• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מה דעתכם על מודעה כזו יש לה מקום או שהיא תקיפה מידי?

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
שכתבו שגבי"ע זה ראשי תיבות עובדיה יוסף בן גורג'יה וכתבו שליט"א אחרי פטירת מרן, כמו המשיחיים...
הר"ת אכן נכונים
אך מהיכן כבודו מביא שכתבו שליט"א אחר פטירת מרן????
אני שנים הייתי קורא את העלונים ולא זכור לי שום דבר כזה! אם יש לך עלון שכך כתבו אנא תראה לנו, אך אני כאמור לא זוכר שום דבר כזה.
אני גם מכיר את הכותב שם הוא יהודי יר"ש, ולא נכון כלל לכתוב עליהם "משיחיים".
 
הר"ת אכן נכונים
אך מהיכן כבודו מביא שכתבו שליט"א אחר פטירת מרן????
אני שנים הייתי קורא את העלונים ולא זכור לי שום דבר כזה! אם יש לך עלון שכך כתבו אנא תראה לנו, אך אני כאמור לא זוכר שום דבר כזה.
אני גם מכיר את הכותב שם הוא יהודי יר"ש, ולא נכון כלל לכתוב עליהם "משיחיים".
לא כתבתי עליו
כתבתי שזה כמו אותם משיחיים...
אני זוכר שפעם אחת הראו לי, לפני שנים רבות (נראה לי אפילו זה היה סמוך ונראה מפטירתו של מרן זיע"א).
כך אני זוכר, לא דבר חדש הוא, אלא ישן, אולי זה כמו העלונים שכותבים קדימה, ולכן כתב שליט"א כי מרן בעוד כתיבתו היה בחיים... וזיע"א.
 
לרב אלון פרחי
(מח"ס נשים מספרות ע"ע
ובנות מספרות ע"ע
אצבעותי למלחמה וכו')
יצא ספר חדש הנקרא "מיהו חרדי?" (להשיג אצל פנחס ראובן ב"ב)
ממולץ לראות מה שהוא כותב שם בנושא
פשוט נורא ואיום
מפחיד ואין מילה אחרת
 
אני רק מזכיר שמרן התיר פאה לגרושה... ולא חשש לכל הרשימה ההזויה הנ"ל שהאשימו בה את לובשות הפאות. במודעה משתקפים כל הרהורי לבו של היוצר וד"ל. כשבמקום לשמור על העיניים מסתכלים על כל הסביבה, מאשימים את כל הנשים ברחוב חוץ מאשר את עצמך.
המדפיס והמפיץ צריך לדעת שהוא רק מזיק לדרכו של מרן, והציבור שהוא מכוון אליו נגעל עד עמקי נשמתו מהסגנון המכוער הזה. 'ליצנות'? ממתי מותר לעשות ליצנות מההולכים בשיטת פוסקים אחרים? מה דעתכם שמחר יעשו ליצנות מהיתר מכירה?
ובקשר למה שכתבו לעיל, מי שהולכת בלי פאה לא עושה כל טצדקי להתייפות ככל יכולתה? אם אין לה פאה אז היא לא דוגמנית? ומה התפקיד שלנו, לדאוג שכל הנשים ברחוב לא יהיו דוגמניות או פשוט להשפיל את המבט? המצב הוא הפוך, היא מרגישה שאם יש לה פאה מותר לה הכל, גם להיות נהגת אוטובוס רח"ל או חצאית מעל הברכיים וראיתי במו עיני לא אחת ולא שתיים.
 
