• ל"מרכז למורשת מרן" דרוש מפעיל לתכנית על מרן בתלמודי תורה, וכן מפעילה בבתי ספר לבנות. דרישות התפקיד: א. גישה לילדים חובה. ב. כושר רטורי. ג. פנוי/ה בשעות הבוקר לפחות בחלק מימות השבוע. יצירת קשר במייל: office@moreshet-maran.com

קולות בד"צ העדה החרדית.

יהודה בן דוד - משנת יוסף

Active member
פעילות

4%

אֲרִיכוּת יָמִים

10%

כידוע אימרת רבותינו היא שבד"צ העדה החרדית לא ירד מן השמים...".
ולתועלת הקוראים אמרתי להציג כאן כמה קולות שנוהגים בעדה החרדית. בכדי שידעו הקונים במה צריך להזהר מלקנות.
וכל נקודה יכולה לפרנס אשכול בפני עצמו, ולכן לתועלת הענין אם אפשר שהתגובות יהיו ממוקדות.

א. בעופות. בודקים צומת הגידים בחלק התחתון של הרגל ולא בפרק, ולא נמצאים כל הטריפות. וכפי שאמר הרב מחפוד בשיעור שהובא כאן (ע"י שליחת מייל ל@קורסיה).
ב. מזריקים את אחת הזריקות ברגל העוף, דבר המטריף עופות רבים, ולא נבדק כראוי (פרט לבעיה הנז' באות א). כפי' שעורר הרב נחום יברוב, והסכים עמו הגר"מ ברנדסופר שאביו שהוראת הבד"צ על פיו היה חוזר בו.
ג. בבקר. אין מקפידים בבדיקת הריאות, שיהיה חלק כשיטת הב"י. וכפי שאמר מרן הראש"ל שליט"א, (ראה דבריו בקישור הנ"ל). [אולם י"א שבשחיטת "וואל דאן" מקפידים (ראה שם)].
ד. בישולי עכו"ם. אין מקפידים כשיטת הב"י. (כך שמעתי פעם ממרן הראש"ל שליט"א שבחתונות לבחורי ישיבת חזו"ע שנערכו באולמי גוטניק היו שולחים 2 בחורים שיהיו בזמן הבישולים ויניחו הקדירות על האש).
ה. שביעית. פירות הערבה הצפונית. מקילים להחשיבה כחו"ל לענין שמיטה. ומפרסמים שכך דעת המנח"י למרות שבשו"ת משנ"י שהוא מראשי המתירים, ודן עם המנח"י בזה כותב שלא היקל בזה. (וגם יש בזה סתירה במדריך הכשרות שלהם עצמו, משנת תשמ"ז שם כותבים שהוראת רבותיהם להחשיב חו"ל רק מפארן ודרומה, ואילו בשנים מאוחרות שינו זאת וכותבים שהוראת רבותיהם להתיר מאזור עין יהב ודרומה. אלא שמחמת הלחץ הציבורי מציינים ע"ג המוצרים מאיזה אזור הם).
ו. מעשרות. אינם מעשרים את החיטים שעושרו כשהם ביד השלטון. עי' בשו"ת מנח"י ח"ט (סי' קי-קיג). [אלא שבזה כמדומה שאף הכשר לא מקפיד, ומסתבר שבשארית ישראל מקפידים]. (כן העיר להם הגר"ח גריינמן במכתבו שהובא בעלון "הגילגול השלישי" לבעל קונ' שבט מישור).

אשמח לכל תיקון הערה והארה וכן להוספות.
 

