קולות בד"צ העדה החרדית.

[דעת תורה]

יש בזה אריכות גדולה, וצריך על זה אשכול נפרד.
רק אומר לך שבזמננו רוב הפרות החולבות הם טריפות ממש. וגם מערבים חלב מהרבה בהמות וממילא ודאי שיש בטנק של החלב חלב של טריפה שאינו בטל אפילו בשישים.
זה עיקר הבעיה וצריך להדחק לפתור אותה.

 

[לביא]

יש בזה אריכות גדולה, וצריך על זה אשכול נפרד.
רק אומר לך שבזמננו רוב הפרות החולבות הם טריפות ממש. וגם מערבים חלב מהרבה בהמות וממילא ודאי שיש בטנק של החלב חלב של טריפה שאינו בטל אפילו בשישים.
זה עיקר הבעיה וצריך להדחק לפתור אותה.

מהיכא תיתי לך שרוב הפרות החולבות הם טרפות ממש?
מעניין אותי המקור הזה.
כל עוד אין סימני טריפה וכד׳, מחזיקים את הבהמה בחזקת כשרה.
ואני לא מדבר מסברת הבטן, אלא מידע אישי.
בד״כ את הבהמות שיש להם סימני טריפה מובהקים מפרישים משאר הבהמות ולא חולבים אותם.

 

[דעת תורה]

מהיכא תיתי לך שרוב הפרות החולבות הם טרפות ממש?
מעניין אותי המקור הזה.

אין לי כרגע את המקורות לזה. ראיתי שכתבו בזה רבים בזמננו.

 

[מוישי ס"ט]

מהיכא תיתי לך שרוב הפרות החולבות הם טרפות ממש?
מעניין אותי המקור הזה.
כל עוד אין סימני טריפה וכד׳, מחזיקים את הבהמה בחזקת כשרה.
ואני לא מדבר מסברת הבטן, אלא מידע אישי.
בד״כ את הבהמות שיש להם סימני טריפה מובהקים מפרישים משאר הבהמות ולא חולבים אותם.

תוספות נדה דף ב' ע"ב ד"ה דאיכא ריעותא מגופה.

 

[לביא]

תוספות נדה דף ב' ע"ב ד"ה דאיכא ריעותא מגופה.

לשונם: ומ"מ אם עשו מבהמה גבינות ושחטוה ונמצאת טרפה אין להתיר הגבינות עכ״ל
היום המציאות היא שלא שוחטים את הבהמות שחולבים מהם, נקודה.
(וזה גופא מה שרציתי להגיד לרב @דעת תורה , שכל עוד שלא שחטו אותם אוקי אחזקת טהרה)

אין לי כרגע את המקורות לזה. ראיתי שכתבו בזה רבים בזמננו.

אני גם ראיתי מי שכותב בזה,
ורובא מפלפלים על צד שהם ודאי טרפות ולא ספק.
בעוד שבמציאות זה לא ודאי.

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

איפה?

ילקוט יוסף (איסור והיתר כרך ב' עמוד ריא). וע"ע בילקוט יוסף הלכות שעטנז (סימן רצח ס"ב), ובילקו"י מצוות התליות בארץ ח"ב (מהדו"ב עמ' תרסד), ובילקו"י שבת (מהדו"ב סי' ערב עמ' תקנח), ובשו"ת הראש"ל ח"א (חיו"ד סי' ב, ובתוכן העניינים הלכה למעשה שבסוה"ס).

אין שום מחלוקת במציאות. ע"ש בעמ' רסא רסב בצורה ברורה שהמומחים טוענים שזה נע באחוזים נמוכים. וזה לא משנה אם אחד אמר שני אחוז. וחבירו אמר ארבע אחוז, והשלישי טען עד שמונה אחוז. ס"ס זה אף פחות משיטת המשכנות יעקב. וראה בעמ' רסב בשם הרב פרנקל ודו"ק.