לא הצלחתי להבין
כבוד בעד הפאה או נגד
א. ברור שאנחנו צריכים לשמור על העינים ברחוב אבל זה ממש לא סותר שצריך להילחם בפאות וכמו שתאמר שלא צריך להילחם באיפונים ובאינטרנט הפרוץ ואם יפלו הילדים שלנו אז שיפלו זאת לא אשמתינו
ואם יתחילו לכסות את הגוף בבגדים שהם בצבע הגוף כמו שמכסים שיער בשיער גם נאמר "לא קשור אלי"?
והגרש"ז אוירבך זצ"ל כבר אמר שלפני 50 שנה היו סוקלים אשה עם פאה ("כלשונו")
ב. אין רבנים שמתירים את הפאות אלו שהתירו בעבר ודאי לא דיברו על פאות זמננו ולא חסר חומר בנושא המבהיר את דעתם של כל גדולי הדור
לרבות מרן שהיה מגדולי המתירים ועל הפאה אמר שלא הצליח למצוא היתר
וגם אלו שנותנים היום הכשר זה רק על הע"ז שבדבר שגם זה למי שמבין בנושא כלל לא שייך ולא על החוסר צניעות
(וגם אם תאמר שהאמא עם פאה של זקינות (שגם היא אסורה) הבת שלה כבר תראה כב"מ ה"י)
ג. על שאר הטענות שכבודו כותב גם הם אינם נכונות העורך של הדף לא כתב רק מהרהורי ליבו אלא מהרהורי ליבם של הרבה אנשים ומי שקורא ורואה יודע (ואין לי זמן להאריך בהוכחות לרוב)
ד. ודאי שיש גם נשים ללא פאה שמתלבשות לא כראוי בכלל אבל כאן דובר ע"פ הרוב בצעירות שמתחילות עם הפאה ומשם קצרה הדרך
וכבודו יכול לראות את המציאות בשטח היכן יותר יש את ה"פריצות החרדית" בקרב חובשי המטפחות האמיתיות
או בקרב חובשי הפאות וה"בובו" שגם הוא בעייתי
 
... במודעה משתקפים כל הרהורי לבו של היוצר וד"ל. כשבמקום לשמור על העיניים מסתכלים על כל הסביבה, מאשימים את כל הנשים ברחוב חוץ מאשר את עצמך.
פששש... אני מתחיל לקנא בשמירת העיניים שלך!!!
ומה התפקיד שלנו, לדאוג שכל הנשים ברחוב לא יהיו דוגמניות או פשוט להשפיל את המבט?
זה כ"כ פשוט? אשריך! אז איך יתכן ש..
וראיתי במו עיני לא אחת ולא שתיים.
אתמהה! ולכאורה התשובה היא..
אמנם אני מכיר כמה אברכים שמתרברבים שאין שום קושי בשמירת העיניים, אבל מהר מאד שמתי לב כמה מופקר אצלם הסתכלות בדברים אסורים.
וכבר אמר הרב שלום שבדרון, רק עיוור לא מסתנוור מהשמש...
 
@משה הכהן כשכתבתי שראיתי במו עיני לא התכוונתי להסתכלות ברחובות אלא במשפחה הקרובה. הגם שאינני צדיק הדור, אבל לפחות משתדל להשפיל מבטי ואם הסתכלתי אני יודע שהעוון בי ואינני מנסה להאשים את האשה ממולי שהיא יפה.
@אברהם העברי חבל שלוקחים דברים שנכתבו לאמיתה של תורה ומשתמשים בהם להתקפה אישית. איפה היר"ש שלך? כתבתי שצריך פשוט להשפיל מבט, איפה כתבתי שזה קל לביצוע? בוודאי שזה יותר מעשי מלהיות פתי ולחשוב שאפשר להמעיט הניסיון אם נתלה מודעה של ליצנות ואולי כמה נשים יהיו פחות יפות.
@אדיר כהן לכל דבריך יש תשובה אבל לא נבוא עכשיו לפלפל בזה ויבואו אחרים וילמדו להתיר נגד דעת מרן. שיער זה לא צבע הגוף ובעצמותו מותר מדינא להוציאו מהכיסוי וכן לגלותו שתי אצבעות וכן ברווקה, מה בין זה לבין מקומות המכוסים, וגם לטמון הראש בחול ולהתעלם מכל המתירים שציין מרן בעצמו מבני דורו, אינו מן החכמה.
אבל שאלתי אותך שאלה פשוטה ולא ענית, מרן התיר לגרושה ואלמנה ולא חש לכל זה, לא להמצאות שיש במודעה וגם לא למה שאתה כתבת כעת, אז מה אתה מבין מזה?
 
אני איני אומר קבלו דעתי אבל מהנסיון שלי הגעתי למסקנא מזמן שגברים לא צריכים להתעסק בדברים האלו, אלא הנשים צריכות לתת לבן להוכיח את הנגועות בכך
ואני כותב כן גם בגלל שראיתי בעיני כמה צדיקים שבהתחלה היתה כוונתם באמת לש"ש והיו מעירים לנשים ולבעלים אבל בסוף הם התרגלו להסתכל בנשים ונפלו לשאול תחתית
וגם בגלל הנסיון המר שיש לי מלפני אולי 15 שנה שאני כתבתי בכמה אתרים של "חרדים" נגד זה, וכל הטמאים פתחו את הביוב שלהם ודיברו דיבורים שהאוזן נצלית מהם, ובגלל זה החלטתי למעט הדיבור בזה ברבים
ואיני אומר קבלו דעתי, אך אין חכם כבעל הנסיון, ואין אדם עומד על דברי תורה אא"כ נכשל בהם
 
אני איני אומר קבלו דעתי אבל מהנסיון שלי הגעתי למסקנא מזמן שגברים לא צריכים להתעסק בדברים האלו,
כיו"ב כתבת כאן.

