דביר רובין
Member
אדם שמקפיד לאכול רק בד"ץ, האם מותר לאכול במסעדה שכל המוצרים בד"ץ אבל למסעדה עצמה יש רבנות מקומית? תודה רבה
בד"ץ
- Thread starter דביר רובין
- תאריך התחלה
- צופים 15
-
- תגיות
- כשרות
הרב שמעון ללוש
Well-known member
ב"ה
שלום וברכה,
ראשית יש לדעת שאין חומרא הלכתית לאכול רק בד"ץ, זו טעות שנשתרשה כאילו יש חומרא כזו. אלא יש חומרא לאכול כשרות "מהודרת", כלומר שלא יהיה רק "כשר", אלא כשר "למהדרין", ואפילו יהיה של הרבנות המקומית, ואדרבא של הרבנות המקומית יש מעלות שאין בבד"ץ, אלא שראוי להחמיר לאכול רבנות "מהדרין" ולא כשרות רגילה של רבנות.
ולגוף השאלה, להאמור, אם כל המוצרים במסעדה כשרים בכשרות מהודרת, וההשגחה על המסעדה עצמה אינה בכשרות מהודרת, אלא בכשרות רגילה של הרבנות המקומית, וזה השואל משתדל להחמיר לאכול רק כשרות מהודרת, האם רשאי לאכול באותה מסעדה,
התשובה היא, שאם בעל הבית מוחזק לאנשי סביבתו כאדם שומר מצוות ונאמן, ומבין ענין, או לחילופין המשגיח של הרבנות שנמצא בשטח, שמוחזק לשומר מצוות ונאמן, ואומרים לו שבמקום זה בהכנת המאכלים אינם מסתמכים לכתחילה על שום קולא מיוחדת, אלא מכינים את האוכל באופן שהוא לכתחילה, כמו שמכינים בבית, ואינם מזדקקים לקולות מיוחדות, יש לסמוך עליהם, ורשאי לאכול שם לכתחילה. אולם אם יתכן שלאור ההכנה המסחרית מזדקקים לקולות מיוחדות בדרכי הכנת המאכלים וכדומה, ולא נתברר לנו אחרת מאדם שמוחזק בסביבתו לשומר מצוות, יש להימנע מלאכול שם, למי שמקפיד על כשרות מהודרת. (וכמובן רשאי לברר אודות מאכלים שהכנתם פשוטה כיצד הכינום, ואם ניכר שאין מה לחוש בהם יאכל לאכול מהם).
בברכה רבה
שלום וברכה,
ראשית יש לדעת שאין חומרא הלכתית לאכול רק בד"ץ, זו טעות שנשתרשה כאילו יש חומרא כזו. אלא יש חומרא לאכול כשרות "מהודרת", כלומר שלא יהיה רק "כשר", אלא כשר "למהדרין", ואפילו יהיה של הרבנות המקומית, ואדרבא של הרבנות המקומית יש מעלות שאין בבד"ץ, אלא שראוי להחמיר לאכול רבנות "מהדרין" ולא כשרות רגילה של רבנות.
ולגוף השאלה, להאמור, אם כל המוצרים במסעדה כשרים בכשרות מהודרת, וההשגחה על המסעדה עצמה אינה בכשרות מהודרת, אלא בכשרות רגילה של הרבנות המקומית, וזה השואל משתדל להחמיר לאכול רק כשרות מהודרת, האם רשאי לאכול באותה מסעדה,
התשובה היא, שאם בעל הבית מוחזק לאנשי סביבתו כאדם שומר מצוות ונאמן, ומבין ענין, או לחילופין המשגיח של הרבנות שנמצא בשטח, שמוחזק לשומר מצוות ונאמן, ואומרים לו שבמקום זה בהכנת המאכלים אינם מסתמכים לכתחילה על שום קולא מיוחדת, אלא מכינים את האוכל באופן שהוא לכתחילה, כמו שמכינים בבית, ואינם מזדקקים לקולות מיוחדות, יש לסמוך עליהם, ורשאי לאכול שם לכתחילה. אולם אם יתכן שלאור ההכנה המסחרית מזדקקים לקולות מיוחדות בדרכי הכנת המאכלים וכדומה, ולא נתברר לנו אחרת מאדם שמוחזק בסביבתו לשומר מצוות, יש להימנע מלאכול שם, למי שמקפיד על כשרות מהודרת. (וכמובן רשאי לברר אודות מאכלים שהכנתם פשוטה כיצד הכינום, ואם ניכר שאין מה לחוש בהם יאכל לאכול מהם).
