• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מה מברכים על במבה?


נפל לידי שיעורו של הגר''י כהן שליט''א לגבי ברכה על במבה וכל הסיבה שהוא אמר לברך אדמה בגלל הציפוי של הבוטנים שזה % 53 וזה הרוב ולא קשר כלל לתירס מעניין ?
לפ''ז היום שיש בבמבה הרוב ממרח בוטנים זה באמת כמו תמרים שמיעכן
 

נפל לידי שיעורו של הגר''י כהן שליט''א לגבי ברכה על במבה וכל הסיבה שהוא אמר לברך אדמה בגלל הציפוי של הבוטנים שזה % 53 וזה הרוב ולא קשר כלל לתירס מעניין ?
לפ''ז היום שיש בבמבה הרוב ממרח בוטנים זה באמת כמו תמרים שמיעכן
ידועה דעתו שאומר בשיעורים (לא פעם).
יש שיעורים שאמר כך ויש שיעורים שאמר אחרת וכו'.
ראה שבהתחלה אמר כך:
ואח"כ אמר כפי שהובא לעיל:
ואמנם ראה כאן שאח"כ אמר:
 
אגב
במקור נאמן כתוב שמרן בלוין אמר לברך אדמה על במבה והשיב הרב מאזוז שעדיף לברך שהכל מכמה סיבות.
א. האם אפשר לדעת את התאריך של ההקלטה שפירסם להבין ולהשכיל שמרן אמר במבה אדמה
ב. אם יש למישהו תמליל שלה , אולי הרב מזכה הרבים המחבר @אושרי רביב יצליח לעשות מעשה בזמנו הלא פנוי
 
אגב
במקור נאמן כתוב שמרן בלוין אמר לברך אדמה על במבה והשיב הרב מאזוז שעדיף לברך שהכל מכמה סיבות.
א. האם אפשר לדעת את התאריך של ההקלטה שפירסם להבין ולהשכיל שמרן אמר במבה אדמה
ב. אם יש למישהו תמליל שלה , אולי הרב מזכה הרבים המחבר @אושרי רביב יצליח לעשות מעשה בזמנו הלא פנוי
ומה הקשר ??.
היו פעמים שהורה לברך שהכל ולמה כבודו צריך לשמוע שמרן זצ"ל אמר הרי יש עדות של בנו ממשיך דרכו רבינו יצחק שליט"א על הנ"|ל אך מנגד כמובן שישי את עדות הראש"ל הגר"ד שליט"א ויוצא דע"פ מרן זצ"ל לא פלגי עביד כמר עביד ועביד כמר עביד וכמובן שכל אחד לא יהיה מקובע ויעיין בזה כמו שצריך ויפסוק לעצמו ולב"ב בזה האם שהכל או אדמה ויקרא את התשובות ולא בגלל שההוא אמר כך אז כך יעשה אמנם להורות הלכה למעשה נראה שמחויב לומר שתי הדעות בדעת הרב עובדיה והגם שיש שורה אחרונה של פוסקי דורינו שאומרים שזה שהכל
 
ומה הקשר ??.
היו פעמים שהורה לברך שהכל ולמה כבודו צריך לשמוע שמרן זצ"ל אמר הרי יש עדות של בנו ממשיך דרכו רבינו יצחק שליט"א על הנ"|ל אך מנגד כמובן שישי את עדות מרן הראש"ל הגר"ד שליט"א ויוצא דע"פ מרן זצ"ל לא פלגי עביד כמר עביד ועביד כמר עביד וכמובן שכל אחד לא יהיה מקובע ויעיין בזה כמו שצריך ויפסוק לעצמו ולב"ב בזה האם שהכל או אדמה ויקרא את התשובות ולא בגלל שההוא אמר כך אז כך יעשה אמנם להורות הלכה למעשה נראה שמחויב לומר שתי הדעות בדעת הרב עובדיה והגם שיש שורה אחרונה של פוסקי דורינו שאומרים שזה שהכל
אני לא צריך לשמוע אני כבר שמעתי ההקלטה אני רוצה לדעת אם זה אחרי המכתב הסכמה לרב דוד יוסף או לפני - שאם זה אחרי אז זו עוד ראיה שזו משנתו האחרונה

ומה שהורה שהכל מבואר בשלחן המערכת שהכוונה לחטיפי תירס כמו דוריטוס וזו משנה אחרונה כמו שיש כת''י בתחילת ספר ברכה נאמנה ''כל דבריו לאמתה של תורה ''. ואין שום כת''י על במבה אלא חטיפי תירס שזה לא בהכרח זן מיוחד.