אך אצטט מתוך קונטרס כיסוי השוק כהלכתו שהולך לראות אור בקרוב בעז"ה

אחראיות הבעל על אשתו

והנה יש טוענים, שאין לבעל להתערב בצניעות של אשתו, והיא תעשה כפי שהיא חונכה בזה, ועלי מוטל ללמוד תורה וכו'. אמנם זה אינו נכון, כי מי יורה לה דיעה אם לא הבעל שידאג להורות לה את הדרך הנכונה בצניעות ובהלכה בכלל. וכבר אמרו במדרש 'בראשית רבתי' (וישלח, פרק לד פס' א), א"ר יהודה ב"ר שלום, צריך אדם שיזהיר את אשתו שתהא צנועה וכו', שכן מצינו (בראשית א, כח) "ומלאו את הארץ וכבשוה", "וכבשה" כתיב (חסר ו"ו), שהאיש כובש את אשתו שלא תצא לשוק. ע"כ. וכן פסק הרמב"ם (פי"ג מהל' אישות הי"א). וכן מבואר עוד במדרש רבה (פ"ט אות יב), וברמב"ם (פ"ד מהל' סוטה הל' יט). ע"ש. ואדם שלא מקפיד על צניעות אשתו, נקרא "אדם רע", כדאמרינן בגיטין (צ.), ואמרו שם שהוא דומה לאדם שזבוב נופל לתוך התמחוי שלו ומוצצו ואוכלו. ע"ש. וכן מבואר בשבת (נד:), כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו (ונענש על עבירות שבידן. רש"י שם. דנחשב כאילו עשה עבירות אלו בעצמו. מאירי שם ד"ה דברים). ע"כ. [וע"ע בסוטה (ג.), וברמב"ם (הל' אישות פט"ו מהל' אישות הי"ז)]. וכ"כ הפלא יועץ (ערך נשים), וז"ל: וגם כן חובה מטלת על האיש להוכיח במישור, בחיך מתוק, את אשתו ואת בנותיו והנלוות אליו, ולהמשיכן מכל סדר נזיקי"ן, ושתהיה כל כבודה בת מלך פנימה (תהלים מה, יד), צנועה, צופיה הליכות ביתה (משלי לא, כז), ובזה אישה יראת ה' היא תתהלל (שם לא, ל). עכ"ל. וכיו"ב כתב בערך אהבת איש ואשה, וז"ל: ועליו מוטל להוכיחה בנועם שיח, ולהדריכה בדרכי הצניעות וכו'. ע"ש. וכיו"ב כתב כבר הגחיד"א בספרו מורה באצבע (סי' א סק"ט), וז"ל: אך בפה מתוק ידריכנה לעבודת ה' ולצניעות ודרך ארץ וירחיקנה מלשה"ר ושאר סדר נשים וסדר נזיקין, ועליו מוטל להוכיחה ולהדריכה כמו שאמרו רז"ל. עכ"ל. וכן האריך בזה הח"ח בספרו גדר עולם (פ"ו), והוסיף: ואל יחשוב האדם בנפשו לאמר, כבר אמרתי לה פעמים ושלש ואיננה שומעת לי, ומה לי לדבר עוד בענין זה? [התשובה לזה:] יתבונן האדם בעצמו, האם היה מתנהג כך כשהיה רואה שאשתו מקלקלת כל עסקיו שהוא עושה? בודאי היה צועק עליה לאמר "מה תעשי, לבד שאין את מסייעת לי, עוד תקלקלי כל מחייתי, במה נחיה אני וכל אנשי ביתי, האם נמות מפני שטותך", והיה מתחכם בכל מיני עצה להעריך לפניה את גודל שטותה, פעם לשון רכה ופעם בלשון קשה, עד שהיתה מתבוננת בעצמה להסיר איולתה מעליה. כן בעניינינו צריך תמיד להוכיחה בענין זה, ולהעריך לפניה את גודל הקלקולים היוצאים מזה, שיהיה ע"י מר באחרית גם לה גם לו, וכו'. ע"כ. וע"ש עוד במה שהביא משל יפה בזה. [ומה שהמשיל כן לאשה המקלקלת עסקיו, היינו כי מצינו שחסרון צניעות האשה הינו חורבן לכל ענייני הבעל ברוחניות ובגשמיות, וכמ"ש המעבר יבוק (פט"ו). ועוד]. וע"ע בספר הצוואה (עמ' סו), וז"ל: בניי, הגם כי תמיד הנהגתי אתכם על השלום ולא לחרחר ריב עם שום אדם ח"ו, וכל שכן עם אשתו, שהוריתי אתכם תדיר לקבל כל מיני בזיונות וחירופים מאשתו ולשתוק על דבר כבוד ה', אבל כל זה במצערת אותו במילי דעלמא, אבל דבר ששייך לענין פירצת התקנות ח"ו "או עניני פריצות" או גידול בנים ולהדריכם על דרך הצניעות ויראת שמים והנהגת הצניעות של היראים האמיתיים, על זה ח"ו לא תהיו ענוים רק תצאו באש ובמים, כי כל אלו האבות ובעלי רחמנים שרוצים רק השלום בענין זה, ראינו בחוש כי כל בניהם רח"ל יוצאים לתרבות רעה, ואם לא בניהם אז בני בניהם ח"ו, ואם מסר נפשו ולא הועיל אז אין לו עונש מן השמים כאשר כתבתי בשלחן הטהור במאמר הצניעות, ועל פי רוב בעזרת ה' יתברך בודאי יועיל ויועיל הרבה. עכ"ל. וע"ש עוד. וע"ע בספר לבושה של תורה ח"א (סימן י) שהאריך בזה.
אלא שראה בספר בגדי תפארתך (עמ' קב) שכתב, וז"ל:  אמנם חובה קדושה היא להדגיש, שבדורינו רוב רובן של הנשים, אינן מודעות כ"כ לחומרת העוון, אחר ובעוונותינו הרבים כמעט שאין דמויות הוד לחיקוי עבורן, והבלבול בהוראה נורא ואיום, ורוב רובם של הספרים העוסקים בצניעות אינם מלמדים הלכה למעשה דת משה ויהודית כיאות, אלא רק מנסים לגדור פרצות שלא שיערום אבותינו, ולהחזיר את המצב ל'פריצות הפחות גרועה', שהיתה בשלב קודם של תהליך ההתדרדרות (כאילו זה הדרך הנכונה). על כן נראה שדרך התוכחה הראויה והיעילה בזמנינו היא דוקא בלשון רכה, כדברי החזון איש (יו"ד סימן ב' ד"ה ונראה דאין) לגבי ביטול דין "מורידין ואין מעלין" בפורקי העול בזמנינו, וז"ל: וכיון שכל עצמנו לתקן, אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון, ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת.  עכ"ל. ע"כ.
 