בברכה רבה
יעקב ישראל מורה
Active member
אותו הדבר יהיה גם ברוב הקייטרינגים שאין להם תעודת כשרות אולם הם מתחייבים למוצרים של בד"ץ
יש גם עניין של עצם ההכנה, בישולי גויים, בדיקות ותולעים וכד׳, גם בזה זה תלוי ברמת ההשגחה ובאמינות.
יצחק משען
Well-known member
השאלה שבאמת מציקה לבטני, האם כשהרבנות מדגישה שזהו הכשר מהדרין זה אומר שיש תוספת הידור בהשגחה זו שאיננה נמצאת בהשגחת הרבנות הרגילה?
ואם כן במה זה מתבטא?
והאם זה משתווה לבד"ץ או דרגא אחרת?
ומכיון שמסתבר שיענו לי שכל רבנות לגופה, איך אני הדל והקטן אדע מה מצב הרבנות של עירי? האם יש מישהו ניטרלי שאצלו אוכל לברר על מגדל העמק לדוגמא, או טבריא וצפת וכיו"ב?
ואם כן במה זה מתבטא?
והאם זה משתווה לבד"ץ או דרגא אחרת?
ומכיון שמסתבר שיענו לי שכל רבנות לגופה, איך אני הדל והקטן אדע מה מצב הרבנות של עירי? האם יש מישהו ניטרלי שאצלו אוכל לברר על מגדל העמק לדוגמא, או טבריא וצפת וכיו"ב?
הרב שמעון ללוש
Well-known member
ב"ה
אותם שאלות ויותר מהמה יש גם על גופי הכשרות הפרטיים של הבד"ץ, אלא שעל הרבנות פחות קשה, כי יש להם אכיפה חוקית שאינם יכולים להחליט כפי העולה על רוחם אם אינו עונה על סטנדרטים מסויימים וברורים, ואף ביד כל אחד לתבוע אותם על שינוי מהסטנדרטים, משא"כ בגופים פרטיים הוא העד הוא הדיין הוא הבעל דין, הוא יחליט מהם הסטנדרטים, ואף אם יעבור עליהם אי אפשר לתבוע אותו מבחינת חוק. (ומעט מזה וברמיזה קלה כמות שהיא פלט הגאון רבי אליהו בר שלום במוצאי שבת האחרון ביזדים, למי שזכה לשמוע...)
אותם שאלות ויותר מהמה יש גם על גופי הכשרות הפרטיים של הבד"ץ, אלא שעל הרבנות פחות קשה, כי יש להם אכיפה חוקית שאינם יכולים להחליט כפי העולה על רוחם אם אינו עונה על סטנדרטים מסויימים וברורים, ואף ביד כל אחד לתבוע אותם על שינוי מהסטנדרטים, משא"כ בגופים פרטיים הוא העד הוא הדיין הוא הבעל דין, הוא יחליט מהם הסטנדרטים, ואף אם יעבור עליהם אי אפשר לתבוע אותו מבחינת חוק. (ומעט מזה וברמיזה קלה כמות שהיא פלט הגאון רבי אליהו בר שלום במוצאי שבת האחרון ביזדים, למי שזכה לשמוע...)
לפי מה שידוע לי קודם כל זה מתבטא שהירק עלים בכשרות רגילה הוא לא מהדרין היינו שלא גדל בחממות מיוחדות למניעת הימצאותם של חרקים, ולענ"ד ההבדל בין כשרות רגילה למהדרין טומנת בתוכה עשרות פרטים של הבדל עיקר הדין למחמיר תבוא עליו ברכה, כמו בדיקות צומת הגידים לכל עוף או מדגם,בקר כמובן כשר ולא חלק,חלב עכום עם מצלמות וכדו',אבקת חלב ג'לטין, וכן לסמוך על ביטולים לכתחילה (באיסורי דרבנן)וכן נטל"פ לכתחילה למרות שיש חולקים ,שלא נדבר על בישולי גויים כדעת הרמ"א.
