). ע"ש. וכ"כ הגרי"ש אליישיב (קונטרס דעת רבותינו עמ' 8, הובא בספר הכתר והכבוד לחי עולמים עמ' רל) שהעיקר כדברי התשובה מאהבה, שכן מוכח למעיין בסוגיא בכתובות וברמב"ם. ע"ש.
וכביאור זה מוכרח בדברי הרמב"ם עצמו (בפירוש המשניות), ומוכרח בעוד כמה הוכחות, וכפי שהארכתי בבגדי קודש (פרק ד), עי"ש.
ולפי זה, הצורך בכיסוי השני הוא לא סתם בשביל שיהיה שני כיסויים, כפי שכתבת, אלא בשביל לכסות את השערות הנראות מבעד לקלתה. ואה"נ מי שלובשת כיסוי טוב אטום, אינה צריכה שני כיסויים. אבל פאה נכרית מאן דכר שמיה, הלא היא לא היתה קשורה לכיסוי כלל, אלא תחליף לשערותיה המקוריות, ותו לא מידי.
ועוד, דכל דבריך בנויים על הבנת הבאר שבע (סי' יח) שחיוב דת יהודית הוא מצד 'שני כיסויים', ולכן אתה מבין שהפא"נ בזמן הש"ס שימשה כ'כיסוי' - אבל כיסוי אחד, וחסר רק את הכיסוי השני שהוא תלוי במנהגי המקומות לשיטתך.
אבל כבר דחאו בתקיפות התשובה מאהבה (סי' מח), וכתב: הנה דברים האלה אין הדעת סובלתן, לומר ששער ראש האשה צריך כלי בתוך כלי וצריך דעבוד לשמה [כלומר] דעביד ביחוד לשם כיסוי . ו[עוד], איך יעלה על דעת שרבינו משה [הרמב"ם] הוסיף מדעתו דבר שאינו נזכר בתלמוד [דהלא בתלמוד לא כתוב אלא ש"קלתה נמי לא", ומהיכ"ת להוסיף שכיסוי דלא עביד לשם כיסוי נמי לא מהני אף על פי שהוא לא מנוקב כקלתה. ושצריך שניים כאלו], ולא עוד אלא שישתוק מגוף הדבר שנזכר בש"ס דהיינו קלתה, ומנא ליה חידוש זה מאמר שלא נזכר בגמרא, ועוד הס לא להזכיר להיות מצוה או רשות לגרש בנות ישראל ולהיות יוצאות בלא כתובה ב'סברות כרסיות' להמציא שהן עוברות על דת יהודית בדברים שאינם מפורשים בגמרא והראשונים. ובאמת כבוד תורתו הקדושה שגה בזה, כי המטפחת שנקט הרמב"ם היא נמי מעשה רשת כמו סל, ומטפחת וקלתה אחת היא, שאינם מכסים כל הראש והשערות נראות מתחתיהן, וכמו שכתב גם הבית חדש ריש סימן קט"ו. עכ"ל.
וכדברי התשובה מאהבה כן כתבו אחרונים רבים - שו"ת ר"ע הילדסהיימר (חאהע"ז סי' לו), והאגרות משה (ח"א סי' נח), ובשו"ת בן דוד (סי' ל). וכן נראה מדברי הב"ח (אהע"ז סי' קטו), שפירש דברי הרמב"ם דמטפחת דקאמר היינו 'כיסוי שיש בו נקבים'. וממילא הרדיד שעליה הוא רק בשביל שיכסה היטב את ראשה לבל יראו שערותיה בין הנקבים, ולא כדי שיחפה את כל גופה. וכן משמע מהתויו"ט (כתובות פ"ז מ"ו) שכתב בלשון: שיש "על ראשה" רדיד ככל הנשים. משמע שהרדיד הזה הוא רק כיסוי על הראש (ולא רדיד החופה את כל גופה כדפירש הפרישה בתירוצו הראשון. אמנם אינו מוכרח כ"כ). וכן נראה שמצדד היביע אומר ח"ד (אהע"ז סי' ג אות ב), וכ"ה להדיא בח"ה (אהע"ז סי' ה' אות א). ע"ש. וכ"כ הגר"מ לוי בברכת ה' (ח"א עמ' שג) שהעיקר כפירוש הב"ח הנ"ל ודלא כמהר"י קצנלבויגן (המודפס בבאר שבע סי' יח). ע"ש. וכ"כ הגרי"ש אליישיב (קונטרס דעת רבותינו עמ' 8, הובא בספר הכתר והכבוד לחי עולמים עמ' רל) שהעיקר כדברי התשובה מאהבה, שכן מוכח למעיין בסוגיא בכתובות וברמב"ם. ע"ש.
וכביאור זה מוכרח בדברי הרמב"ם עצמו (בפירוש המשניות), ומוכרח בעוד כמה הוכחות, וכפי שהארכתי בבגדי קודש (פרק ד), עי"ש.
ולפי זה, הצורך בכיסוי השני הוא לא סתם בשביל שיהיה שני כיסויים, כפי שכתבת, אלא בשביל לכסות את השערות הנראות מבעד לקלתה. ואה"נ מי שלובשת כיסוי טוב אטום, אינה צריכה שני כיסויים. אבל פאה נכרית מאן דכר שמיה, הלא היא לא היתה קשורה לכיסוי כלל, אלא תחליף לשערותיה המקוריות, ותו לא מידי.