וכל מה ששאלתי זה לא מה לנהוג למעשה אלא כדי לסכם הדברים בכתב
 
אני לא צריך לשמוע אני כבר שמעתי ההקלטה אני רוצה לדעת אם זה אחרי המכתב הסמכה לרב דוד יוסף או לפני -
אה אבל עדיין אין ראיה לא לכאן ולא לכאן כי אני אוחז (אני ראיתי שבפעם האחרונה משרן התייחס לבמבה זה היה בהלכה בורה אבל לא קשור לזה)
 
אה אבל עדיין אין ראיה לא לכאן ולא לכאן כי אני אוחז (אני ראיתי שבפעם האחרונה משרן התייחס לבמבה זה היה בהלכה בורה אבל לא קשור לזה)
חפש באוצה'ח ולא תמצא את המלה במבה בהלכב
אם תרצה עוד חומר תראה ביד בתשובה ח''א
 
ומה שהורה שהכל מבואר בשלחן המערכת שהכוונה לחטיפי תירס כמו דוריטוס וזו משנה אחרונה כמו שיש כת''י. ואין שום כת''י על במבה אלא חטיפי תירס שזה לא בהכרח זן מיוחד.
מחילה אני ראיתי במכתב מפורש ממרן הראש"ל הגאון רבי יצחק שליט"א שכתב ששם מרן הורה לברך על במבה שהכל ואני מעלה קישרו למה שהביא הרב @הצעיר ני"ו
 
מחילה אני ראיתי במכתב מפורש ממרן הראש"ל הגאון רבי יצחק שליט"א שכתב ששם מרן הורה לברך על במבה שהכל ואני מעלה קישרו למה שהביא הרב @הצעיר ני"ו
בעל הלכ''ב בע''פ אומר לברך שהכל ואומר שאין הבדל בין זן מיוחד וכו'
אך בהלכב הרב עובדיה זצל חתום רק על דבר שלא מזן מיוחד כמו שהוכיח בקובץ משנת יוסף
ברור?
 
תראה במכתב הראשון מה כתב שם ואני מצטט "ומש"כ מרן אאמו"ר עט"ר זיע"א שיש לברך על כיוצא בזה שהכל בזמנו אמר לי מרן אאמו"ר שאחי אמר לו שהטעם שכתבנו לברך האדמה זה מפני דמורגש טעם התירס וכו' עעי"ש
משמע ששם מרן זצ"ל מדבר על במבה
 
אצרף לך מה שסיכמתי בנידון ואז תעיר כדרכה של תורה (בלא נימת התקפה ''ומה הקשר'')

ברכת הבמבה: שדעת מרן הראשון לציון הגאון הרב דוד יוסף שליט''א בשם אביו זצוק''ל שברכתה שהכל[1], אך בהסכמת המובאת בתחילת ס' ברכה נאמנה מובאים דברי מרן הראשל הגר"י יוסף שליט''א שיש לברך על במבה ברכת בורא פרי האדמה. ועל זה חתם מרן זצוק''ל ''כל דבריו לאמיתה של תורה. עובדיה יוסף''[2]. וכן העידו מרן הראשון לציון הגר''י יוסף שליט''א (שלחן המערכת ח''א עמ' תכ''ח) והרה''ג ר' ישראל אלקנה (בשו''ת אבא בם ח''ב עמ' קנ''ה) שנכנסו אל הקדש פנימה ושאלו למרן זצ''ל ביום י''ב סיון תשס''ט (לאחר חתימתו להסכמה שבתחילת הלכ''ב ח''י באלול תשס''ח) על דין זה והשיבו שכל כוונתו בדבריו היתה לחטיפי תירס כמו ציטו'ס וכו' שנעשו עיסה. וזה גם כן לא כמו דברי חתנו הגאון הרב אהרן בוטבול שליט''א[3] שכאשר נשאל בדבר השיב שהרב אמר לי דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. ואני הבנתי שעדיף שהכל כי ספק ברכות להקל ע''כ דבריו. שהרי דחה טענה זו בשו''ת הראש''ל (ח''א עמ' ס''ז)[4] ועוד מפני שסב''ל שייך רק שיש חשש שקר בדבריו ונמצא שבירך לבטלה, אך כאן אף פוסק שסובר לברך על במבה שהכל לא כתב שאם ברך אדמה לא יצא י''ח כמבואר בהערה[5].