בקיצור כשרות רגילה היא: אם יש על מה לסמוך
מעיקור הדין לפי מרן או הרמ"א אז דבר זה מוגש לכל דורש.
אני מכיר מסעדה בכשרות רבנות מהדרין שאין לה ירק עלים מגידול מיוחד ומי שרוצה מבקש שלא ישימו לו החסה למשל.
כמו כן הבשר חלקו הוא חלק רבנות, וחלקו חלק בד"צ ואת הבד"צ למי שרוצה מכינים בכלי אחר.(לא מגש אחר אלא את כל הבשר בכינים במנגל אידוי ואת הבד"צ מדליקים למי שרוצה מכשיר אחר לחלוטין כמו מחבת חשמלי.
היא גופא בעיה שאמרת, דמי יימר דלא יתבלבלו וישתמשו בכלים האחרים בטעות, ואם תבוא לומר שהרי מודבר בחומרות הרי איבדת את ״ההידור״ דעדיף לכתחילה להשתמש רק באותם כלים. וכבר ידוע שמשגיחי כשרות לפעמים מוצאים סדום ועמורה במטבחי מסעדות בהם משתמשים בסיר שלא נשטף כדבעי מדג לבשר או להפך, משתמשים בשמן שטגנו לשניצל לטגן דגים וד״ל שכשאין השגחה מעליא התקלות מרובות ובמיוחד בנושא החרקים.
זה נורא אם אתה ירא שמיים ותמיד מקפיד על השגחה מהודרת.
לטעות בין המכשירים הגדולים הללו פחות מצוי מאשר מחבתות מה גם שהם מכשירים שונים וגם הבשר יוצא אחרת כי ברגיל הוא פסים ולבד"צ הוא כמו מחבת ויוצא אחרת וניכר.
גם הבשר הרגיל בחנות הוא חלק רבנות.
עכ"פ כוונתי בלא נורא שלא יצא שנכנס לבשר רגיל אלא סו"ס זה בשר חלק וגם הצד שטעו זה רק ספק אז יש ספק ספיקא ומותר לכתחילה.
כבודו מפספס את הנקודה, ההידור של הבד״צים זה להמנע מס״ס, אם היינו הולכים בכל הדינים בתר עיקר הדין לא היינו צריכים להחמיר בבד״צים והיינו אוכלים גם ג׳לאטין שבא מדבר אחר דמרן מתיר, אלא דכבר נהגנו ונהגנו להחמיר לא להכניס את עצמנו בס״ס הללו ולזה ההידור שאנו מחפשים.
הרב שמעון ללוש
Well-known member
ב"ה
יש כאן שוב טעות בגישה,
מסעדה שיש לה כשרות מהודרת ומאפשרת גם לרכוש אוכל בכשרות שאינה מהודרת כפי שהוצג כאן, זה אומר שה"משגיח" אינו אחראי כראוי לעמוד על המשמר לפי העקרונות שהנחו אותו, אבל זה לא מוריד בערך ורמת ההידור של אותה "מערכת כשרות" מהודרת.
ובפועל, חוסר אחריות זה של המשגיח, כמעט ואינו מצוי ברמה כזו כפי שהוצג כאן, אלא מעט מזעיר, אחד מעיר, אולם במעט המצוי הנזכר, מצוי הוא גם בבדצי"ם כמו ברבנות מהדרין, (ויתכן אפילו שיותר בבדצי"ם, שעליהם אין את הביקורת והאכיפה הנוקשית של הממסד). וכפי שסיפר לי בעל עסק בנימת תרעומת, בשיעור שנתתי לפני כשלוש שנים, שהיה לו בעסק כשרות של אחד הבדצי"ם המפורסמים, והמשגיח הניח לו למכור מוצרים מסויימים במסעדה שאינם של רמת כשרות מהודרת, אבל הוא היה אמיתי ולא היה מוכן לכך. (וראה להלן מה השבתיו).
