האם מרן זיע"א חזר בו בענין מי שלא אמר תיבת 'העולם' בברכה?

[מרן אור עינינו]

בהליכות עולם ח"ב עמ' פ"ו [בלק אות א'] האריך מרן אור עינינו זצ"ל שאינו חוזר, ודלא כמרן השו"ע, דסב"ל עיש"ב.
אולם בחזו"ע ברכות עמ' ש"ו פסק 'למעלה' שחוזר וכדעת מרן השו"ע, ובהערות 'לא דן כלל בענין זה' אלא בענינים אחרים בנושא זה, ולא כתב מדוע חזר בו ממה שכתב בהליכות עולם.
השאלה היא האם זה בגדר 'חזרה' או שהעיקר לדעתו היא כמשנה ראשונה ששם האריך בטוט"ד.

בהלכה ברורה בסי' רי"ד פסק שחוזר וכדעת השו"ע, וכתב שמרן זצ"ל 'חזר בו' מההליכות עולם, ולא עמד בנקודה זו שמרן זיע"א לא האריך בחזו"ע, ולכאורה אין כאן 'חזרה'.

האם יש למישהו ידיעה מה דעת מרן שליט"א בברכות החדש כת"י בסי' רי"ד שעוד לא נדפס.

 

[נוריאל]

בהליכות עולם ח"ב עמ' פ"ו [בלק אות א'] האריך מרן אור עינינו זצ"ל שאינו חוזר, ודלא כמרן השו"ע, דסב"ל עיש"ב.
אולם בחזו"ע ברכות עמ' ש"ו פסק 'למעלה' שחוזר וכדעת מרן השו"ע, ובהערות 'לא דן כלל בענין זה' אלא בענינים אחרים בנושא זה, ולא כתב מדוע חזר בו ממה שכתב בהליכות עולם.
השאלה היא האם זה בגדר 'חזרה' או שהעיקר לדעתו היא כמשנה ראשונה ששם האריך בטוט"ד.

בהלכה ברורה בסי' רי"ד פסק שחוזר וכדעת השו"ע, וכתב שמרן זצ"ל 'חזר בו' מההליכות עולם, ולא עמד בנקודה זו שמרן זיע"א לא האריך בחזו"ע, ולכאורה אין כאן 'חזרה'.

האם יש למישהו ידיעה מה דעת מרן שליט"א בברכות החדש כת"י בסי' רי"ד שעוד לא נדפס.

למה אם לא האריך אין כאן חזרה? סו"ס ההלכות למעלה הן התנסחות של החזון עובדיה ולא ציטוט השולחן ערוך עם הערות על הסדר.

 

[מרן אור עינינו]

למה אם לא האריך אין כאן חזרה? סו"ס ההלכות למעלה הן התנסחות של החזון עובדיה ולא ציטוט השולחן ערוך עם הערות על הסדר.

א. ידוע שההלכות למעלה יש בהם עיקולי ופשורי מי כתבם וכו'.
ב. אם חזר בו - צריך לכתוב מדוע, הרי שם האריך בטוט"ד למה יש סב"ל נגד מרן, אז איך פתאום כותב בסתם כדעת מרן. ומה נעשה לטענות שכתב שם?
ג. המעיין בחזו"ע ברכות יראה שהדברים למעלה מרפסן איגרי, שכתב בסוגריים במקור הדין שאם אמר 'המלך' יצא - שכ"כ המ"ב בשם האבן העוזר עי"ש. והמעיין בבה"ל יראה שאינו נכון, דהאבן העוזר סובר שגם אם אמר 'מלך' יצא, וחולק על השו"ע, אלא שהמ"ב דחאו, וס"ל לחלק אם אמר 'המלך' או 'מלך', ולכן אין זה נכון לכתוב שהבה"ל כתב בשם האבן העוזר שאם אמר 'המלך' יצא, וע"כ נראה לענ"ד שמרן זיע"א לא דק בזה, וזה מחזק את האמור שלא נתן דעתו בסוגיא זו בחזו"ע.

 

[נוריאל]

א. ידוע שההלכות למעלה יש בהם עיקולי ופשורי מי כתבם וכו'.
ב. אם חזר בו - צריך לכתוב מדוע, הרי שם האריך בטוט"ד למה יש סב"ל נגד מרן, אז איך פתאום כותב בסתם כדעת מרן. ומה נעשה לטענות שכתב שם?
ג. המעיין בחזו"ע ברכות יראה שהדברים למעלה מרפסן איגרי, שכתב בסוגריים במקור הדין שאם אמר 'המלך' יצא - שכ"כ המ"ב בשם האבן העוזר עי"ש. והמעיין בבה"ל יראה שאינו נכון, דהאבן העוזר סובר שגם אם אמר 'מלך' יצא, וחולק על השו"ע, אלא שהמ"ב דחאו, וס"ל לחלק אם אמר 'המלך' או 'מלך', ולכן אין זה נכון לכתוב שהבה"ל כתב בשם האבן העוזר שאם אמר 'המלך' יצא, וע"כ נראה לענ"ד שמרן זיע"א לא דק בזה, וזה מחזק את האמור שלא נתן דעתו בסוגיא זו בחזו"ע.

תמיד כשחזר בו כתב מדוע לזכרוני שיש גם ביביע אומר מקרים שחזר בו ואף שהאריך כדרכו ביביע אומר לא התייחס לנאמר בכרכים הקודמים. וצריך חיפוש.

 

[בנימין לוריא]

 

[מרן אור עינינו]

שים לב שכתב 'בסכינא חריפא' והמעיין בחזון עובדיה יראה שה'סכינא חריפא' זה רק לענין הלק"ט אם לא אמר כלל מלך, שהלק"ט נקט שיצא בתיבת 'אלוהינו', וע"ז חלק מרן זצ"ל שם. אבל לענין אם לא אמר 'העולם' לא פסק 'בסכינא חריפא' ולא נראה שלזה כיון בקטע הנ"ל, שהרי סיים 'שגם הלק"ט א"ז ברור שנתכוין לדינא', וזה קאי על השמטת מלך עי"ש.