ע"ה ס"ט
Well-known member
הראש"ל שליט"א לא אמר שכך דעת אביו, אלא שאם היה רואה היה חוזר בו.וכאן זה גם מסתבר
וכמו שהרשל עצמו שנה אחת אמר כך ושנה אחרת כך בדין זה וכמו שהרב ללוש גם כן דן בזה מדברי התשבץ וכו'
הראש"ל שליט"א לא אמר שכך דעת אביו, אלא שאם היה רואה היה חוזר בו.וכאן זה גם מסתבר
וכמו שהרשל עצמו שנה אחת אמר כך ושנה אחרת כך בדין זה וכמו שהרב ללוש גם כן דן בזה מדברי התשבץ וכו'
תראה בשרשר זההראש"ל שליט"א לא אמר שכך דעת אביו, אלא שאם היה רואה היה חוזר בו.
הבנתי מה שאמרתהראש"ל שליט"א לא אמר שכך דעת אביו, אלא שאם היה רואה היה חוזר בו.
אמת לאמיתהתורה שבכתב עדיפא מכל שמועות שבעולם.
באיזו מהדורה על ברכות זה מופיע?כעת יצא ילקו''י ברכות ושם נאמר:
מה זה הקונטרס הזה?בקונט' משנה אחרונה
בגליון יתד המאיר הוציאו קיבוץ יפה איפה מרן חזר בו מכל ספריו [כמעט הביאו הכל]מה זה הקונטרס הזה?
תודה!בגליון יתד המאיר הוציאו קיבוץ יפה איפה מרן חזר בו מכל ספריו [כמעט הביאו הכל]
והעלו בפורום
גם רימון וגם תמר הוא מין שבעה...שלום רב, האם כדי לפתור את המחלוקות הללו. ניתן יהיה להניח את הרימון במטבח ובינתיים לברך על התמר, ולאחר מכן להביא את הרימון ולברך שהחיינו ולאוכלו. או שמא, הדבר לא יועיל, משום שסוף סוף הרימון מצוי בהישג יד, ונחשב כמצוי "לפני". ?
יש מחלוקת האם להקדים את הרימון + ברכת שהחיינו לתמר. כדי לפתור זאת, היה מי שהציע שלא להעלות את הרימון על השולחן בהתחלהגם רימון וגם תמר הוא מין שבעה...
יש עלון ???רק אציין שבתכנית "אור השבת" האחרונה (פר' בשלח) של הרב ללוש, הוא דיבר והאריך בנושא הנזכר...
(ניתן לראות ולשמוע כאן ובעז"ה גם לקרוא בעלון הקרוב...)
כמדומנישלום רב, האם כדי לפתור את המחלוקות הללו. ניתן יהיה להניח את הרימון במטבח ובינתיים לברך על התמר, ולאחר מכן להביא את הרימון ולברך שהחיינו ולאוכלו. או שמא, הדבר לא יועיל, משום שסוף סוף הרימון מצוי בהישג יד, ונחשב כמצוי "לפני". ?