ובכלל יש לדעת כלל ברזל!
חוסר האחריות או חוסר האמינות שאפשר למצא לפעמים אצל משגיחי כשרות בשטח, כגון מסעדות אולמות וכדומה, אינו מטיל דופי חלילה וחס בגוף הכשרות או במערכת הכשרות עצמם, לפי שהם משתדלים לעשות את המיטב, ולא תמיד בידם לדעת בדיוק על כל משגיח את היראת שמים והאחריות שלו, אלא הם מקבלים המלצה כללית על המשגיח ומעסיקים אותו בחזקת נאמן על סמך ההמלצה.
וכאן האחריות מוטלת עלינו, שאם ראינו זלזול הניכר לעין באחריות המשגיח ורמת הכשרות במקום, עלינו לדבר עם המשגיח בקצרה, ואם רואים שיש עם מי לדבר, והיה זה שכרנו, ואם לאו, לפנות לגוף או מערכת אותה כשרות, ולדווח על מה שראינו בשטח ועל השיח שהיה לנו עם המשגיח, ובודאי חזקה על אותו תלמיד חכם שהוא יושב ראש מערכת אותה כשרות, שאינו חפץ בהכשלת רבים, כי אם בזיכוי הרבים, ויעשה הכל ובהקדם לתקן את המצב. (וגם אם בשיחתו עם האנשים היראים יפגש באמירות "מטייחות" ע"מ לצבוע הענין בצבע יפה, לא יתפעל, שכלפי חוץ מראים כך, שלא יצא שם רע על מערכת הכשרות, וכן שלא לקעקע האימון, אבל בפועל דואגים שהענין יטופל בהקדם).
וכך באמת היה באותו בעל עסק הנזכר (שישב בשיעור), ששאלתיו אם פנה למערכת הכשרות לדווח על מעשיו של המשגיח, והשיב שפנה, ושניסו לטייח בטלפון, אבל למעשה הענין טופל מיידית, והשבתיו שזהו כמאה עדים שמערכת הכשרות יש לה אחריות, והתנהלות המשגיח אינה ממעיטה ברמת מערכת הכשרות, אלא שעלינו לפנות ולדווח, ע"מ לזכות את הרבים.
ושוב, בכל זה אין כל הבדל בין רבנות מהדרים לבין בד"ץ, אלא שכאמור רבנות מהדרין יותר מאורגנת ומחוייבת ונאכפת בחוק ובדעת האזרח, משא"כ בדצי"ם למיניהם שהם גופי כשרות פרטיים, פחות יש להם סיוע באכיפה ולקיחת האחריות כראוי, ואין כאן המקום לדבר מזה. (וזה מלבד שעיקר ההיסמכות וההישענות של הבדצי"ם בשטח, היא על המשגיחים של הרבנות המקומית בדרך כלל, מלבד יוצא מן הכלל זעיר כאן זעיר שם, לפי שבאמת אינם צריכים יותר מזה).
בברכה רבה
יש כאן שוב טעות בגישה,
מסעדה שיש לה כשרות מהודרת ומאפשרת גם לרכוש אוכל בכשרות שאינה מהודרת כפי שהוצג כאן, זה אומר שה"משגיח" אינו אחראי כראוי לעמוד על המשמר לפי העקרונות שהנחו אותו, אבל זה לא מוריד בערך ורמת ההידור של אותה "מערכת כשרות" מהודרת.
ובפועל, חוסר אחריות זה של המשגיח, כמעט ואינו מצוי ברמה כזו כפי שהוצג כאן, אלא מעט מזעיר, אחד מעיר, אולם במעט המצוי הנזכר, מצוי הוא גם בבדצי"ם כמו ברבנות מהדרין, (ויתכן אפילו שיותר בבדצי"ם, שעליהם אין את הביקורת והאכיפה הנוקשית של הממסד). וכפי שסיפר לי בעל עסק בנימת תרעומת, בשיעור שנתתי לפני כשלוש שנים, שהיה לו בעסק כשרות של אחד הבדצי"ם המפורסמים, והמשגיח הניח לו למכור מוצרים מסויימים במסעדה שאינם של רמת כשרות מהודרת, אבל הוא היה אמיתי ולא היה מוכן לכך. (וראה להלן מה השבתיו).