קורסיה

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

79%

בעניין צומת הגידים, הרב ללוש בעבר שלח לי תשובה משו"ת מחקרי ארץ ובו הוכיח שכל מה שמחמירים לבדוק את כל העופות הוא חומרא ומספיק מעיקר הדין מדגם (אין לי את כל הקבצים בPDF אחד מי שיכול להפוך את זה לקובץ אחד יבורך)
 

קבצים מצורפים

  • fwd.zip
    16.5 MB · צפיות: 14
פותח הדיון
פותח הדיון
יהודה בן דוד - משנת יוסף

יהודה בן דוד - משנת יוסף

Active member
פעילות

4%

אֲרִיכוּת יָמִים

10%

בעניין צומת הגידים, הרב ללוש בעבר שלח לי תשובה משו"ת מחקרי ארץ ובו הוכיח שכל מה שמחמירים לבדוק את כל העופות הוא חומרא ומספיק מעיקר הדין מדגם (אין לי את כל הקבצים בPDF אחד מי שיכול להפוך את זה לקובץ אחד יבורך)
לא כתבתי שזה מעיקר הדין. אבל בבדצי"ם בודקים.
יש בזה גם ויכוח כמה אחוז טריפות יש.
במעיין אומר מביא שבד"צ בית יוסף שאלו את מרן זיע"א שיש בזה רק כ5% טריפות, ואמר להם שלמרות שס"ל שאינו בכלל מיעוט המצוי מ"מ יבדקו.

ולעיקר ד' המחקרי ארץ:
ראשית כל דבריו נסובו סביב ד' הריב"ש שכ' שמיעוט המצוי הוא יעוט הקרוב למחצה. ולא ביאר מהו שיעור זה, ונראה מדבריו דס"ל דהיינו כל שהוא פחות ממחצה. אולם מרן הראש"ל שליט"א ביאר דנראה שהוא שליש.
בענין האחוזים הביא כמה דעות, ושהיא מח' במציאות. וששוב פגש וכו', ומכח זה הכריע במציאות מרות שיש חולקים. וכ' על א' הפוס' בענין זה "ומי כמוהו מורה", למרות שהגר"ש מחפוד שהוא מרא דשמעתתא דהאי דינא ס"ל אחרת, ועליו יאה לומר תואר זה.
מה שדן בזה שהבעיה בצומת הגידים נגרמת מחמת וירוס, הנה הגר"ש מחפוד בשיעור הנ"ל ביאר דאינו מחמת וירוס כלל, אלא מחמת שמגדלים את העופות בהאצה שבגיל 35 יום יהיה כבן שנה בגודלו, ורק בשרו גודל אבל עצמותיו וגידיו לא גדלים בהתאם, ונקרעים מחמת המשקל העודף.
ומה שכתב שעל טענת הגר"ש מחפוד דלא מהני בדיקת מדגם כיון שהלולים קבועים, כיון שאין כמות הלולים הנגועים בשיעור מיעוט המצוי. לא ידעתי מה שיחו דהא כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, והיאך יקראהו מיעוט? (ואף לפי מה שנראה דס"ל דמיעוט המצוי הוא כל שהוא פחות ממחצה, כאן שהוא קבוע חשיב כמחצה).
[ומלבד זאת הגרש"ז רווח בס' תולעת שני ח"א (עמ' צו-צז) כ' שבחבילות מזון אפי' אם יש רק מעט נגיעות בחבילה, נחשב מיעוט המצוי, כי איננו מחשבים כלפי כל יחידה מהחבילה אלא כנגד החבילה בכללותה, דכיון שיש בה ודאי נגיעות חייב לבדוק את כולה, אע"פ שאוכל רק מעט. ושכ"כ הגרש""ז אוירבך לגבי אגודת חסה וכ' שאף אם עלים בודדים נגועים חייב לבדוק את כולה ואפי' אוכל מעט. וכ' להוכיח כדברי מד' החת"ס בתשו'. וא"כ לכאו' גם בנ"ד י"ל דכל לול שיש בו נגיעות גבוהה נחשב כמיעוט המצוי לחייב בדיקה בכולם. ויל"פ בזה].
ובאופן כללי משער שם כמה השערות, נגד דברי הגר"ש מחפוד שטוען מהמציאות. וכן לא יעשה לדון בעניין מציאותי מסברות והשערות.
 

קבצים מצורפים

  • מחקרי ארץ ג - רזיאל כהן.pdf
    332.6 KB · צפיות: 4
נערך לאחרונה:

דעת תורה

Active member
פעילות

14%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

ש בזה גם ויכוח כמה אחוז טריפות יש.
במעיין אומר מביא שבד"צ בית יוסף שאלו את מרן זיע"א שיש בזה רק כ5% טריפות, ואמר להם שלמרות שס"ל שאינו בכלל מיעוט המצוי מ"מ יבדקו
דבר זה מראה עד כמה הבדצי"ם 'נגררים' אחד אחרי השני וגם הנוהגים כמותם עושים סתירה בעצמם.