סו"ס אנשים קולטים שהפרסומות התמימות שנמצאים אצלו בתא הדואר כל השבוע ממש לא תמימות, אלא כרטיסי כניסה לגהינום 🥵
 
אני חושב שהגם שאולי הלשונות חריפות, ויש שיאמרו שזה גורם שכיוון שהשתמשו בלשונות כאלו, אז הנשים בעלות הפאות יאמרו "עזבו סתם משוגעים".
זה אינו, כי זה מחלחל להם, הרי אשה לא תמיד מודעת מה זה עושה לגבר, ושהיא רואה את כל הדברים הללו, אולי בשכבה לישון, או בזמן אחר של שיעמום או בהייה ותהייה, היא תעלה בזכורנה את המלל שם, ואולי מי יודע תשוב למוטב.
 
אני חושב שהגם שאולי הלשונות חריפות, ויש שיאמרו שזה גורם שכיוון שהשתמשו בלשונות כאלו, אז הנשים בעלות הפאות יאמרו "עזבו סתם משוגעים".
זה אינו, כי זה מחלחל להם, הרי אשה לא תמיד מודעת מה זה עושה לגבר, ושהיא רואה את כל הדברים הללו, אולי בשכבה לישון, או בזמן אחר של שיעמום או בהייה ותהייה, היא תעלה בזכורנה את המלל שם, ואולי מי יודע תשוב למוטב.
קשה להאמין שזה ישנה אותה ואת בעלה בדעה בדבר זה (אולי אחד מהם) בפרט אם יש איזה "רב" שטוען שזה בסדר... אבל מה שכן זה אולי יכול להכניס לה בראש לפחות להפחית ביציאתה עם זה.
 