ובכלל יש לדעת כלל ברזל!
חוסר האחריות או חוסר האמינות שאפשר למצא לפעמים אצל משגיחי כשרות בשטח, כגון מסעדות אולמות וכדומה, אינו מטיל דופי חלילה וחס בגוף הכשרות או במערכת הכשרות עצמם, לפי שהם משתדלים לעשות את המיטב, ולא תמיד בידם לדעת בדיוק על כל משגיח את היראת שמים והאחריות שלו, אלא הם מקבלים המלצה כללית על המשגיח ומעסיקים אותו בחזקת נאמן על סמך ההמלצה.
וכאן האחריות מוטלת עלינו, שאם ראינו זלזול הניכר לעין באחריות המשגיח ורמת הכשרות במקום, עלינו לדבר עם המשגיח בקצרה, ואם רואים שיש עם מי לדבר, והיה זה שכרנו, ואם לאו, לפנות לגוף או מערכת אותה כשרות, ולדווח על מה שראינו בשטח ועל השיח שהיה לנו עם המשגיח, ובודאי חזקה על אותו תלמיד חכם שהוא יושב ראש מערכת אותה כשרות, שאינו חפץ בהכשלת רבים, כי אם בזיכוי הרבים, ויעשה הכל ובהקדם לתקן את המצב. (וגם אם בשיחתו עם האנשים היראים יפגש באמירות "מטייחות" ע"מ לצבוע הענין בצבע יפה, לא יתפעל, שכלפי חוץ מראים כך, שלא יצא שם רע על מערכת הכשרות, וכן שלא לקעקע האימון, אבל בפועל דואגים שהענין יטופל בהקדם).
וכך באמת היה באותו בעל עסק הנזכר (שישב בשיעור), ששאלתיו אם פנה למערכת הכשרות לדווח על מעשיו של המשגיח, והשיב שפנה, ושניסו לטייח בטלפון, אבל למעשה הענין טופל מיידית, והשבתיו שזהו כמאה עדים שמערכת הכשרות יש לה אחריות, והתנהלות המשגיח אינה ממעיטה ברמת מערכת הכשרות, אלא שעלינו לפנות ולדווח, ע"מ לזכות את הרבים.
ושוב, בכל זה אין כל הבדל בין רבנות מהדרים לבין בד"ץ, אלא שכאמור רבנות מהדרין יותר מאורגנת ומחוייבת ונאכפת בחוק ובדעת האזרח, משא"כ בדצי"ם למיניהם שהם גופי כשרות פרטיים, פחות יש להם סיוע באכיפה ולקיחת האחריות כראוי, ואין כאן המקום לדבר מזה. (וזה מלבד שעיקר ההיסמכות וההישענות של הבדצי"ם בשטח, היא על המשגיחים של הרבנות המקומית בדרך כלל, מלבד יוצא מן הכלל זעיר כאן זעיר שם, לפי שבאמת אינם צריכים יותר מזה).
בברכה רבה
ואם לא טועני, אף שרבנות מהדרין מהודרת מבד״צים, יש בבד״צים חומרות בהלכה שאין במהדרין, וע״ז הערתי למר ולא התכוונתי לומר שח״ו יש טעויות שכיחות בשטח.
אך אם כת״ר יתקן את דברי ויאמר שאף רבנות מהדרין מחמירה בכל החומרות שבד״צים מחמירים, כלומר ס״ס וכד׳ אשמח לתיקון.
ולי אישית ידוע דהבדל רב מהמרובה לצורך העניין בכשרות חלב, דאיכא בהו מספר דרגות דבזמנו שלתנובה לא היה את איגוד ״המהדרין״ שלהם הם היו סומכים לכתחילה על שמעיקר הדין מותר לשתות החלב שנעשה בשבת ממספר טעמים, וכיום הם עושים על מיני ביטולים ברוב או שהגוי חולב, אך בכשרויות בד״ץ של תנובה מדובר בחלב שלא נחלב בשבת לגמרי. וידוע לי זאת ממספר טעמים ולא ארחיבם.
