אם גם ככה לא רואים, א"כ מה ענין להוציא?בחתונה עצמה התלבטתי מה לעשות, והקלתי להיות עם ציציות בחוץ, גם ככה לא רואים את זה עם הפראק...
אם גם ככה לא רואים, א"כ מה ענין להוציא?בחתונה עצמה התלבטתי מה לעשות, והקלתי להיות עם ציציות בחוץ, גם ככה לא רואים את זה עם הפראק...
לא מובן מה אתה רוצה.לידיעת כת"ר "ציצית עצמה" זה הציציות ולא הבגד, הרי מעיקר הדין שצריך להטיל ציציות בבגד שיש בו ארבע כנפות, וכי בבגד קיימו "וראיתם אותו וזכרתם" ודאי שכל המצווה היא בציציות עצמם, ואותם מעבירים ע"ג העיניים בק"ש. ולכך כאשר כתב השו"ע עיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדו, כוונתו לציצית, אלא שבזמנם שהלכו עם גלימה שהוא בגד ארוך ושלם הוצרכו ללבשו על הבגדים, אבל היום שלובשים חולצה ומכנסים ואפשר להוציא הציציות, כן יש לעשות ולקיים מצות ציצית לדעת מרן השו"ע שקבלנו הוראותיו.
ויש תשו' כת"י של מרן זיע"א שכתב על דברי מרן השו"ע ורבינו האר"י אלו ואלו דברי אלקים חיים.
ואל תקרי להם משתכנזים, אלא ספרדים שהולכים לאורו של מרן השו"ע, ואלה מהספרדים שמצניעים את הציציות הם ההולכים אחר הקבלה, (ומסתמא גם לובשים בגדי לבן בשבת ובוצעים על י"ב ככרות ועושים הקפות עם הדסים סביב שולחן שבת ולא מסתפרים רק עד חג שבועות ועוד ועוד.....)
מה מוזר, כבר מילתי אמורה (עי' במה שכתבתי עד הסוף) שבלבושים של זמנם כגלימות וכיוצא שלא היה אפשרות להוציא רק את הציציות, לכן כתב מרן "ללובשו על בגדיו" אבל האידנא שאפשר להוציא רק את הציציות, שפיר דמי, כי העיקר הם הציציות, וברור.לא מובן מה אתה רוצה.
קודם מסביר שציצית זה הציציות ולא הבגד ואז מצטט את מרן "מצוות טלית קטן ללבשו על בגדיו" אז מרן נוקט לשון טלית ולא ציצית וא"כ איך דייקת מדבריו שהבגד בפנים והציצית בחוץ ?
חוץ מזה וכי אפשר לנקוט לשון "לבישה" על הוצאת הציציות ?
קצת מוזר...
אגב יש להעיר שדעת הגרע"י שדעת האר"י כהסבר המג"א איני זוכר כרגע מקומו אבל בעבר כבר התקשרנו לכמה פוסקים והיה כמה דקות דומיה ולא היה מה להשיב.מה מוזר, כבר מילתי אמורה (עי' במה שכתבתי עד הסוף) שבלבושים של זמנם כגלימות וכיוצא שלא היה אפשרות להוציא רק את הציציות, לכן כתב מרן "ללובשו על בגדיו" אבל האידנא שאפשר להוציא רק את הציציות, שפיר דמי, כי העיקר הם הציציות, וברור.
וגם מרן זיע"א במכתב שהובא לעיל מבין בדעת השו"ע שצריך להוציא ציציות רק כתב שנהגו בזה כהמקובלים. [וע"ז יש להעיר דמאי שנא משאר מקומות שמרן זיע"א ביטל מנהגים והחזיר עטרה ליושנה לפסוק ולנהוג כהשו"ע גם כנגד המקובלים וכאן בעניין הציציות הלך אחר המקובלים נגד מרן השו"ע]
איפה אפשר לשמוע את השיעור הזה?אשפוך את אשר על לבבי, נמצא אני בהרצליה והתחלתי להוציא ב4 שנים האחרונות, גם לתחושה הפנימית, ולאחמ"כ ע"פ דברי מרן הראש"ל שליט"א בישיבת יקירי וכו'. אולם בחודש ניסן האחרון שמעתי שיעור ממרן זיע"א על הלכות ציצית והתבטא שם בחריפות ז"א מי ששומע לי ולא מתבייש וכו'. והכנסתי שוב. לא אשקר בתקופה שהוצאתי זה גם נתן לי מורל גדול בשהותי פה. וגם במקומות חרידים הייתי מרגיש פחות שונה וכדו'. אך מילותיו של מרן נסכו בי גאוות יחידה, ומשתדל אני לקיים בעצמי ויגבה ליבו!
ירבו כמוך בישראל! תמשיך לעשות חייל בלימודים ותעלה מעלה מעלה!אשפוך את אשר על לבבי, נמצא אני בהרצליה והתחלתי להוציא ב4 שנים האחרונות, גם לתחושה הפנימית, ולאחמ"כ ע"פ דברי מרן הראש"ל שליט"א בישיבת יקירי וכו'. אולם בחודש ניסן האחרון שמעתי שיעור ממרן זיע"א על הלכות ציצית והתבטא שם בחריפות ז"א מי ששומע לי ולא מתבייש וכו'. והכנסתי שוב. לא אשקר בתקופה שהוצאתי זה גם נתן לי מורל גדול בשהותי פה. וגם במקומות חרידים הייתי מרגיש פחות שונה וכדו'. אך מילותיו של מרן נסכו בי גאוות יחידה, ומשתדל אני לקיים בעצמי ויגבה ליבו!
בזמניהם זה היה נקרא בפנים כי היה להם חלוק [שמלה]
וז"ל צריך שהציציות יהיו מבחוץ ודלא כאותם שתוחבין אותם בהכנפות, ובשעת הדחק כשהולך בין הנכרים וחושש שילעגו עליו יכול לתוחבם בין הכנפות, אך בשעת ברכה יהיו מגולים כדי הילוך ד' אמות.בזמניהם זה היה נקרא בפנים כי היה להם חלוק [שמלה]
לא זכיתי להבין..מה מוזר, כבר מילתי אמורה (עי' במה שכתבתי עד הסוף) שבלבושים של זמנם כגלימות וכיוצא שלא היה אפשרות להוציא רק את הציציות, לכן כתב מרן "ללובשו על בגדיו" אבל האידנא שאפשר להוציא רק את הציציות, שפיר דמי, כי העיקר הם הציציות, וברור.
וגם מרן זיע"א במכתב שהובא לעיל מבין בדעת השו"ע שצריך להוציא ציציות רק כתב שנהגו בזה כהמקובלים. [וע"ז יש להעיר דמאי שנא משאר מקומות שמרן זיע"א ביטל מנהגים והחזיר עטרה ליושנה לפסוק ולנהוג כהשו"ע גם כנגד המקובלים וכאן בעניין הציציות הלך אחר המקובלים נגד מרן השו"ע]
מותר להפעיל את המוח!.לא זכיתי להבין..
יש מקור לחידוש הזה שלך לחלק בין הלבוש שלהם לשלנו?