בסוף עמ' רס הביא שהגר"ש מחפוד אמר שפעמים שזה לעלה מ10 אחוז. ובעמ' רסב (טור א) הביא ממו"ץ של הרב לנדא שזה כאחוז אחוז וחצי בכל לול, ויש לולים (פחות מ3 פעמים בשנה!!!) שזה מגיע ללמעלה מעשר אחוז. ובאות ח הביא משו"ת מראה הבזק כ' שבחישוב הכללי של כל הלולים יחד זה כ2 אחוז, אך ברוב הלולים זה אחוז אפסי, ורק מכיון שיש לולים שבהם יש עשרות אחוזים(!!!) לכן בחישוב הכללי זה כ2 אחוז. (וחייב לומר שאינם פחותים מ3 פעמים בשנה, דא"כ לא היו משנים את המאזן כ"כ).
וכל הכרעתו בזה היא רק מחמת נטיית ליבו, וללא בדיקה וללא הוכחות כלל!!! (מקצת מלשונות הכרעתו ב"מציאות": "ומר דגברא רבא הוא ודאי ידע מאי דקאמר". "וקשה לבטל דבריהם לגמרי". ואחהמ"ר איך אפשר מכח כל אלו ההשערות להכריע ב"מציאות" הרי אם המציאות כמו האחר לא יועיל שהשני גברא רבה, ודברי השניים בטלים מאליהם. והדרך היחידה להכריע במציאות היא לבדוק בעצמו).

ובעיקר הדבר (כלומר לא במה שכתב המחקרי ארץ, אלא בעיקר הדעות בענין, עי' בקבצים המצורפים לעיל שהרב יברוב כתב שיש כ20 אחוז. ובקובץ דעת כשרות של הגר"ש מחפוד תשס"ו (עמ' 44) כתב שיש משקים שבהם אחוז הטריפות מגיע ל80 אחוז!!! (את זה לא הביא במחקרי ארץ, אלא ציטט דברים מעמ' קודם).
וכעת (כ"ז ניסן תשפ"ב) דיברתי עם הגר"ש מחפוד, ולשאלתי כמה אחוזים של טריפות יש בצומת הגידים השיב (כמעט בזה"ל): זה תלוי במשקים, 20 אחוז 30 אחוז, ויש אפי' שמגיעים ל80 אחוז. ולשאלתי כמה אחוזים יש במשקים הטובים ביותר, השיב: בין 15 ל20 אחוז. עכ"ד.
לתועלת המעיינים מצו"ב השו"ת הנ"ל שוב באיכות יותר טובה, ובמשקל נמוך.

ממליץ שלא לסמוך על מדגם בתמרים.
שלא כמו בוטנים ודומיו, זה הרבה יותר מצוי.
וכ״ש אם נזהרים שלא נאכל אפילו פעם א׳ חרקים.
ואם בכ״ז רוצים לעשות מדגם - שיכניס אח״כ את הקופסא למקרר.
(וכמו שכתבת לא לעשות מדגם לאותה חברה, אלא לאותה אריזה)
בתפזורת כאמור לא יועיל גם מדגם, כפי שאמרתי מנסיון.
בחברת מיה כאמור אפשר אולי לסמוך על מדגם לכתחילה.
אבל בחברות אחרות (לא עולה לי השם שלהם כרגע)
המכשלות מצויים מאד.
(מצאתי פעם תולעת חיה באחד מהם)

כל אחד והמדגמים שלו, וכל אחד והחברות שמכיר.
אני בכל החברות שאני רגיל לקנות, לא ראיתי שמצוי כלל (וכאמור אני בודק תמיד). [לא אומר שאין, אבל ודאי לא בגדר מיעוט המצוי אפי' למשכנו"י].

ג. דעת הרב ויא שחייב לבדוק תמרים.
לא מבין מאיפה הבאת את הכלל של ״מיעוט שאינו מצוי״ בתמרים.
ולכל הפחות בתמרים מארז אה״נ שיהיה ״מיעוט שאינו מצוי״.

הרב ויא מחמיר גדול. ויתכן שבודק בסחורה זולה, או שמפני שיש סחורה פחות טובה כותב לבדוק בכולם. עכ"פ כת"ר מודה שבמיה אין בעיה.

 

[לביא]

הרב ויא מחמיר גדול. ויתכן שבודק בסחורה זולה, או שמפני שיש סחורה פחות טובה כותב לבדוק בכולם. עכ"פ כת"ר מודה שבמיה אין בעיה.

בדקתי בהרבה תמרים של חברת מיה, ואולי חוץ מתמר אחד שיש עליו חשש הכל היה נקי ברוך ה׳.
אבל גם בזה עדיף לעשות מדגמי ולא לסמוך לכתחילה.

בתפזורת פשוט לי שעדיף או לבדוק אחד אחד או פשוט לא לאכול,
זה 99% שיש שם תולעים.

בארוז (לא מיה) עדיף לבדוק אחד אחד, או מדגמי, אבל לאכול בלי בדיקה מאן דכר שמיה,
לענ״ד מובטח שמי שלא בודק בכלל ודאי אכל מאכלות אסורות.
כמות הנגיעות שאני מצאתי היא די גבוהה.