[1] ואע''פ שבכל ספרו לא כתב את המילה ''במבה'' פעם אחת אלא רק חטיפי תירס, מבואר מכל דבריו שאין חילוק. וכן שמעתיו באחד משיעוריו שאמר ''מי לא יודע שמברכים על במבה שהכל'' (ובשתי דוגמאות אלו לא כתב מרן הראש''ל הגר''ד יוסף שליט''א בספרו ארחות מרן שום עדות ממרן אביו זצ''ל לגבי הנהגתו בברכת הגלידה בסעודה או הבמבה. ולענ''ד נראה שהטעם הוא כי לא ראה את מרן זצ''ל נוהג כן בעצמו לברך על במבה שהכל או מברך על גלידה בסעודה).
[2] הובא בס' ברכה נאמנה ח''א מהדורת תשפ''ב (עמ' תתקל''ט). ולאחרונה פירסם ''ארגון להבין ולהשכיל – המרכז למורשת מרן'' הקלטה משיעור של מרן זצ''ל שהורה לברך אדמה. וכן בס' מקור נאמן ח''א (סי' ש') נשאל הגאון הנאמ''ן שליט''א בזו הלשון: מרן הרב עובדיה שליט''א אמר בלויין שבמבה העשויה מבוטנים ברכתה בורא פרי האדמה וכו'.
[3] וכן לא כמו שכתב במשנה ברורה משנת יוסף (סי' רט"ז אות ל''ג) שמרן ''זיכא שטרא לבי תרי''. וכמו שכתב לדחות בטוב טעם הרב המעיר בקובץ משנת יוסף (גליון יח עמ' קד) וזו לשונו: ואף שבהלכ״ב כתב פסקא אחת להתייחס לטענה שהחטיפים נעשים מזן מיוחד (ומה שהשיב ע״ז במחכ״ת אד״מ), אולם כחצי שנה קודם לכן שפירסם אותה תשובה באיזה ירחון לא היתה בה שום התייחסות לזה שהוא זן מיוחד, ורק סמוך להדפסה הוסיף פסקא זו כנראה ע״פ מה שטענו לו אח״כ, ולפ״ז אין שום גילוי דעת מהסכמת מרן זיע״א לגבי זן המיוחד, שהרי רק אחר נתינת ההסכמה הוסיף התייחסות זו בספר. וזה דבר שמצוה להודיע, מפני שהרבה ניתלים בהסכמה זו, ולהאמור אין בה כל שייכות לעצם הדיון לגבי הבמבה שהוא זן מיוחד. ודו״ק. ע''כ. וראוי לציין למובא בקובץ משנת יוסף חי''ח (עמ' יג) מדברי מרן הראש''ל הגר''י יוסף שליט''א: ובענין שאלתו מה לברך על צ׳יטוס, מבירור שעשינו עם המשגיח במפעלי שטראוס, הצ׳יטוס לסוגיו נעשה מתירס רגיל, שמייבשים אותו ועושים ממנו קמח ונשלח לארץ, על כן בהיות וגידולו כתירס רגיל, ולא זן מיוחד לעשיית מוצרים, ברכתו שהכל נהיה בדברו. ואמנם "במבה" הנעשית מזן של תירס מיוחד, כמו פפקורן, מאחר ואי אפשר לאוכלו אלא על ידי ריסוק, או על ידי ניפוח, ודרך אכילתו אינו בפני עצמו אלא על ידי שינוי מהותי, ברכתו לא משתנית, ומברכים עליו בורא פרי האדמה. וכמו שכתב בכיוצא בזה בתרומת הדשן סימן כט. וכן מבואר בדברי רבינו ירוחם. וכן מבואר בכסף משנה, בחיי אדם, בש״ע הגר״ז, במשנה ברורה, ועוד. ולכן יש להורות לברך על הבמבה בורא פרי האדמה. וכן נהג מרן רבנו זצוק״ל, ובירך על הבמבה בפנינו בורא פרי האדמה. וכל זה דלא כמו שכתב אחי ידידי הגאון רבי דוד שליט״א, בספרו הלכה ברורה, כי הוא חשב שהבמבה נעשית מזן תירס רגיל, וחשב שאנו הסתמכנו על כך שיש טעם של תירס בבמבה, ואחר שבירר שאין טעם של תירס בבמבה, סבר שיש לברך על הבמבה שהכל. וכך אמר לנו מרן אאמו״ר זצוק״ל בשמו. אך במחילת כבוד תורתו לא זה היה הטעם של הילקו״י, אלא הטעם על פי דברי רבינו ירוחם, ואין לזה שום קשר לפירות שנתרסקו, או לסוגיא של פת קטניות, כי כאן אי אפשר לאכול בצורה אחרת זולת הניפוח או הריסוק. וכיון שזו דרך האכילה ברכתו בורא פרי האדמה. והלואי שכל יתר ההלכות יהיו ברורות אצלינו כמו הלכה זו. עכ"ל. וע"ע במשנ''ב תפארת ח''ב (חלק שני) בהסכמת מרן הראשון לציון הגר"י יוסף שליט''א.
[4] ובעין יצחק ח''ב (מהדורת תשע''ד עמ' תקע''ח) ועוד.
[5] הלכה ברורה (סי' ר''ח סעי' ל). הליכות ברכות (סי' ר''ב). ברכת ה' ח''ג (עמ' צ''ז). אוצרות ההלכה הברכה והלכותיה (סי' לב סעי' י''ד לרה''ג ר' אהרן זכאי שליט''א), ס' אדברה בעדותיך (עמ' ס''ב). הלכות יום ביום (הל' ברכות ח''ג עמ' צ''ד). דלא כמו שכ' הרה''ג ר' יוסף פרץ שליט''א באור תורה (תשס''ה תנ''ב עמ' תרצ) שהמברך אדמה מכניס עצמו לספק ברכה לבטלה כי יצא מתורת פרי (אמנם ראה בקובץ אור תורה תשס''ה גליון תנ''ה עמ' תתקי''ז מש''כ על חלק מטענותיו). שהרי עיקרו מהתירס, ואף על חמאת בוטנים אם בירך אדמה יצא י''ח וכמו שביאר חתנא דבי נשיאה הרה''ג ר' אהרן בוטבול שליט''א בשיעורו.
 