ראשית ממתי יש 'להחמיר' לבדוק מיעוט שאינו מצוי? הרי חז"ל לא הצריכו זאת, ואם כן - בואו נבדוק גם ניקב המוח ואת כל הח"י טרפות? אם הגדירו מיעוט המצוי ב10 אחוז ל'חומרא' או ב30 אחוז לקולא [הריב"ש] מי יכול 'לחייב' לבדוק בפחות מכן?
וגם מי שרוצה לנהוג סלסול בעצמו, האם מי שלא עושה כן נקרא שאינו אוכל 'מהדרין' ח"ו? הרי הוא עושה כתקנת חז"ל.

האם אותם שמחמירים על עצמם לבדוק ב5 אחוז צומת הגידים מחמירים על עצמם גם בשעטנז לבדוק ב5 אחוז או שכאן סומכים על 'מדגם' משום שהוא מיעוט שאינו מצוי?
האם פרי שאינו מוחזק בתולעים אלא רק באחוזים בודדים גם מחמירים לבודקו?

בכל אופן, כאן שעושים גם מדגם וגם בודקים במקום מסוים הגם שאינו במקום הכי מעולה שאפשר - מ"מ ודאי שבכלל מהדרין למהדרין יקרא.

מה שכתב שעל טענת הגר"ש מחפוד דלא מהני בדיקת מדגם כיון שהלולים קבועים, כיון שאין כמות הלולים הנגועים בשיעור מיעוט המצוי. לא ידעתי מה שיחו דהא כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, והיאך יקראהו מיעוט?
קבוע שייך רק כשהאיסור ניכר כמבואר בתוס' נזיר י"ב ע"א ובעוד דוכתי, וכאן אין האיסור ניכר.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
יהודה בן דוד - משנת יוסף

יהודה בן דוד - משנת יוסף

Active member
פעילות

4%

אֲרִיכוּת יָמִים

10%

דבר זה מראה עד כמה הבדצי"ם 'נגררים' אחד אחרי השני וגם הנוהגים כמותם עושים סתירה בעצמם.

ראשית ממתי יש 'להחמיר' לבדוק מיעוט שאינו מצוי? הרי חז"ל לא הצריכו זאת, ואם כן - בואו נבדוק גם ניקב המוח ואת כל הח"י טרפות? אם הגדירו מיעוט המצוי ב10 אחוז ל'חומרא' או ב30 אחוז לקולא [הריב"ש] מי יכול 'לחייב' לבדוק בפחות מכן?
וגם מי שרוצה לנהוג סלסול בעצמו, האם מי שלא עושה כן נקרא שאינו אוכל 'מהדרין' ח"ו? הרי הוא עושה כתקנת חז"ל.
הגר"ש מחפוד אומר שהוא בכלל מיעוט המצוי, וע"ז בדיוק הויכוח, כמה אחוזים יש.
תקנת חז"ל היא בגלל שזה מיעוט שאינו מצוי, אם השתנה המציאות יש ללכת לפי הכללים.
האם אותם שמחמירים על עצמם לבדוק ב5 אחוז צומת הגידים מחמירים על עצמם גם בשעטנז לבדוק ב5 אחוז או שכאן סומכים על 'מדגם' משום שהוא מיעוט שאינו מצוי?
לא מכיר הכשר מהכשרים הנ"ל שנותן הכשר לבגדים מחשש שעטנז.
האם פרי שאינו מוחזק בתולעים אלא רק באחוזים בודדים גם מחמירים לבודקו?
ודאי, אם לא, לא היו בודקים קשיו טריים, ותמרים ועוד. כי ברובם אין יותר מכמה אחוזים בודדים.
קבוע שייך רק כשהאיסור ניכר כמבואר בתוס' נזיר י"ב ע"א ובעוד דוכתי, וכאן אין האיסור ניכר.
בכמה וכמה מהם ניכר מבחוץ. אך לא בכולם. ויל"ע בזה.
 