(ובתמרים אני אף פעם לא בודק מדגמי, רק אחד אחד.)

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

יש בזה אריכות גדולה, וצריך על זה אשכול נפרד.
רק אומר לך שבזמננו רוב הפרות החולבות הם טריפות ממש. וגם מערבים חלב מהרבה בהמות וממילא ודאי שיש בטנק של החלב חלב של טריפה שאינו בטל אפילו בשישים.
זה עיקר הבעיה וצריך להדחק לפתור אותה.

ועשית ככל אשר יורוך, פתחתי אשכול כאן

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

בדקתי בהרבה תמרים של חברת מיה, ואולי חוץ מתמר אחד שיש עליו חשש הכל היה נקי ברוך ה׳.
אבל גם בזה עדיף לעשות מדגמי ולא לסמוך לכתחילה.

בתפזורת פשוט לי שעדיף או לבדוק אחד אחד או פשוט לא לאכול,
זה 99% שיש שם תולעים.

בארוז (לא מיה) עדיף לבדוק אחד אחד, או מדגמי, אבל לאכול בלי בדיקה מאן דכר שמיה,
לענ״ד מובטח שמי שלא בודק בכלל ודאי אכל מאכלות אסורות.
כמות הנגיעות שאני מצאתי היא די גבוהה.

(ובתמרים אני אף פעם לא בודק מדגמי, רק אחד אחד.)

גם בתפזורת יש סחורות טובות, ואפי' טובות מאוד. התמרים היקרים ביותר נמכרים בתפזורת ולא במארזים, ודאי לא של חברת מיה...
ומנסיוני שאני בודק אח אחד אני יכול לומר שגם בפזורת וגם בחברות רבות, ע"פ רוב לא היה מיעוט המצוי כלל.

 

[קורסיה]

וכל הכרעתו בזה היא רק מחמת נטיית ליבו, וללא בדיקה וללא הוכחות כלל!!! (מקצת מלשונות הכרעתו ב"מציאות": "ומר דגברא רבא הוא ודאי ידע מאי דקאמר". "וקשה לבטל דבריהם לגמרי". ואחהמ"ר איך אפשר מכח כל אלו ההשערות להכריע ב"מציאות" הרי אם המציאות כמו האחר לא יועיל שהשני גברא רבה, ודברי השניים בטלים מאליהם. והדרך היחידה להכריע במציאות היא לבדוק בעצמו).

אתה צודק בטענה, אך מכיוון שכולם אמרו שזה אחוזים נמוכים, רק טענו שלפעמים ישנם אחוזים מעט גבוהים (רק למשכנות יעקב ולא לריב"ש) לא צריך לחוש כ"כ

דיברתי עם הגר"ש מחפוד

תוכל גם לשאול בדצים אחרים, זה יעזור לראות אם כולם רואים את המציאות כך

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

אתה צודק בטענה, אך מכיוון שכולם אמרו שזה אחוזים נמוכים, רק טענו שלפעמים ישנם אחוזים מעט גבוהים (רק למשכנות יעקב ולא לריב"ש) לא צריך לחוש כ"כ

כאמור לא כולם אומרים כך. (הגר"נ יברוב והגר"ש מחפוד אומרים שזה בסביבות ה20 אחוז).

תוכל גם לשאול בדצים אחרים, זה יעזור לראות אם כולם רואים את המציאות כך

ניסתי לתפוס את הרב רובין בינתיים לא הצלחתי, אנסה בהמשך.
עכ"פ לענ"ד זה גם קשור לצורת הבדיקה, כלומר שאם בודקים למטה אז יש אחוז נמוך יותר. וגם בבקיאות הבודקים.

 

[נ ליסואר]

כידוע אימרת רבותינו היא שבד"צ העדה החרדית לא ירד מן השמים...".
ולתועלת הקוראים אמרתי להציג כאן כמה קולות שנוהגים בעדה החרדית. בכדי שידעו הקונים במה צריך להזהר מלקנות.
וכל נקודה יכולה לפרנס אשכול בפני עצמו, ולכן לתועלת הענין אם אפשר שהתגובות יהיו ממוקדות.

