חשש טריפות בחלב

שלום עליכם מלאכי השלום ב(ה)שבתכם לי לשלום!
כידוע לכל בר בי רב, קטנים וגדולים, כי אחד הסמנים והדגלים אותם הניף באצבעו תנופה המלך המושל בכיפת ההלכה- הגאון הגדול הרב עובדיה יוסף זצ״ל הוא הקפידא על בשר חלק.
ובכל אתרא דישראל הגיע צווחתו וציוויו, לעדתו יודעי צדקתו, שעיקר הדין, לפני כל יודעי דת ודין-לספרדים- הוא בשר ׳חלק׳ מסירכות, ואילו בשר כשר הרי הוא טריפה [לספרדים] (לאפוקי בליעה וצירופי ספיקות שמותר עיין במשנתו הסדורה בנושא).

ועמדתי ואתבונן, וליבי נוקף בקרבי, ע״פ המפורסמות הנ״ל אנוכי שואל ואשאל, היאך בחלב שאנו שותים אף שכשרותו מהדרין, מי יימר לך שהבהמה לכשתלך לשחיטה לא יימצא בה פסול שאינה ״חלקה״?!
דילמא תימצא פרה זו עם סירכא?
ואל תשיבני כי הוא ספק שקול ואי אפשר בעניין אחר, דהרי המציאות כיום ידועה(!) (ולפי מה שידוע לי) שרוב בהמות אינן יוצאות ״חלק״ בשחיטה באופן של כמעט 70% והוא רוב מניין ורוב בניין - בזה העניין.

כמו כן, מי שמלאו ליבו לתת טעמי תריצי, ״שרוב בהמות בחזקת כשרות״- שיקשוט עצמו בקושט שניים עשר, דהוא טעות בדין וטעות במציאות! דהרי בתעשיית החלב, כל החלב הנחלב מכל הבהמות מתערבב יחד במכונת החליבה. וד״ז שרוב הבהמות בחזקת כשרות אמור בחלבה של בהמה אחת מבין כמה בהמות והמעיין בדבר יראה לנכון שכלל זה לא חל כאן כלל ועיקר.

ואם כך, היאך מעשים שבכל יום שאנו שותים חלב פרה שאכן מצד כשרותו אין חשש אך מצד מקורו בכשרות הבהמה לספרדים- אין מקורו ברוך על פי השולחן ערוך.

והיא נפלאת בעיניי שלא ראיתי בכתובים היתייחסות לעניין הזה מצד המאור הגדול, רבן של ישראל, אם בכלל שייך, ואנוכי הולך שובב וסובב שמא תמיהתי חלשה וערבבתי בין בשר לחלב.

ולהיתייחסות הרבנים הגאונים במערכת האתר מערכה ערוכה לקראת מערכה, היא מערכתי שלי ונפשי בשאלתי.

תודה רבה!
 
ובכן מרן מלכא זצ"ל כתב על שאלה זו מפורש שו"ת יביע אומר חלק ה - יורה דעה סוף סימן ג וזה לשונו הזהב:
והגם שעינינו הרואות שמתוך הרבה בהמות הנשחטות יוצא מעט מאד מהם חלק, הנה כבר כ' הפר"ח (סי' לט סק"ג), דאע"ג דהאידנא ברוב המקומות שכיחי טרפות יותר מכשרות, ה"ט דמילתא משום שאנו מחמירים הרבה חומרות שאינם מעיקר דין התלמוד, וה"נ איכא מילי טובא דמכשרינן להו ע"י בדיקה ואנן לא בקיאינן בבדיקה ומטרפינן להו, ומשום הכי היכא שנאבדה הריאה ודאי דאזלינן בתר רובא, דמעיקר הדין כשרות הן. ע"כ. וכ"כ בשו"ת בשאגת אריה (סימן סד), דהא דשכיחי האידנא טריפות כמו כשרות, הכל הוא מחמת חומרות האחרונים שהחמירו חומרות הרבה בבדיקת הריאה, ובאמת שהרבה אחרונים צווחו ככרוכיא על שמאבדין ממון ישראל בחנם, אלא שכבר נהגו כן, ולכן מותר לשחוט בהמות ביום טוב, דסמכינן שהרוב כשרות הן מעיקר הדין, ולא גרע מעוף שנדרס ברגליו שיש לחוש שנתרסקו איבריו, שעכ"פ אסור מדרבנן לאכלו בלי בדיקה, ואפ"ה מותר לשוחטו ביום טוב, ולא חיישינן שמא ימצא טריפה, וכ"ש הכא דהוי רק חומרא. ע"ש. וכן בפר"ח א"ח (סי' תצח ס"ח) כתב, שהמנהג לשחוט בהמות ביום טוב אף שבזה"ז הטריפות יותר מן הכשרות, ולא ראינו שיזהר בזה. וע"ש. וכ"כ בשלחן גבוה (שם ס"ק כג) שכן המנהג פשוט בשאלוניקי. וע"ש. ובשו"ת משיבת נפש (סי' יד) כ' ג"כ כטעמו של השאג"א הנ"ל. וע"ע בשו"ת כתב סופר (חאו"ח סי' עב). ובשו"ת באר יצחק אלחנן (סי' יח). ובשו"ת יד הלוי (חאו"ח סי' ק). ובשו"ת פרי השדה ח"ג (ס"ס לז). ואכמ"ל. וע"ע בכסא אליהו יו"ד (סי' פא סק"א), שכ', שאין ספק שעפ"ד הפר"ח הנ"ל סמכו לשתות חלב ולגבן גבינות מהבהמות שלנו, הגם כי עינינו הרואות שרוב הבהמות טרפות, וע"כ דה"ט משום שרוב הטרפות אינן מעיקר התלמוד וכו'. ע"ש. וכיו"ב כ' בשו"ת תפארת צבי (חיו"ד סי' יג). ע"ש. וכ"כ כיו"ב בדעת קדושים (ריש הל' חלב), הובא בדרכי תשובה (סי' פא ס"ק יח). ע"ש.
 