וה״ה לענ״ד גם בשאר הבדלים בין רבנות רגילה למהדרין ולבד״צים.
הרב שמעון ללוש
Well-known member
ב"ה
לרוב זה ענין של הצגת הדברים בפני הציבור, שיבינו כאילו זה כך. ומלבד זאת, בכמה דוגמאות יש הפעלת לחץ חברתי שנולד בגוף פרטי זה או אחר, על חומרות שאין להם טעם, דבר שמחייב את יתר ההכשרים להתאמץ בזה כמעט לחינם, כדי שלא יחשב רדוד לעומת משנהו, רק בגלל האופן שהציג משנהו את ההכרח ההלכתי המדומה להחמיר בזה. והבעיה העיקרית היא, שחומרות אלו באות לצד ועל חשבון הידורים חשובים שלפי פוסקים חשובים הם לעיכובא, ואעפ"כ אינם מקבלים את המענה אצל אותם בדצי"ם, כי החוג שלהם נהגו בהם היתר, וכן עוד כיו"ב.
וכבוד ה' הסתר דבר!
שבת שלום ומבורך
הדברים אינם מדוייקים בעליל!
לרוב זה ענין של הצגת הדברים בפני הציבור, שיבינו כאילו זה כך. ומלבד זאת, בכמה דוגמאות יש הפעלת לחץ חברתי שנולד בגוף פרטי זה או אחר, על חומרות שאין להם טעם, דבר שמחייב את יתר ההכשרים להתאמץ בזה כמעט לחינם, כדי שלא יחשב רדוד לעומת משנהו, רק בגלל האופן שהציג משנהו את ההכרח ההלכתי המדומה להחמיר בזה. והבעיה העיקרית היא, שחומרות אלו באות לצד ועל חשבון הידורים חשובים שלפי פוסקים חשובים הם לעיכובא, ואעפ"כ אינם מקבלים את המענה אצל אותם בדצי"ם, כי החוג שלהם נהגו בהם היתר, וכן עוד כיו"ב.
וכבוד ה' הסתר דבר!
שבת שלום ומבורך
אכן לא התכוונתי לומר כי הבד״צים מושלמים, דלצורך העניין ידוע דאף שהעדה החרדית ״מחמירים״ בחלק לספרדים (וכתבתי בגרשיים כיוון שידוע לי שהם לא עושים כמרן הגר״ע כהבנתו בב״י והדברים ידועים) הרי יש חומרות אחרים שעל הספרדים צריכים לנהוג ולא מחמירים. ובד״ץ הבית יוסף מקל בעוף בדברים שהאשכנזים מחמירים. לעומת זאת בכשרות של הרב לנדא ידוע לי ממקור אישי כי מחמירים שם בכל החומרות כמו שמצהירים. והדברים ידועים דכל אחד צריך לדעת איזה כשרות לצרוך מהדברים שאתה עצמך אמרת, וכוונתי הבלעדית הייתה רק לומר שיש הידורים בבד״צים שאין במהדרין ותו לא, ואדרבה כפי שאמרת לרבנות מהדרין יש עדיפות מסויימת.
(סתם בתור בדיחה אני תמיד אומר כי הספרדים מחמירים בבשר ומקילים בעוף, ואילו האשכנזים (רובם לפחות ובלי הכללה) איפכא שלא לוקחים עופות אלא מכשרויות מהודרות מעליא ומעליא ובבשר מקלים יותר.)
ולא התכוונתי ח״ו לפגוע או להוריד ברמת הכשר למישנהו, דידוע דלכל חוג יש את הכשרות שהוא צורך ומחמיר על עצמו, ורק מעט כשרויות באמת עושות כדבעי את כל החומרות וההידורים בהלכה שמעכבות לכו״ע ומהותיות.
הרב שמעון ללוש
Well-known member
ב"ה
לא הייתי מגיב, כי הדברים כאן נכתבים רק ממי שניזון משמועות, חלקי ידיעות, וכיו"ב, והדברים ארוכים ואין ענין לעסוק בהם.