א. בעופות. בודקים צומת הגידים בחלק התחתון של הרגל ולא בפרק, ולא נמצאים כל הטריפות. וכפי שאמר הרב מחפוד בשיעור שהובא כאן (ע"י שליחת מייל ל@קורסיה).
ב. מזריקים את אחת הזריקות ברגל העוף, דבר המטריף עופות רבים, ולא נבדק כראוי (פרט לבעיה הנז' באות א). כפי' שעורר הרב נחום יברוב, והסכים עמו הגר"מ ברנדסופר שאביו שהוראת הבד"צ על פיו היה חוזר בו.
ג. בבקר. אין מקפידים בבדיקת הריאות, שיהיה חלק כשיטת הב"י. וכפי שאמר מרן הראש"ל שליט"א, (ראה דבריו בקישור הנ"ל). [אולם י"א שבשחיטת "וואל דאן" מקפידים (ראה שם)].
ד. בישולי עכו"ם. אין מקפידים כשיטת הב"י. (כך שמעתי פעם ממרן הראש"ל שליט"א שבחתונות לבחורי ישיבת חזו"ע שנערכו באולמי גוטניק היו שולחים 2 בחורים שיהיו בזמן הבישולים ויניחו הקדירות על האש).
ה. שביעית. פירות הערבה הצפונית. מקילים להחשיבה כחו"ל לענין שמיטה. ומפרסמים שכך דעת המנח"י למרות שבשו"ת משנ"י שהוא מראשי המתירים, ודן עם המנח"י בזה כותב שלא היקל בזה. (וגם יש בזה סתירה במדריך הכשרות שלהם עצמו, משנת תשמ"ז שם כותבים שהוראת רבותיהם להחשיב חו"ל רק מפארן ודרומה, ואילו בשנים מאוחרות שינו זאת וכותבים שהוראת רבותיהם להתיר מאזור עין יהב ודרומה. אלא שמחמת הלחץ הציבורי מציינים ע"ג המוצרים מאיזה אזור הם).
ו. מעשרות. אינם מעשרים את החיטים שעושרו כשהם ביד השלטון. עי' בשו"ת מנח"י ח"ט (סי' קי-קיג). [אלא שבזה כמדומה שאף הכשר לא מקפיד, ומסתבר שבשארית ישראל מקפידים]. (כן העיר להם הגר"ח גריינמן במכתבו שהובא בעלון "הגילגול השלישי" לבעל קונ' שבט מישור).

אשמח לכל תיקון הערה והארה וכן להוספות.

אני חייב לחדש לך שבניו של הגאון הרב ברדצסופר זצ"ל אינם אוכלים משחיטת העדה החרדית

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

אני חייב לחדש לך שבניו של הגאון הרב ברדצסופר זצ"ל אינם אוכלים משחיטת העדה החרדית

בניו או בנו הגר"מ?
בנו הגר"מ זה לא חידוש, עי' בספרו היכל הוראה ח"ג הוראה מו, וח"ה הוראה נא-נג.

 

[מנשה]

ד. בישולי עכו"ם. אין מקפידים כשיטת הב"י. (כך שמעתי פעם ממרן הראש"ל שליט"א שבחתונות לבחורי ישיבת חזו"ע שנערכו באולמי גוטניק היו שולחים 2 בחורים שיהיו בזמן הבישולים ויניחו הקדירות על האש).

מדרשה של הרב עובדיה לפני כמה שנים
"פעם במסעדה שיש בה כשרות של בית דין צדק של העדה החרדית, יש להם תעודה שזה כשר, היו אנשים שלא היו יודעים ואוכלים שם, מי שהוא ספרדי אסור לו לאכול שם, לא יסתכל בתעודת הכשרות, זה שקר, לנו זה אסור.
לכן, אני הודעתי ברבים שלא יעשו ככה, כששמעו בית דין צדק התחרטו על מה שעשו, ידעו שהם עושים שלא כהוגן, מכשילים את הספרדים, ולכן נתנו תעודה רק למי שיהודי ישים את התבשיל על האש, לא ישים את זה הגוי למרות שהכל היה מוכן והגוי בא ורק שם אותו על האש, רק הבישול זה על ידו, לכן הרבה מהם חזרו בתשובה, תקנו את הדבר הזה, שלא ישים על האש, רק יהודי, אם לא זה בישולי גוים"
הובא ההקלטה https://www.kikar.co.il/הגרע-אסור-לאכול-בשר-בהכשר-העדה.html