דעת תורה

Active member
פעילות

14%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

הגר"ש מחפוד אומר שהוא בכלל מיעוט המצוי, וע"ז בדיוק הויכוח, כמה אחוזים יש.
האם יש מישהו שאומר שיש 10 אחוז טרפות של צומת הגידים?
לא מכיר הכשר מהכשרים הנ"ל שנותן הכשר לבגדים מחשש שעטנז.
התכונתי על האנשים, עלי ועליך, האם אתה שאתה מקפיד לקנות דוקא מבדצים שבודקים צומת הגידים במיעוט שאינו מצוי - מקפיד לבדוק בגדים משטענז במיעוט שאינו מצוי?
דאי, אם לא, לא היו בודקים קשיו טריים, ותמרים ועוד. כי ברובם אין יותר מכמה אחוזים בודדים.
מי שבודק קשיו, אשריו. זה גם מיעוט שאינו מצוי כלל אלא אחד לעשרות.
 
נערך לאחרונה:

דעת תורה

Active member
פעילות

14%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

ומה לגבי תמרים?
אני ב"ה אוכל תמרים, האחוזים הם בודדים מאוד, בחבילה של קילו יש אולי אחד שתים [אני פותח בשביל לשים שם אגוזים ושקדים וכדומה].
כדי שיהיה עשר אחוז צריך שמתוך 50 תמרים יהיה 5 נגועים.
לא נתקלתי באחוזים כאלו. אולי בנגועים מאד, אבל זה לא רוב הסחורה.
וכ"ש 30 אחוז ודאי שאין.
אכן.
ובודאי בעד"ח שמזריקים ברגל.
יש עשר אחוז מקרים שבהם פוסלים את העוף, אבל רובם אינם טרפות ממש אלא חששות שמחמירים ולא מתעסקים עם זה.
אם יבדקו את הגידים עצמם - ימצאו שרובם כשרים.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
יהודה בן דוד - משנת יוסף

יהודה בן דוד - משנת יוסף

Active member
פעילות

4%

אֲרִיכוּת יָמִים

10%

האם יש מישהו שאומר שיש 10 אחוז טרפות של צומת הגידים?
יש עשר אחוז מקרים שבהם פוסלים את העוף, אבל רובם אינם טרפות ממש אלא חששות שמחמירים ולא מתעסקים עם זה.
אם יבדקו את הגידים עצמם - ימצאו שרובם כשרים.
הרב מחפוד בשיעור הנ"ל אמר שבזמנו מתוך 20 עופת שנבדקו ע"י העדה"ח בחלק התחתון ונמצאו כשרים, הראה להם שבבדיקה בחלק העליון 2 טרפים. וזה 10%.
לגבי המציאות כיום, ראה במצו"ב.
וראה בטבלה המצורפת, כמה סתירות יש בין רבני העדה"ח, ובין הודעות ועד הכשרות למכתבי הבד"צ, על המציאות... (חלק מהמכתבים בהם נמצאים הסתירות, הובאו בקונ' בירור דברים המצו"ב).
מי שבודק קשיו, אשריו. זה גם מיעוט שאינו מצוי כלל אלא אחד לעשרות.
תלוי באיה סחורה, במקומות שאני קונה אני מסכים, אחרי שבדקתי פעמים רבות, אבל בכל אופן רוב האנשים שאני מכיר בודקים. ויש מקומות שהסחורה בהם פחות טובה וכיון שהקשיו מתליע מהר, אז יתכן שיש בהם מיעוט המצוי.
אני ב"ה אוכל תמרים, האחוזים הם בודדים מאוד, בחבילה של קילו יש אולי אחד שתים [אני פותח בשביל לשים שם אגוזים ושקדים וכדומה].
כדי שיהיה עשר אחוז צריך שמתוך 50 תמרים יהיה 5 נגועים.
לא נתקלתי באחוזים כאלו. אולי בנגועים מאד, אבל זה לא רוב הסחורה.
וכ"ש 30 אחוז ודאי שאין.
מסכים, אם כי בזה התרגלתי לבדוק.
וזה גם חשוב בשביל שהילדים יתרגלו שיש מושג כזה בדיקה מתולעים.
 

