להלן מה שנכתב על הנושא בעלון אחדות של השבוע:
טוסט מחלה שחוממה
שאלה, בשבת חיממתי את החלה על גבי סיר החמין, וכעת בצאת השבת אני רוצה להכין טוסטים משאריות החלה, האם מותר?
וכן מה הדין בקוגל או בורקס שחיממו על מכסה הסיר.
הסבר השאלה: במקרה זה הבשר נתן את טעמו למכסה הסיר והשאלה היא האם המכסה נתן טעם של בשר במאכל שמעליו.
הבהרה- אין במאמר זה לדון בשאלה של חלה שהייתה על השולחן כשאכלו בשר.
נ"ט בר נ"ט
- לכאורה היה ניתן לומר שדין זה תלוי במחלוקת של 'נ"ט בר נ"ט דהיתרא' המובאת בשו"ע יו"ד צ"ה ב' שהדין בזה שאם נתבשל מאכל פרווה בכלי בשרי לדעת השו"ע מותר לערבו בחלב ולרמ"א אסור, אך אם רק הונח בכלי חם בלא להתחמם מותר אף לדעת הרמ"א לערבו ולאוכלו בחלב.
ולפי זה אם הקוגל נתחמם עד שהיד סולדת בו יש לזה דין נתבשלו ולדעת הרמ"א יש לאסור.
אך בדרך כלל המאכל רק מתחמם ולא נהיה חם בחום שהיד סולדת בו וממילא דינו כדגים שעלו בקדירה שמותר לאוכלם אפילו עם חלב לכל השיטות.
ואם חיממו בתבנית על גבי הסיר ודאי שמותר שהרי הטעם לא עובר מכלי לכלי בלא רוטב.
שיטת החוות דעת
- אלא שיש לחלק על פי סברת החוות דעת (צ"ה סק"א) שכל ההיתר של נ"ט בר נ"ט הוא שלא באותו בישול אלא בבישול פעם אחר פעם, ואילו באותו בישול עצמו דינו כהתבשל עימו יחד שאינו מקליש טעמו ואסור לאוכלו בבשר אפילו שעבר טעם דרך מכסה הסיר ואפי' לדעת השו"ע. אמנם נחלקו על דבריו האחרונים (פת"ש שם סק"א).
וממילא קוגל שהונח על המכסה כיון שמקבל את טעם האוכל דרך המכסה באותו בישול, אם רוצה לאוכלו בחלב תלוי במח' האחרונים הנ"ל אפילו לדעת השו"ע. וכבר כתב
הכף החיים (ס"ק י"ב) שצריך לחוש לדבריו לכתחילה אם לא שכבר בישל ויש הפסד מרובה. ואילו
בהליכות עולם (ח"ז עמ' פ') כתב להקל מעיקר הדין והאריך לבאר הטעם בזה
בהלכה ברורה איש מצליח סק"ח. וכעין זה יש
ברב פעלים (או"ח ח"ג ס' י"ג)
כדי קליפה
- אמנם, היה אפשר לחלק שכל זה בקוגל או בורקס שהם שומניים ולחים במגעם, אך חלה היא יבשה ומכלי לאוכל בלא רוטב נבלע רק כדי קליפה (ק"ה ס"ד), ויהיה אפשר לקלף את החלה בחלק שנגע בסיר ולאוכלה בחלב ולהכין ממנה טוסט.
אך מצאנו שנסתפק
הפמ"ג (או"ח ר"ס קע"ג) האם מכלי שיש בו רוטב לאוכל יבש מבליע בכולו או לא, ולכן החמיר
בשו"ת קנה בושם בחלה על המכסה (ח"ד סי' נ').
ומה עם האדים?
ואין לחוש שמהאדים שיצאו מהסיר נבלע טעם בתוך המאכל כיון שכשהסיר מכוסה מה שיוצא ממנו אינו זיעה ואינו נותן טעם (הרמ"א) אך אם יש למכסה חור הדין חמור יותר.
מסקנת ההלכה
- הרוצה לחמם מאכל ע"ג מכסה סיר שבתוכו יש מאכל בשרי ובדעתו לאוכלו גם בחלב יחממו ע"י נייר כסף וכדומה.
- ואם חיממו ישירות על מכסה הסיר, לדעת הרמ"א אין לאוכלו בחלב, ולדעת השו"ע, לכה"ח יש לחוש לזה ולחזו"ע אפשר להקל מעיקר הדין.
- ואם כבר הכין את הטוסט, או שעירבו בחלב, אם קילפו או שנשתמש במה שלא נגע בסיר יש לצדד להקל כ' (פסקו"ת צ"ה הערה 101 וע"ע כ"ז באריכות בפסקי הוראה שם הערה ל"ג)
שקית קוקי:
- ולפי זה אורז או ג'חנון הנתון בשקית קוקי אטומה היטב בתוך סיר בשרי באנו לדינו של החוות דעת שהובאה לעיל שהדין בזה שלדעת הרמ"א אין לאוכלו עם חלב. ולדעת השו"ע, לכה"ח יש לחוש לזה ולחזו"ע אפשר להקל מעיקר הדין.
אך אם לא היה בשקית קוקי אטומה אלא היה נתון בתוך נייר כסף או שקית שאינה אטומה היטב אסור לאוכלו בחלב ויש להמתין לאחר אכילתו שש שעות טרם שיאכל חלב.
תשעת הימים
- נהגו בתשעת הימים שלא לאכול גם תבשיל של בשר בלא בשר.
אך דבר שבלע טעם בשר מן הסיר לא נהגו לאסור ולכן יהיה מותר לאכול את כל הנ"ל בתשעת הימים.
- מאידך בנידון שהוזכר בשבוע שעבר כלומר צ'יפס או פלאפל שטוגנו בשמן שטוגן בו שניצל וכדו' אין לאוכלו בתשעת הימים כיון שדינו כתבשיל של בשר או אפילו יש בו שומן בשר עצמו.
- והוא הדין שאין לאכול בתשעת הימים ביצה וכדומה שבושלה בחמין בשרי, שהרי דינה כתבשיל של בשר. (ע"פ משנ"ב תקנ"א סקס"ג)