כפי שכבר הקדימו הקיצוניות בדרך כלל אינה מועילה ולעיתים מזיקה.
אך מעבר לזה, בכל נושא שיש בו גישות שונות, גשמי ורוחני כאחד, כל עוד הוויכוח מתנהל בצורה שוויונית יש סיכוי רב לכשיטענו טענות של ממש, ישמע ויקבל.
אך אם צד אחד ירדוף אחר הצד שכנגדו, וישמיע דעתו בבתי מדרשות ובבתי כנסיות, בחדרי מדרגות ובאולמות השמחה, בתנורך ובמשארותיך ובכל מקום אשר תדרוך כף רגלו..
סופו שיקצין, ויתבצר במנהגו הקלוקל !
 
אני אישית יכול להעיד, כאברך צעיר גרתי כמה שנים טובות בבניין מעורב עם חילונים, והחרדים היו אנשים פשוטים וצנועים, והיה לי מאד קל לשמור עיני מהשכנות החולניות שאצלם הפרוץ מרובה על העומד, למרות שהיו פרוצות מאד, והייתי גאה בעצמי איך אני שולט ביצר בכזה קלות.
אבל כשעברתי לבניין חרדי לגמרי באזור חרדי יותר, שם גיליתי את יצה"ר מהו, ואז בושתי וגם נכלמתי, והבנתי כמה זה לא פשוט שמירת העיניים, בבניין שלי הרוב מבוגרים ת"ח שכבר חיתנו את ילדיהם, והבעיות הם בד"כ בסופ"ש וחגים שאז הבנין מתמלא בכלות צעירות שנעמדות בכל פינה ובתצוגת אופנה ובחצאי חצאיות, ובריחות בשמים... חוץ מהמשפחות שהקפידו על כיסוי ראש, שדוקא אצלם ב"ה הכל נשאר בהצנע ובכבוד, בלי משיכת עיניים וצלצולים, ובלי משיכת עיניים מיותרת, והכל ניכר בחוש.
אמנם אני מכיר כמה אברכים שמתרברבים שאין שום קושי בשמירת העיניים, אבל מהר מאד שמתי לב כמה מופקר אצלם הסתכלות בדברים אסורים.
וכבר אמר הרב שלום שבדרון, רק עיוור לא מסתנוור מהשמש...
בדומה לזה.
סיפור מזעזע של ממש שהולך ברחוב שלי ממש.

כנראה יש אחת נושרת במשפחות החרדיות אצלי ברחוב. למרות שהיא מגיעה והולכת, זה לא מפריע כ״כ איך שהיא מתלבשת, אלא כשהיא מביאה את החברים מהעולם החילוני, ובכוונה תחילה עושים מוזיקה ודברים שלא ראויים להעלות על הכתב במקום כזה. ודווקא בגלל שהיא גרה באזור כאן.
מעשה אחר כזה היה בצאתי מביהכ״נ במוצאי שבת ומצאתי זוג חילונים. לא ראוי להעלות על הכתב מה נעשה.

לעומת זאת, בתחילת שנות נישואי שגרתי באיזור המתחרד בשכונה, אולי היו רכבים בשבת פה ושם (לא רציני כמו בערים חילוניות, אלא כמו בירושלים. כנודע) אך מעולם לא נתקלתי בפריצויות כאלו ואחרות.

ואם אדבר על היראת שמיים שלי בפרטות - אני טיפה אספר על עצמי כאן:

מי שלא יודע עדיין, אני בעל תשובה. בתחילת החזרה בתשובה שלי היו פעמים שהייתי צריך לעבור בתל אביב הטמאה בשביל לעבור ממקום למקום. הראש שלי באותה תקופה היה ברצפה ולא העזתי להרים אותו פן יפגשו עיניי דבר פרוץ.
לעומת זאת, כעת כשאני אברך וגר בשכונה חרדית, כיוון שעיניי לא רואות בשכיחות שלהם דבר פרוץ, הן מורמות יותר . אך בגלל זה בפעמים הנדירות שיש פריצות, העיניים לא יורדות כמו שירדו בתקופת ההתחזקות שלי.

