המחלוקת הגדולה שפושה היום בקרב הניצים והצדדים במדינת ישראל – האם יש לוותר על החזקת ציר פילדלפי או אסור לוותר, במטרה למגר את ארגון הרוע והאכזריות החמאס – אינה צריכה ואף אסור לה להיות כרוכה עם שאלת השבת החטופים הביתה. אלו שני עניינים שאסור לכורכם יחד.
שאלת פדיון נפשות, היא לא שאלה לתקשורת ולפוליטיקאים, אלא הלכה המסורה לפוסקי הדורות, ומי לנו גדול ממרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל ששיבר קולומוסין והתיז נהרות דיו בעניינים סבוכים אלו ופסק לא אחת שקדושת האדם קודמת לקדושת האדמה, ואין כאן המקום להאריך בפסקיו הרבים.
בדברי המספד אותם נשא השבוע בהלוויתו של החטוף שנרצח בשבי חמאס, הקדוש אורי דנינו הי”ד, התייחס הראשון לציון הרב יצחק יוסף לפסק אביו מרן הרב עובדיה זצ”ל ואמר כי יש לבצע עסקה הכוללת שחרור מחבלים כדי להביא לשחרור החטופים מפני שזה פיקוח נפש עכשווי ומיידי: “צריכים לעשות הכל כדי לשחרר את כל החטופים. הכל זה כולל אפילו לשחרר מאות ואלפי מחבלים עם דם על הידיים. לפי ההלכה צריך לשחרר אותם, כדי להחזיר את מי שנשאר”.
היו שהרימו גבה לשמע הדברים, אך בכל הקשור לפדיון שבויים, רק ההלכה היא הקובעת ואין מקום לשיקולים פוליטיים כאלו ואחרים. החטא הנפשע של ארגון החמאס – והנגררים אחריו כשובל ארוך התקשורת ומפגיני השמאל – הוא בכך שכורכים את הדברים זה בזה. יש לפעול ולהוציא כל נפש מישראל השבויה בידי צר, אך מה כל זה קשור למיטוט החמאס ולאי הרצון לוותר על ציר פילדלפי?!
טוב עשה ראש הממשלה בנימין נתניהו שקם והסביר השבוע במסר חד לאומה והאיר את הדברים: “יש גמישויות במשא ומתן”, כדבריו, “אבל לא על דבר עקרוני כמו ציר פילדלפי שהוא צינור החמצן של החמאס”. אם רוצים למוטט את החמאס ולמגר אחת ולתמיד את יכולותיו – חייבים לשדר להם נחישות ועמידה בלתי מתפשרת על עקרונות. אין לגלות רפיסות וחולשה בזמן מלחמה, זה מתכון הרה אסון.
ובכל זאת, יצאו אלפים בודדים להפגנות השבוע למיטוט הממשלה, בעוד אלו כלל לא חושבים ולא יוצאים להפגין על מיטוט האויב האמיתי – החמאס. צר לומר אבל דעתם של רבים מתוככי מדינתנו השתבשה, אולי בגלל המלחמות התכופות, אולי בגלל הישיבה הארוכה באופוזיציה, הם מדברים ללא כל היגיון ונטולי כל משכל.
אדרבה, ישימו עצמם לרגע אחד בכסא הזה של חבר בממשלה וינסו לחשוב מה הם היו עושים במצב כזה? לא הרבה יותר טוב. במקרה הגרוע, כנראה רק גרוע יותר.
הכותב הוא עו"ד ישראל ענדען באתר JDN