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

מדרשה של הרב עובדיה לפני כמה שנים
"פעם במסעדה שיש בה כשרות של בית דין צדק של העדה החרדית, יש להם תעודה שזה כשר, היו אנשים שלא היו יודעים ואוכלים שם, מי שהוא ספרדי אסור לו לאכול שם, לא יסתכל בתעודת הכשרות, זה שקר, לנו זה אסור.
לכן, אני הודעתי ברבים שלא יעשו ככה, כששמעו בית דין צדק התחרטו על מה שעשו, ידעו שהם עושים שלא כהוגן, מכשילים את הספרדים, ולכן נתנו תעודה רק למי שיהודי ישים את התבשיל על האש, לא ישים את זה הגוי למרות שהכל היה מוכן והגוי בא ורק שם אותו על האש, רק הבישול זה על ידו, לכן הרבה מהם חזרו בתשובה, תקנו את הדבר הזה, שלא ישים על האש, רק יהודי, אם לא זה בישולי גוים"
הובא ההקלטה https://www.kikar.co.il/הגרע-אסור-לאכול-בשר-בהכשר-העדה.html

ייש"כ.
ההקלטה חסומה בנטפרי.

 

[לביא]

מדרשה של הרב עובדיה לפני כמה שנים
"פעם במסעדה שיש בה כשרות של בית דין צדק של העדה החרדית, יש להם תעודה שזה כשר, היו אנשים שלא היו יודעים ואוכלים שם, מי שהוא ספרדי אסור לו לאכול שם, לא יסתכל בתעודת הכשרות, זה שקר, לנו זה אסור.
לכן, אני הודעתי ברבים שלא יעשו ככה, כששמעו בית דין צדק התחרטו על מה שעשו, ידעו שהם עושים שלא כהוגן, מכשילים את הספרדים, ולכן נתנו תעודה רק למי שיהודי ישים את התבשיל על האש, לא ישים את זה הגוי למרות שהכל היה מוכן והגוי בא ורק שם אותו על האש, רק הבישול זה על ידו, לכן הרבה מהם חזרו בתשובה, תקנו את הדבר הזה, שלא ישים על האש, רק יהודי, אם לא זה בישולי גוים"
הובא ההקלטה https://www.kikar.co.il/הגרע-אסור-לאכול-בשר-בהכשר-העדה.html

הערה יפה ונכונה.
צריך אבל עדיין לבדוק מה המצב בכל מסעדה לגופה לענ״ד, ולא לסמוך בעיניים עצומות לכתחילה.
(ובלאו הכי, הראשל״צ אומר שלא לאכול מההכשר שלהם)

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

כעת (א' אייר תשפ"ב) דיברתי באריכות עם הגרא"י רובין שליט"א בענין צומת הגידים, ותורף דבריו לעניינינו הוא:
א. אינו נכון לקבוע אחוזים בטריפות בצומת הגידים, כי זה משתנה ממשק למשק, ומעונה לעונה. [לפעמים יכול להיות חצי אחוז, ולפעמים למעלה מ10 אחוז].
ב. הדבר גם תלוי בצורת הבדיקה. ממקום הבדיקה (שיש הסומכים על הבדיקה בחלק התחתון ששם ניכרים חלק מטריפויות צומת הגידים, ומסתמכים על הבית אפרים שכתב שזה מוריד את הטריפויות הנותרות בגדר מיעוט שאינו מצוי. (א"ה. ויש לדון דכיון שיש מיעוט מצוי, א"כ לכאו' חייב לעשות בדיקה כראוי לכולם. ורק היכא שאין כלל מיעוט המצוי לא צריך בדיקה). [ולכן באותה עונה ובאותו משק, אפשר לשמוע מהכשר אחד שיש 2 אחוז ומהכשר שני שיש 8 אחוז].
ג. בעבר היו טריפות בצומת הגידים רק באופן שניכר מבחוץ, לפני כ40 שנה השתנה המציאות בעקבות צורת הגידול, ונעשו טריפויות בצומת הגידים גם באופן שאינו ניכר מבחוץ. אבל היה ניכר בראיה כשפותחים, או שהיה ניכר הקריעה, או שהיה ניכר ההגלדה, שהיה נעשה כעין כפתור בגיד. וכיום נשתנה המציאות שאין ניכר ההגלדה, אלא על ידי מתיחת הגיד.
ד. הכשרת בודק צומת הגידים אורכת כ6-8 חודשים.
ה. בהשגחתו לא מסתמכים על בדיקת צומת הגידים כשנצרכת מעיקר הדין אלא רק לחומרא. כלומר שרק אם יש פחות מ10 אחוז טריפויות בצומת הגידים הם סומכים על בדיקת צומת הגידים. אבל אם מתברר להם שבמשק מסויים בימים הקודמים היה למעלה מ10 אחוז טריפויות בצומת הגידים, הם לא לוקחים ממשק זה. וגם אם התחילו שחיטה ורואים שיש 10 אחוזר ומעלה טריפויות בצומת הגידים, הם עוצרים את השחיטה, ופוסלים את כל השחיטה, גם ה שיצא חלק. [מפני שהם חוששים שאינם יודעים לבדוק כראוי, וכמו שכ' הרמ"א יו"ד סי' נו סעי' ט "ואנו אין בקיאין בבדיקת צומת הגידין של עוף, משום דקשה לבדוק ובקל הוא נטרף"].