קבצים מצורפים

  • הרב נחום יברוב - מכתב.pdf
    412.5 KB · צפיות: 7
  • הרב נחום יברוב - הבהרת דברים השנית.pdf
    319.8 KB · צפיות: 7
  • סיכום התירוצים - טבלה.pdf
    123.7 KB · צפיות: 6
  • בירור דברים - עיקרי המכתבים ותמונות.pdf
    2.6 MB · צפיות: 6

דעת תורה

Active member
פעילות

14%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

יש לזכור דבר חשוב שלא הרב שמים לב אליו.
מיעוט המצוי הוא דין דרבנן לכתחלה.
כידוע אם נאבדה הריאה - מותר לכתחלה לאכול את הבהמה משום שלא חייבו לבדוק מיעוט המצוי אלא באפשר.
לפ"ז גם אם נאמר שיש מיעוט המצוי של צומת הגידין [שזה עצמו ספק, הן מחמת סברת הריב"ש והן מחמת המציאות של 10 אחוז], כל זה כלפי חיוב הבדיקה אצל הבד"ץ עצמו, אבל כלפינו הצרכנים מותר לכתחלה לקנות דהוי כנאבדה הריאה וה"ה צומת הגידין.
זה נאמר לא רק לגבי בדצים אלא גם לגבי רבנות [בלי קשר לשאר הנידונים שיש בשחיטת הרבנות].
ולכן כל מה שמתריעים על 'בדיקת צומת הגידים' זה לא רלונטי כלפי הצרכנים, ואין להרעיש על זה יותר מדאי.
 

איש תם

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

13%

יש לזכור דבר חשוב שלא הרב שמים לב אליו.
מיעוט המצוי הוא דין דרבנן לכתחלה.
כידוע אם נאבדה הריאה - מותר לכתחלה לאכול את הבהמה משום שלא חייבו לבדוק מיעוט המצוי אלא באפשר.
לפ"ז גם אם נאמר שיש מיעוט המצוי של צומת הגידין [שזה עצמו ספק, הן מחמת סברת הריב"ש והן מחמת המציאות של 10 אחוז], כל זה כלפי חיוב הבדיקה אצל הבד"ץ עצמו, אבל כלפינו הצרכנים מותר לכתחלה לקנות דהוי כנאבדה הריאה וה"ה צומת הגידין.
זה נאמר לא רק לגבי בדצים אלא גם לגבי רבנות [בלי קשר לשאר הנידונים שיש בשחיטת הרבנות].
ולכן כל מה שמתריעים על 'בדיקת צומת הגידים' זה לא רלונטי כלפי הצרכנים, ואין להרעיש על זה יותר מדאי.
הדין הזה הוא גם אם ביטלו את זה לכתחילה?
כי כאן זה לא שנאבדה, אלא הם מאבדים את זה בכוונה.
 

דעת תורה

Active member
פעילות

14%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

הדין הזה הוא גם אם ביטלו את זה לכתחילה?
כי כאן זה לא שנאבדה, אלא הם מאבדים את זה בכוונה.
הם עושים עפ"י רבותיהם. הם לא 'מזידים' אלא חושבים שכך ההלכה.
גם ברבנות עושים מדגם ובודקים במישוש וכדומה, ובפרט שזה לא ודאי מיעוט המצוי.
 

קורסיה

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

79%

אולם מרן הראש"ל שליט"א ביאר דנראה שהוא שליש.
איפה?
בענין האחוזים הביא כמה דעות, ושהיא מח' במציאות.
אין שום מחלוקת במציאות. ע"ש בעמ' רסא רסב בצורה ברורה שהמומחים טוענים שזה נע באחוזים נמוכים. וזה לא משנה אם אחד אמר שני אחוז. וחבירו אמר ארבע אחוז, והשלישי טען עד שמונה אחוז. ס"ס זה אף פחות משיטת המשכנות יעקב. וראה בעמ' רסב בשם הרב פרנקל ודו"ק.
 

