האם מרן זיע"א חזר בו בענין מי שלא אמר תיבת 'העולם' בברכה?

[מרן אור עינינו]

בהליכות עולם ח"ב עמ' פ"ו [בלק אות א'] האריך מרן אור עינינו זצ"ל שאינו חוזר, ודלא כמרן השו"ע, דסב"ל עיש"ב.
אולם בחזו"ע ברכות עמ' ש"ו פסק 'למעלה' שחוזר וכדעת מרן השו"ע, ובהערות 'לא דן כלל בענין זה' אלא בענינים אחרים בנושא זה, ולא כתב מדוע חזר בו ממה שכתב בהליכות עולם.
השאלה היא האם זה בגדר 'חזרה' או שהעיקר לדעתו היא כמשנה ראשונה ששם האריך בטוט"ד.

בהלכה ברורה בסי' רי"ד פסק שחוזר וכדעת השו"ע, וכתב שמרן זצ"ל 'חזר בו' מההליכות עולם, ולא עמד בנקודה זו שמרן זיע"א לא האריך בחזו"ע, ולכאורה אין כאן 'חזרה'.

האם יש למישהו ידיעה מה דעת מרן שליט"א בברכות החדש כת"י בסי' רי"ד שעוד לא נדפס.

 

[נוריאל]

בהליכות עולם ח"ב עמ' פ"ו [בלק אות א'] האריך מרן אור עינינו זצ"ל שאינו חוזר, ודלא כמרן השו"ע, דסב"ל עיש"ב.
אולם בחזו"ע ברכות עמ' ש"ו פסק 'למעלה' שחוזר וכדעת מרן השו"ע, ובהערות 'לא דן כלל בענין זה' אלא בענינים אחרים בנושא זה, ולא כתב מדוע חזר בו ממה שכתב בהליכות עולם.
השאלה היא האם זה בגדר 'חזרה' או שהעיקר לדעתו היא כמשנה ראשונה ששם האריך בטוט"ד.

בהלכה ברורה בסי' רי"ד פסק שחוזר וכדעת השו"ע, וכתב שמרן זצ"ל 'חזר בו' מההליכות עולם, ולא עמד בנקודה זו שמרן זיע"א לא האריך בחזו"ע, ולכאורה אין כאן 'חזרה'.

האם יש למישהו ידיעה מה דעת מרן שליט"א בברכות החדש כת"י בסי' רי"ד שעוד לא נדפס.

למה אם לא האריך אין כאן חזרה? סו"ס ההלכות למעלה הן התנסחות של החזון עובדיה ולא ציטוט השולחן ערוך עם הערות על הסדר.

 

[מרן אור עינינו]

למה אם לא האריך אין כאן חזרה? סו"ס ההלכות למעלה הן התנסחות של החזון עובדיה ולא ציטוט השולחן ערוך עם הערות על הסדר.

א. ידוע שההלכות למעלה יש בהם עיקולי ופשורי מי כתבם וכו'.
ב. אם חזר בו - צריך לכתוב מדוע, הרי שם האריך בטוט"ד למה יש סב"ל נגד מרן, אז איך פתאום כותב בסתם כדעת מרן. ומה נעשה לטענות שכתב שם?
ג. המעיין בחזו"ע ברכות יראה שהדברים למעלה מרפסן איגרי, שכתב בסוגריים במקור הדין שאם אמר 'המלך' יצא - שכ"כ המ"ב בשם האבן העוזר עי"ש. והמעיין בבה"ל יראה שאינו נכון, דהאבן העוזר סובר שגם אם אמר 'מלך' יצא, וחולק על השו"ע, אלא שהמ"ב דחאו, וס"ל לחלק אם אמר 'המלך' או 'מלך', ולכן אין זה נכון לכתוב שהבה"ל כתב בשם האבן העוזר שאם אמר 'המלך' יצא, וע"כ נראה לענ"ד שמרן זיע"א לא דק בזה, וזה מחזק את האמור שלא נתן דעתו בסוגיא זו בחזו"ע.

 

[נוריאל]

א. ידוע שההלכות למעלה יש בהם עיקולי ופשורי מי כתבם וכו'.
ב. אם חזר בו - צריך לכתוב מדוע, הרי שם האריך בטוט"ד למה יש סב"ל נגד מרן, אז איך פתאום כותב בסתם כדעת מרן. ומה נעשה לטענות שכתב שם?
ג. המעיין בחזו"ע ברכות יראה שהדברים למעלה מרפסן איגרי, שכתב בסוגריים במקור הדין שאם אמר 'המלך' יצא - שכ"כ המ"ב בשם האבן העוזר עי"ש. והמעיין בבה"ל יראה שאינו נכון, דהאבן העוזר סובר שגם אם אמר 'מלך' יצא, וחולק על השו"ע, אלא שהמ"ב דחאו, וס"ל לחלק אם אמר 'המלך' או 'מלך', ולכן אין זה נכון לכתוב שהבה"ל כתב בשם האבן העוזר שאם אמר 'המלך' יצא, וע"כ נראה לענ"ד שמרן זיע"א לא דק בזה, וזה מחזק את האמור שלא נתן דעתו בסוגיא זו בחזו"ע.