זה לא נושא לוויכוח. נידון בהרחבה בהרבה מקומות.
הדברים המוסכמים הם, שמרן בירך על במבה האדמה, שמרן כתב לברך על במבה האדמה, ושמרן הסכים בהלכ"ב לברך על חטיפים העשויים תירס שהכל.
מה שלא מוסכם זה: א. אם חטיפים מתירס הכוונה היא גם לבמבה, שהרב דוד הבין שכן, והרב יצחק הבין שלא, ואח"כ שאל את מרן בעצמו והשיב לו שלא התכוון לבמבה. (תחשוב לבד מה יוצא למעשה...)
וכן לא מוסכם האם להלכה למעשה מברכים האדמה כמו שעשה מרן וכמו שכתב, או שלמעשה מברכים שהכל.
ותו לא מידי.
 
[2] הובא בס' ברכה נאמנה ח''א מהדורת תשפ''ב (עמ' תתקל''ט). ולאחרונה פירסם ''ארגון להבין ולהשכיל – המרכז למורשת מרן'' הקלטה משיעור של מרן זצ''ל שהורה לברך אדמה. וכן בס' מקור נאמן ח''א (סי' ש') נשאל הגאון הנאמ''ן שליט''א בזו הלשון: מרן הרב עובדיה שליט''א אמר בלויין שבמבה העשויה מבוטנים ברכתה בורא פרי האדמה וכו'.
וראיתי סירטון שאחד שאל את הגרמ"מ שליט"א בחודש שבט תשפ"ג מה לברך והשיבו "שהכל ר' יצחק יוסף אומר האדמה אבל תברך שהכל" ולא הזכיר שכן דעת הרב עובדיה
 
ראיתי שכתב למישהו שזה האדמה...

הבין גם שכן כפי שכתבי לעייל אלא שסבור שהגר"ד הטעה את מרן כפי שכתב מפורש
אני חושב שהיו פעמיים שהרב הראשל דוד בא למרן
פעם אחת עם תשובה שכתב על חטיפי תירס - ועל זה החתים אותו
פעם אחת עם במבה בפועל וכו'
 
שמרן בירך על במבה האדמה
ולא בהכרח שרק...
שמרן כתב לברך על במבה האדמה,
וגם הסכים שיברך שהכל
ושמרן הסכים בהלכ"ב לברך על חטיפים העשויים תירס שהכל.
שיטתך כאן היא נגד הראשון לציון מרן הגאון רבינו יצחק דס"ל שמרן כתב שם גם לגבי במבה
ואח"כ שאל את מרן בעצמו והשיב לו שלא התכוון לבמבה.
מה לא עזר המכתב שהראתי לכת"ר למעלה שכת שם בפי' שזה נכון שאמר מרן לברך שהכל?
אך שוב למסקנא אין אינו רשאים להכניס את ראשינו בין שתי ההרים הגבוהים אשר על כן עצה טובה לכל בן תורה וירא"ש שלא לברך על במבה אלא לברך ודם על דבר שהוא האדמה ואח"כ על דבר שהוא שהכל ולפוטור הבמבה וכו"ע יודהו בדבר שכך הכי ראוי נכון?
 
וראיתי סירטון שאחד שאל את הגרמ"מ שליט"א בחודש שבט תשפ"ג מה לברך והשיבו "שהכל ר' יצחק יוסף אומר האדמה אבל תברך שהכל" ולא הזכיר שכן דעת הרב עובדיה
לא מצינו לא ראיה.
אך אם תוכל להראות לי איך הרב בוטבול חזר בו
כי הוא אמר בשיעור שעדיף שהכל משום סבל ואע''פ שלדעת הגרי יוסף אין כאן סבל
 
חזור
חלק עליון