לביא

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

24%

מי שבודק קשיו, אשריו. זה גם מיעוט שאינו מצוי כלל אלא אחד לעשרות.
גם אני בעבר הייתי בודק קשיו מדגמית, ואת השאר אוכל בלי לבדוק.
אבל מאז שאחד החברותות שלי (לפני כ-3-4 שנים) אמר לי שבודק קשיו אחד אחד, ומאחד וקפץ לו משם איזה יתוש,
אני מחמיר בקשיו כמו בתמר. (ששם זה מיעוט המצוי באמת.)
 

לביא

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

24%

אני ב"ה אוכל תמרים, האחוזים הם בודדים מאוד, בחבילה של קילו יש אולי אחד שתים [אני פותח בשביל לשים שם אגוזים ושקדים וכדומה].
כדי שיהיה עשר אחוז צריך שמתוך 50 תמרים יהיה 5 נגועים.
לא נתקלתי באחוזים כאלו. אולי בנגועים מאד, אבל זה לא רוב הסחורה.
וכ"ש 30 אחוז ודאי שאין.
תלוי איזו חברה. של מיה לענ״ד מאד נקיים, קרה אולי פעם אחת שמצאתי משהו חשוד, אבל תו לא.
בחברות אחרות תמיד מצאתי יותר מ-5-10 נגועים.
בתפזורת עדיף לענ״ד לא לגעת בכלל, כשהיה כאלו בדקתי ולא מצאתי אפילו אחד נקי.
באחד (תמר) היה נמלים, באחד היה זחל, ובאחד היה חיפושית חיה ונושמת(!).
לקנות רק ארוז. ממליץ מיה כאמור.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
יהודה בן דוד - משנת יוסף

יהודה בן דוד - משנת יוסף

Active member
פעילות

4%

אֲרִיכוּת יָמִים

10%

תלוי איזו חברה. של מיה לענ״ד מאד נקיים, קרה אולי פעם אחת שמצאתי משהו חשוד, אבל תו לא.
בחברות אחרות תמיד מצאתי יותר מ-5-10 נגועים.
בתפזורת עדיף לענ״ד לא לגעת בכלל, כשהיה כאלו בדקתי ולא מצאתי אפילו אחד נקי.
באחד (תמר) היה נמלים, באחד היה זחל, ובאחד היה חיפושית חיה ונושמת(!).
לקנות רק ארוז. ממליץ מיה כאמור.
לכאו' כדאי בכל חברה חדשה או סוג חדש לעשות מדגם, ואם רואים שאינו מצוי אפשר להמשיך לאכול בלי בדיקה.
וגם באותה חברה יתכנו שינויים בין חבילה לחבילה, אם אוכסנו בתנאי מזג שונים.
 

לביא

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

24%

לכאו' כדאי בכל חברה חדשה או סוג חדש לעשות מדגם, ואם רואים שאינו מצוי אפשר להמשיך לאכול בלי בדיקה.
וגם באותה חברה יתכנו שינויים בין חבילה לחבילה, אם אוכסנו בתנאי מזג שונים.
ממליץ שלא לסמוך על מדגם בתמרים.
שלא כמו בוטנים ודומיו, זה הרבה יותר מצוי.
וכ״ש אם נזהרים שלא נאכל אפילו פעם א׳ חרקים.
ואם בכ״ז רוצים לעשות מדגם - שיכניס אח״כ את הקופסא למקרר.
(וכמו שכתבת לא לעשות מדגם לאותה חברה, אלא לאותה אריזה)
בתפזורת כאמור לא יועיל גם מדגם, כפי שאמרתי מנסיון.
בחברת מיה כאמור אפשר אולי לסמוך על מדגם לכתחילה.
אבל בחברות אחרות (לא עולה לי השם שלהם כרגע)
המכשלות מצויים מאד.
(מצאתי פעם תולעת חיה באחד מהם)
 