אולם רק על דבר אחד אני רואה חובה להוציא מטעות שיכול הקורא להיכשל בה, מה שכתבת:
רק אומר לך, שהמרא דאתרא בעירנו אלעד, הגר"מ מלכא שליט"א, גדל בבני ברק, על ברכי הגר"נ קרליץ זצ"ל ודעימיה, ועשרות שנים לא היה אוכל משום שחיטה רק משחיטה של עצמו שהיה עושה "חבורה" אחת לכמה זמן, והיה נוהג בה כל חומרא שרק יכולה להיות. וכשהוצרך לעשות ביקור במשחטת בית יוסף של העופות לצורך ציבורי, הופתע ונדהם עד שבא בדרשת שבת הגדול והודיע בשער בת רבים, שמאז שראה בעיניו רמת הכשרות ההידורים והחומרות שם, קיבל על עצמו שלא לאכול יותר אפילו משחיטת עצמו אלא רק משחיטת בית יוסף, וביאר כי ראה בעיניו שהחומרות וההידורים שראה שם אין בידו להגיע אליהם גם אילו היה רוצה ומתאמץ!!! ואתה דע לך...
לכן מכאן תלמד כמה לסמוך על חלקי ידיעות ולהיות ניזון משמועות, אפילו מת"ח שנמצאים בשטח וכו', ואנכי הקטן מדבר מנסיון חוזר ונשנה שהיה לי עם ת"ח חשובים כאלו, ואין צורך להאריך בזה, וראוי ורצוי לעצור כאן הדיון בסגנון זה שכל אחד אומר מה שבבטנו, ובמקום להועיל, מתרבה הבלבול והאמת נעדרת ונאבדת בכל הכיתובים הללו.
ולסיכום ענין זה אומר, שאין ענין שכל חוג יסתמך על הכשרות של החוג שלו, אלא בדברים השנויים במחלוקת הלכתית בין החוגים, וכגון בבשר, יין, בישולי גויים, וכדומה, שנחלקו מרן הרמ"א, אולם חוץ ממקרים בודדים כאלו, אין עניין לחלק בין השוים, אלא יש לסמוך לכתחילה על כל מערכת כשרות מהודרת באשר היא. ורק אם יודע שבפרט מסויים יש כשרות מסויימת שהיא מצטיינת במיוחד מסיבות מסוימות, וכגון כשרות הבית יוסף בעופות (שאגב יש לעל זה עוד ב' עדויות מב' גדולים אחרים בזה, באופן חריג ויוצא מן הכלל, ואכמ"ל), וכדומה, באלו שייך לומר שהמקפיד לקנות דוקא מהם, כאשר זה מתאפשר, ע"מ להחמיר ביותר, תבא עליו ברכה.
בברכה רבה
שבת שלום ומבורך
לא הייתי מגיב, כי הדברים כאן נכתבים רק ממי שניזון משמועות, חלקי ידיעות, וכיו"ב, והדברים ארוכים ואין ענין לעסוק בהם.
אולם רק על דבר אחד אני רואה חובה להוציא מטעות שיכול הקורא להיכשל בה, מה שכתבת:
האם יש לך דוגמא "אחת"! לזה?!
רק אומר לך, שהמרא דאתרא בעירנו אלעד, הגר"מ מלכא שליט"א, גדל בבני ברק, על ברכי הגר"נ קרליץ זצ"ל ודעימיה, ועשרות שנים לא היה אוכל משום שחיטה רק משחיטה של עצמו שהיה עושה "חבורה" אחת לכמה זמן, והיה נוהג בה כל חומרא שרק יכולה להיות. וכשהוצרך לעשות ביקור במשחטת בית יוסף של העופות לצורך ציבורי, הופתע ונדהם עד שבא בדרשת שבת הגדול והודיע בשער בת רבים, שמאז שראה בעיניו רמת הכשרות ההידורים והחומרות שם, קיבל על עצמו שלא לאכול יותר אפילו משחיטת עצמו אלא רק משחיטת בית יוסף, וביאר כי ראה בעיניו שהחומרות וההידורים שראה שם אין בידו להגיע אליהם גם אילו היה רוצה ומתאמץ!!! ואתה דע לך...