ראו כאן ובמצו"ב, ואם יש למישהו עוד ידיעה בנושא נשמח שיחכימנו.
לי אין ידיעה כלל (אפי' לא קראתי את הנכתב בקבצים המצורפים, ורק לבקשת החברים כאן העליתי חומר המקובץ אצלי לעת מצוא).
 

קבצים מצורפים

  • בנתיב החלב ד.pdf
    164.5 KB · צפיות: 7
  • בנתיב החלב ז.pdf
    1 MB · צפיות: 5
  • דברי ריבות - פולמוסים בנושאי כשרות מאכלים.pdf
    357.8 KB · צפיות: 4
  • מנחת רפאל סויד מאמרים.pdf
    2.3 MB · צפיות: 3
  • נתיבים לכשרות 2 סיון תשעט.pdf
    711.8 KB · צפיות: 4
  • קובץ אבקת רוכל טז.pdf
    525.7 KB · צפיות: 3
ומצאתי כעת מכתב ממרן הראש"ל שליט"א בזה, וז"ל:
בס"ד, ‏ל' ניסן תשע"ז, 983-2/ע"ז

לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת כה"ר שמחה בונם לנדאו נ"י
שלום רב,

לשאלתו כיון דקי"ל כל היוצא מן הטמא טמא, ואיתא בש"ע (סי' פ"א ס"א) חלב בהמה טריפה וצירה אסורים כבשרה, ולפ"ז כיצד מותר לשתות חלב ולאכול מוצרי חלב מהפרות כאן בארץ ישראל הרי הם מלאים סירכות, ועל מה סמכינן לאכול מוצרי חלב.

הנה עיין בשו"ת יביע אומר ח"ח (יו"ד סי' ב' אות י"ג) מה שדן בדין חלב של בהמה שנדקרה בתוך י"ב חודש, ושם כתב לחלק שאפי' למ'ד דהיכא שנולדה ריעותא מחיים יש לאסור הבהמה מספק, מטעם שבחייה בחזקת איסור עומדת, זהו דוקא בבהמה שיש לה חזקת איסור שאינו זבוח ואבר מן החי, משא"כ בחלב שהוא בחזקת היתר אין לאוסרו מספק, וע"ש עוד במה שהאריך בכל זה, ובפרט שרוב הפרות המגדלים אותן ברפתות בשביל החלב, הם פרות כשרות, ורק שלא משווקים אותן לאכילת בשר, כיון שמגדלים אותם לשם חלב, ולכן החלב בחזקת כשרות.

בברכת התורה,

יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא בית הדין הרבני הגדול

ומצו"ב עוד מאמר בנושא שמצאתי.
 

קבצים מצורפים

  • קובץ אבקת רוכל ז.pdf
    746.7 KB · צפיות: 7
אני צריך תגובות ומו"מ על הדברים!!!
צריך לעבור על הדברים היטב לפני שמגיבים,
ובשביל לעבור על הדברים צריכים זמן.
ועוד שכת״ר מביא כל פעם קונטרס אחר.

(למרות שבעיון זריז ביותר, נראה שכל הטענות הן אותו דבר, שהסטטיסטיקות לא משפיעות מבחינת הלכה וכו׳)
 
ניתן לראות כאן וכאן נידונים נוספים בעניין החלב.


מצורף קבצי "בנתיב החלב".
 

קבצים מצורפים

  • בנתיב החלב א.pdf
    3.6 MB · צפיות: 1
  • בנתיב החלב ב.pdf
    5 MB · צפיות: 1
  • בנתיב החלב ג.pdf
    798.5 KB · צפיות: 1
  • בנתיב החלב ד.pdf
    990.6 KB · צפיות: 1
  • בנתיב החלב ה.pdf
    599.9 KB · צפיות: 1
  • בנתיב החלב ו.pdf
    567.8 KB · צפיות: 1
  • בנתיב החלב ז.pdf
    738.4 KB · צפיות: 1
  • בנתיב החלב ח.pdf
    597.4 KB · צפיות: 1
חזור
חלק עליון