תמיד כשחזר בו כתב מדוע לזכרוני שיש גם ביביע אומר מקרים שחזר בו ואף שהאריך כדרכו ביביע אומר לא התייחס לנאמר בכרכים הקודמים. וצריך חיפוש.

 

[בנימין לוריא]

 

[מרן אור עינינו]

שים לב שכתב 'בסכינא חריפא' והמעיין בחזון עובדיה יראה שה'סכינא חריפא' זה רק לענין הלק"ט אם לא אמר כלל מלך, שהלק"ט נקט שיצא בתיבת 'אלוהינו', וע"ז חלק מרן זצ"ל שם. אבל לענין אם לא אמר 'העולם' לא פסק 'בסכינא חריפא' ולא נראה שלזה כיון בקטע הנ"ל, שהרי סיים 'שגם הלק"ט א"ז ברור שנתכוין לדינא', וזה קאי על השמטת מלך עי"ש.

 

[זיל בתר טעמא]

א. ידוע שההלכות למעלה יש בהם עיקולי ופשורי מי כתבם וכו'.
ב. אם חזר בו - צריך לכתוב מדוע, הרי שם האריך בטוט"ד למה יש סב"ל נגד מרן, אז איך פתאום כותב בסתם כדעת מרן. ומה נעשה לטענות שכתב שם?
ג. המעיין בחזו"ע ברכות יראה שהדברים למעלה מרפסן איגרי, שכתב בסוגריים במקור הדין שאם אמר 'המלך' יצא - שכ"כ המ"ב בשם האבן העוזר עי"ש. והמעיין בבה"ל יראה שאינו נכון, דהאבן העוזר סובר שגם אם אמר 'מלך' יצא, וחולק על השו"ע, אלא שהמ"ב דחאו, וס"ל לחלק אם אמר 'המלך' או 'מלך', ולכן אין זה נכון לכתוב שהבה"ל כתב בשם האבן העוזר שאם אמר 'המלך' יצא, וע"כ נראה לענ"ד שמרן זיע"א לא דק בזה, וזה מחזק את האמור שלא נתן דעתו בסוגיא זו בחזו"ע.

א. אם אפשר מקור לחידוש התמוה הזה אני אשמח. עיקולי ופשורי מי כתבם זה לגבי קיצור ההלכות ולא לגבי הלמעלה, דאלת"ה, שיבשת את כל ספרי הרב זצ"ל ח"ו. ואם כוונתך שיש פעמים שהלמטה מגלה על הלמעלה, זה מדובר כאשר הלמעלה לא ברור, משא"כ כאן שהדברים ברורים כשמש. וכל הקושיות והדקדוקים הצדדיים האלה של כבודו לא מחלישים בכהוא זה את פסקו של מרן זצ"ל.
ב. כבר ראינו מקומות שמרן זצ"ל חזר בו בלי לציין לפסקיו הקודמים.
ג. נתן גם נתן דעתו, והדברים מפורשים גם למטה, שכתב: "ודבריו תמוהים (דברי הרב זצ"ל).וכבר תמה עליו הרב טל אורות שהרי כתבו הפוסקים שאפילו אומר מלך ולא אמר העולם לא יצא". ומה שציין לביה"ל בשם אבן העוזר, פשיטא שכוונתו לנידון של אבן העוזר, דאלת"ה, וכי מרן זצ"ל טועה בדברים שאברך טרי אינו טועה בהם? וודאי שלא...

 

[דעה את ה']

גם כבר כתבו בניו שליט"א בכמה עניינים שבצעירותו חשש יותר לסב"ל כיון שיהיה ירא יותר להכריע, ובזקנותו הכריע יותר ולא חשש בכל צד ספק לסב"ל.

יבואו המציינים ויציינו למקומות נוספים (השנויים במחלוקת, לענין במבה ולענין גלידה בסעודה ועוד)

 

[נשיא מועצת רה"י]

הצג קובץ מצורף 27784

מהיכן ציטוט זה?

(האם יוכל מר שליט"א להעלות הענין המלא משם?)

 

[בנימין לוריא]

מהיכן ציטוט זה?

(האם יוכל מר שליט"א להעלות הענין המלא משם?)

מההקדמה בילקוט יוסף.
העליתי את העניין המלא שכתב שם לעניין זה.
הוא כתב שם נקודות ספציפיות בקצרה, שהבאתי אותן בקצרה לעיל.