לכן מכאן תלמד כמה לסמוך על חלקי ידיעות ולהיות ניזון משמועות, אפילו מת"ח שנמצאים בשטח וכו', ואנכי הקטן מדבר מנסיון חוזר ונשנה שהיה לי עם ת"ח חשובים כאלו, ואין צורך להאריך בזה, וראוי ורצוי לעצור כאן הדיון בסגנון זה שכל אחד אומר מה שבבטנו, ובמקום להועיל, מתרבה הבלבול והאמת נעדרת ונאבדת בכל הכיתובים הללו.
ולסיכום ענין זה אומר, שאין ענין שכל חוג יסתמך על הכשרות של החוג שלו, אלא בדברים השנויים במחלוקת הלכתית בין החוגים, וכגון בבשר, יין, בישולי גויים, וכדומה, שנחלקו מרן הרמ"א, אולם חוץ ממקרים בודדים כאלו, אין עניין לחלק בין השוים, אלא יש לסמוך לכתחילה על כל מערכת כשרות מהודרת באשר היא. ורק אם יודע שבפרט מסויים יש כשרות מסויימת שהיא מצטיינת במיוחד מסיבות מסוימות, וכגון כשרות הבית יוסף בעופות (שאגב יש לעל זה עוד ב' עדויות מב' גדולים אחרים בזה, באופן חריג ויוצא מן הכלל, ואכמ"ל), וכדומה, באלו שייך לומר שהמקפיד לקנות דוקא מהם, כאשר זה מתאפשר, ע"מ להחמיר ביותר, תבא עליו ברכה.
בברכה רבה
שבת שלום ומבורך
דקדקתי בלשוני ואמרתי שידוע לי מאד רק על הרב רובין (כתבתי בטעות הרב לנדא) ממקור אישי, עמי הסליחה וח״ו לא התכוונתי לזלזל בבד״ץ הבית יוסף, ואדרבה זה אחד מהבד״צים שאני סומך עליהם (השניים האחרים זה הרב מחפוד ורובין) בין בעוף בין בבשר וח״ו לא התכוונתי לזלזל או לסמוך על שמועות, אך ידוע לי באופן אישית כי אשכנזים שאוכלים הרב מחפוד טוענים על כשרות הבית יוסף וכו׳ וכו׳ ואינני כדאי ח״ו לטעון על הבית יוסף כמלוא נימא אלא רק לומר שהאשכנזים לא סומכים על כך.
לצערנו הרב לא נהגו כן החרדים לדבר ה׳ וכל אחד הולך לפי החוג שלו, ולא באתי לצדד במנהג אלא לומר שהוא קיים, דבאמת האדם החרד לדבר ה׳ צריך לא לחפש כשרות משל עצמו וכד׳ אלא לחפש תמיד את היותר מחמיר ויותר מהודר מאשר להיתלות בבד״צים שמשתייכים לקהילות מסויימות שלא ידוע לו הכל עליהם.
ומלבד בעיות כשרותיות אלו המחמירים לעצמם לפעמים ההפסד מרובה על הרווח, דהנה אשתי סיפרה לי שחברה שלה אשר בעלה חזו״אישניק קונים פעם בחודש בשר ועוף ממשחטה פרטית שמוציאים פעם בחודש, וכל החודש ההוא היא לא אוכלת עוף אלא שומרת לבעלה ואפילו לילדים שלהם אין לה מה להביא, ובאמת שההפסד מרובה מהרווח.
ואם כבר חלקנו ידיעות, אביא ידיעה על כשרות הרב רובין, אשר בת של אחד מהמנהלים או המשגיחים שם שהיא קרובת משפחה סיפרה לנו, כי השוחטים שיוצאים לחו״ל משגיחים עליהם תמיד שיטבלו לפני כל שחיטה, וילמדו תורה שעה לפני כן ג״כ ומשגיחים מאד על כל שוחט שיהיה ירא שמיים בתכלית, וזאת מלבד ההידורים והחומרות שהם עושים בשעת השחיטה כמובן.
ובאמת שאף שלא ידוע לי הרבה על כשרות הב״י בעופות וכעת חידש לי כת״ר, ידוע לי מאד גם על רמת הכשרות שלהם בבשר וד״ל שהרי מרן מאד החמיר בענייני הטריפות בבשר.