דעת תורה

Active member
פעילות

14%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

(מצאתי פעם תולעת חיה באחד מהם)
אז מה?
זה נקרא מיעוט שאינו מצוי, אבל הוא קיים, וגם עליו אמרו שאינו צריך בדיקה.
צריכים להבין טוב. אדם שאכל פירות או ירקות שיש בהם אפילו 45 אחוז תולעים - לא עבר איסור דאוריתא.
מהתורה אזלינן בתר רובא, וכל דפריש וכו'.
רק ירקות עליים וכדומה שרובם מותלעים יש חיוב מהתורה לבודקם ומי שאכלם ללא בדיקה עבר איסור תורה.
במקום שאין אפילו מיעוט המצוי - אין גם איסור מדרבנן, גם אם נפל בחלקך הפרי עם התולעת.
כך מפורש בדברי הפתחי תשובה ביו"ד סי' כ"ט סק"א בשם הפנים מאירות לענין י"ח טריפות שאינם צריכים בדיקה [והעתיקוהו הזב"צ והכה"ח שם].
 

לביא

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

24%

אז מה?
זה נקרא מיעוט שאינו מצוי, אבל הוא קיים, וגם עליו אמרו שאינו צריך בדיקה.
צריכים להבין טוב. אדם שאכל פירות או ירקות שיש בהם אפילו 45 אחוז תולעים - לא עבר איסור דאוריתא.
מהתורה אזלינן בתר רובא, וכל דפריש וכו'.
רק ירקות עליים וכדומה שרובם מותלעים יש חיוב מהתורה לבודקם ומי שאכלם ללא בדיקה עבר איסור תורה.
במקום שאין אפילו מיעוט המצוי - אין גם איסור מדרבנן, גם אם נפל בחלקך הפרי עם התולעת.
כך מפורש בדברי הפתחי תשובה ביו"ד סי' כ"ט סק"א בשם הפנים מאירות לענין י"ח טריפות שאינם צריכים בדיקה [והעתיקוהו הזב"צ והכה"ח שם].
א. מיעוט שאינו מצוי בתמרים הוא לא כלל. כפי שאמרתי אין לסמוך על זה בתפזורת. וגם באריזות צריך להיות חכם.
ב. אני יודע שלא עבר על איסור דאורייתא, אבל לזה כתבתי
כ״ש אם נזהרים שלא נאכל אפילו פעם א׳ חרקים.
וידוע דעת האוה״ק שאפילו לא אכל באיסור זה מטמטם את הלב. (הבא״ח אומר שאין, אמנם. אבל ראוי לחוש)

ג. דעת הרב ויא שחייב לבדוק תמרים.
לא מבין מאיפה הבאת את הכלל של ״מיעוט שאינו מצוי״ בתמרים.
ולכל הפחות בתמרים מארז אה״נ שיהיה ״מיעוט שאינו מצוי״.
 

דעת תורה

Active member
פעילות

14%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

אם כבר דנים על 'חומרות' במיעוט המצוי ושאינו מצוי יותר כדאי להפסיק לשתות ולאכול מוצרי חלב בזמננו שזה לא מיעוט המצוי אלא 'רוב המצוי' שהם טריפות ממש, וכפי שהאריכו הרבה ממחברי זמננו, ונדחקים טובא ליישב איך שותים חלב בזמננו, וסומכים על ביטולים שיש ספק אם בכלל מועילים, ותלוי בסברות ובדימויים לכמה סוגיות וכולי האי ואולי.
 

לביא

Active member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

24%

אם כבר דנים על 'חומרות' במיעוט המצוי ושאינו מצוי יותר כדאי להפסיק לשתות ולאכול מוצרי חלב בזמננו שזה לא מיעוט המצוי אלא 'רוב המצוי' שהם טריפות ממש, וכפי שהאריכו הרבה ממחברי זמננו, ונדחקים טובא ליישב איך שותים חלב בזמננו, וסומכים על ביטולים שיש ספק אם בכלל מועילים, ותלוי בסברות ובדימויים לכמה סוגיות וכולי האי ואולי.
לא מבין מה דוחק בזה.
טריפה זה רק כשהתברר כשהוא טריפה, כל עוד הפרה לא עמדה בשחיטה ומתה מאליה (מה שקורה בפועל) אין לנו בירור שאכן הייתה טריפה אלא מחזיקים אותה על כשרות מקדמת דנא.
בפועל לא סומכים על שום ביטולים. וד״ל.
 
חלק עליון