ושבכל זה האריך בספרו "עמודי שש" הסובב כולו סביב צומת הגידים. ויצא לאור ב9 מהדורות וכעת עובד על מהדורה עשירית.
ובענין האחוזים כתב ג"כ תשובה בספרו שו"ת נהרות איתן ח"ז.

ומכל דבריו יש להעיר עוד על הרב מחקרי ארץ עוד:
א'. שמדברי הרב רובין מבואר שלפעמים הוא יותר מ10 אחוז, ולא כמו שנקט הוא שבד"כ זה כ2 אחוז, ויש מקרים רחוקים שקורים פחות מג' פעמים בשנה שמגיע ל10 אחוז.
ב'. שמש"כ בעמ' רס אות ד מס' עמודי שש (להגרא"י רובין) שרוב הטריפויות בצומת הגידים ניכרות מבחוץ, היה נכון לשנת תשס"ז בה נכתב ספרו ממנו ציטט, אולם המציאות השתנתה. [וכפי שאמר לי שבמהדורות שאח"כ הביא את המציאות העכשוית].
ולכן מש"כ בריש עמ' רסא שדברי הרב מחפוד במדריך "דעת כשרות" תשע"ג שרוב הטריפויות בצומת הגידים אינם ניכרות מבחוץ, עומדים מנגד לדברי העמודי שש. אינו נכון כלל, כי העמודי שש ממנו ציטט הוא מהדורת תשס"ז, ומאז לשנת תשע"ג המציאות השתנתה וכמו שאמר מחבר העמודי שש (הגרא"י רובין) שהמציאות בזה השתנתה.

והעולה מהאמור כאמור, שלדון במציאות מתוך הספרים וע"פ השערות וכד', אינו ניתן להיעשות, ואינה הדרך ואינה העיר. אלא צריך לבדוק את המציאות במציאות. ודי בזה הערה.

 

[יי"ש]

השבוע ביקר הגאון הרב יצחק לוי במשחטת מילו עוף של רבנות ואמר שהכשרות שם ברמה גבוהה ואף בדיקת הסכינים עולה על בדצי"ם שונים... או לכה"פ כמותם

 

[מרפסן איגרי]

יישר כח גדול לרב בן דוד שליט"א שמחתי אותי מאוד
אתה יודע כיצד נוהגים בבד"ץ ב"י?

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

יישר כח גדול לרב בן דוד שליט"א שמחתי אותי מאוד
אתה יודע כיצד נוהגים בבד"ץ ב"י?

במה שימחתיך?
לגבי ב"י, אני מנסה לבדוק את הענין.

השבוע ביקר הגאון הרב יצחק לוי במשחטת מילו עוף של רבנות ואמר שהכשרות שם ברמה גבוהה ואף בדיקת הסכינים עולה על בדצי"ם שונים... או לכה"פ כמותם

גם אם בדיקת הסכינים עולה על בדצי"ם שונים, זה לא אומר שזה טוב, זה יכול להיות לגריעותא שם הבדצי"ם הללו, ולא לשבח המשחטה הזו... השאלה היא במשחטות של איזה בדצי"ם הוא ביקר.
ועוד נקודה, שגם אם הסכינים מהודרים, אבל כיון שקצב השחיטה מהירה, קשה להאמין שהשחיטה עצמה מהודרת כי בשביל שלא יגרמו נבלות בשחיטה עצמה צריך קצב יותר איטי, אא"כ זה שוחט מומחה ביותר, ובד"כ השוחטים המומחים נמצאים בבדצי"ם כיון שהתשלום שם יותר גבוה.
וגם יש עוד כמה נקודות שברבנות לא מקפידים עליהם כלל. כמבואר בשיעורו של הגר"מ מחפוד שליט"א, שסיכומו הועלה כאן. וא"כ עדיין יכולים להיות חששות גדולים.