אם אגיד משהו ברוח המוסר - לזיכרוני המכתב מאליהו מדייק מפירוש חז״ל שאברהם נקרא עברי משום ״הוא מעבר אחד והם מהעבר השני״, שעיקר החיזוק שלו היה דווקא בגלל שהיה בין עובדי גילולים, ולכן ראה את עצמו כך. לעומת זאת כשאדם נמצא באיזור חרדי ושמור, אין הרבה חיזוק בעניין כיוון שאף פעם אין ניסיונות, ואז כשמגיע הניסיון, קשה יותר להתגבר עליו.
(כמובן שזה לא אומר שצריך לגור באיזור מעורב חלילה. אבל עיקר הירא״ש מגיעה דווקא מנסיונות, ולא חוסר ניסיונות. ואני אומר זאת מנסיון. אני יכול לספר סיפורים על כך מפה ועד מחר, איך דווקא כשהתחלתי להתחזק היה לי סיעתא דשמיא גמורה בלימוד, שהצלחתי ללמוד מסכת שלמה תוך שנה ולמדתי חצי מאורח חיים עם בית יוסף ומשנה ברורה. אך כיום להגיע עבורי לסיעתא דשמיא כזו, זה רק אחרי עמל גדול בתורה.)
 
באשר לנושא עצמו.
לא מבין למה מכתבים ומודעות החתומות על ידי עשרות רבנים שמוחים בפאה לא יועילו, אך מודעות ליצניות יועילו.
באותה מידה אני יכול לראות מודעה לפאה ברחוב, לקשקש עליה ״ח״ו!״ או להיות יותר קיצוני ולשרוף אותה למען יראו וייראו. איך זה עוזר בדיוק?

לצערנו עיקר הרחוב החרדי הליטאי מורכב מחובשי פאות, ואין פוצה פה ומצפצף. ואם מישהו מעז להקשות מכל מיני קושיות, שולפים רבנים למיניהם שהתירו, ולכן גם הם מתירים. מודעות כאלו מרחיקות את העניין ממודעות לנושא, ולא הפוך.
בעיקר בשל העובדה שזה כבר נהפך לנורמה בקרב הרחוב הליטאי.

צריך יותר לחזק את הרחוב הספרדי שמושפע רבות מהליטאים לענ״ד.
 
בעבר גם אני חשבתי שמודעות קיצוניות מידי רק מזיקות, וכ"ש גרפיטי, למרות שיש גזרה על תעמולה שאינה שבה ריקם (ולכן אוהבי הפאות נלחמים נגדה בעוז ותעצומות בתעמולה כפולה ומכופלת בכל רחבי המרשתת וכו') אבל תעמולה כזו היה ברור לי שרק מזיקה,
אמנם לאחרונה אחת מבנות משפחתי סיפרה לי על מורה חרדית שחבשה פאה כל ימיה, יום אחד כשהסתובבה עם בעלה, הם ראו גרפיטי של 'פאה נכרית רק לנכרית', היא לעגה לזה ואמרה לבעלה שהם משוגעים וחולי נפש..., לתמיהתה בעלה נשאר רציני לגמרי ולא צחק כלל, ואמר לה שיש אמת בדבריהם, רק שהמציאות שקשה לקבל את זה... מעולם בעלה לא דיבר אתה נגד הפאה (הוא ידע שאין עם מי לדבר) ולכן היא היתה המומה שכך דעתו, והתחלה לחקור אותו, וכשהסביר לה שהפאות של היום הם פרוצות ומכשילות גברים, ויש בהם חשש כמעט ודאי של ע"ז, זה תפס אותה מאד חזק, והיא חשבה על זה המון, וזה לא יצא לה מהראש, עד שיום אחד היא החליטה מעצמה להוריד את הפאה, ללא בקשת בעלה. והיא עמדה בהצלחה בניסיון קשה ביותר, מורה עם מטפחת?? כולם היו המומות, אבל בסוף העריכו אותה על כך, והקושי נשבר.
למדתי מכך שכוחה של האמת כל כך חזק, שאם מכריזים אותו בחוצות קריה לשם שמים, אז אפילו גרפיטי יכול להשפיע על מורה יותר מכל חברותיה ומהפרסום המסיבי על רבנים המתירים את הפאות וכו', ומאז אני מעריך כל מי שעושה לשם שמים גם אם זה נראה לי שהוא מזיק.
ומהסט"א ושלוחיו ניתן ללמוד מה צריך לעשות, ומאויבי תחכמני, מכך שמתירי הפאות לועגים מאד על הפרסום ברחובות, ועושים ככל יכלתם במלחמה בזה, זה ראיה ברורה שהם יודעים שיש לזה השפעה ענקית לטובה, והם והסט"א כועסים על כך מאד.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חזור
חלק עליון