אצרף לך מה שסיכמתי בנידון ואז תעיר כדרכה של תורה (בלא נימת התקפה ''ומה הקשר'')
ברכת הבמבה: שדעת מרן הראשון לציון הגאון הרב דוד יוסף שליט''א בשם אביו זצוק''ל שברכתה שהכל
[1], אך בהסכמת המובאת בתחילת ס' ברכה נאמנה מובאים דברי מרן הראשל הגר"י יוסף שליט''א שיש לברך על במבה ברכת בורא פרי האדמה. ועל זה חתם מרן זצוק''ל ''כל דבריו לאמיתה של תורה. עובדיה יוסף''
[2]. וכן העידו מרן הראשון לציון הגר''י יוסף שליט''א (שלחן המערכת ח''א עמ' תכ''ח) והרה''ג ר' ישראל אלקנה (בשו''ת אבא בם ח''ב עמ' קנ''ה) שנכנסו אל הקדש פנימה ושאלו למרן זצ''ל ביום י''ב סיון תשס''ט (לאחר חתימתו להסכמה שבתחילת הלכ''ב ח''י באלול תשס''ח) על דין זה והשיבו שכל כוונתו בדבריו היתה לחטיפי תירס כמו ציטו'ס וכו' שנעשו עיסה. וזה גם כן לא כמו דברי חתנו הגאון הרב אהרן בוטבול שליט''א
[3] שכאשר נשאל בדבר השיב שהרב אמר לי דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. ואני הבנתי שעדיף שהכל כי ספק ברכות להקל ע''כ דבריו. שהרי דחה טענה זו בשו''ת הראש''ל (ח''א עמ' ס''ז)
[4] ועוד מפני שסב''ל שייך רק שיש חשש שקר בדבריו ונמצא שבירך לבטלה, אך כאן אף פוסק שסובר לברך על במבה שהכל לא כתב שאם ברך אדמה לא יצא י''ח כמבואר בהערה
[5].
[1] ואע''פ שבכל ספרו לא כתב את המילה ''במבה'' פעם אחת אלא רק חטיפי תירס, מבואר מכל דבריו שאין חילוק. וכן שמעתיו באחד משיעוריו שאמר ''מי לא יודע שמברכים על במבה שהכל'' (ובשתי דוגמאות אלו לא כתב מרן הראש''ל הגר''ד יוסף שליט''א בספרו ארחות מרן שום עדות ממרן אביו זצ''ל לגבי הנהגתו בברכת הגלידה בסעודה או הבמבה. ולענ''ד נראה שהטעם הוא כי לא ראה את מרן זצ''ל נוהג כן בעצמו לברך על במבה שהכל או מברך על גלידה בסעודה).
[2] הובא בס' ברכה נאמנה ח''א מהדורת תשפ''ב (עמ' תתקל''ט). ולאחרונה פירסם ''ארגון להבין ולהשכיל – המרכז למורשת מרן'' הקלטה משיעור של מרן זצ''ל שהורה לברך אדמה. וכן בס' מקור נאמן ח''א (סי' ש') נשאל הגאון הנאמ''ן שליט''א בזו הלשון: מרן הרב עובדיה שליט''א אמר בלויין שבמבה העשויה מבוטנים ברכתה בורא פרי האדמה וכו'.
[3] וכן לא כמו שכתב במשנה ברורה משנת יוסף (סי' רט"ז אות ל''ג) שמרן ''זיכא שטרא לבי תרי''. וכמו שכתב לדחות בטוב טעם הרב המעיר בקובץ משנת יוסף (גליון יח עמ' קד) וזו לשונו: ואף שבהלכ״ב כתב פסקא אחת להתייחס לטענה שהחטיפים נעשים מזן מיוחד (ומה שהשיב ע״ז במחכ״ת אד״מ), אולם כחצי שנה קודם לכן שפירסם אותה תשובה באיזה ירחון לא היתה בה שום התייחסות לזה שהוא זן מיוחד, ורק סמוך להדפסה הוסיף פסקא זו כנראה ע״פ מה שטענו לו אח״כ, ולפ״ז אין שום גילוי דעת מהסכמת מרן זיע״א לגבי זן המיוחד, שהרי רק אחר נתינת ההסכמה הוסיף התייחסות זו בספר. וזה דבר שמצוה להודיע, מפני שהרבה ניתלים בהסכמה זו, ולהאמור אין בה כל שייכות לעצם הדיון לגבי הבמבה שהוא זן מיוחד. ודו״ק. ע''כ. וראוי לציין למובא בקובץ משנת יוסף חי''ח (עמ' יג) מדברי מרן הראש''ל הגר''י יוסף שליט''א: ובענין שאלתו מה לברך על צ׳יטוס, מבירור שעשינו עם המשגיח במפעלי שטראוס, הצ׳יטוס לסוגיו נעשה מתירס רגיל, שמייבשים אותו ועושים ממנו קמח ונשלח לארץ, על כן בהיות וגידולו כתירס רגיל, ולא זן מיוחד לעשיית מוצרים, ברכתו שהכל נהיה בדברו. ואמנם "במבה" הנעשית מזן של תירס מיוחד, כמו פפקורן, מאחר ואי אפשר לאוכלו אלא על ידי ריסוק, או על ידי ניפוח, ודרך אכילתו אינו בפני עצמו אלא על ידי שינוי מהותי, ברכתו לא משתנית, ומברכים עליו בורא פרי האדמה. וכמו שכתב בכיוצא בזה בתרומת הדשן סימן כט. וכן מבואר בדברי רבינו ירוחם. וכן מבואר בכסף משנה, בחיי אדם, בש״ע הגר״ז, במשנה ברורה, ועוד. ולכן יש להורות לברך על הבמבה בורא פרי האדמה. וכן נהג מרן רבנו זצוק״ל, ובירך על הבמבה בפנינו בורא פרי האדמה. וכל זה דלא כמו שכתב אחי ידידי הגאון רבי דוד שליט״א, בספרו הלכה ברורה, כי הוא חשב שהבמבה נעשית מזן תירס רגיל, וחשב שאנו הסתמכנו על כך שיש טעם של תירס בבמבה, ואחר שבירר שאין טעם של תירס בבמבה, סבר שיש לברך על הבמבה שהכל. וכך אמר לנו מרן אאמו״ר זצוק״ל בשמו. אך במחילת כבוד תורתו לא זה היה הטעם של הילקו״י, אלא הטעם על פי דברי רבינו ירוחם, ואין לזה שום קשר לפירות שנתרסקו, או לסוגיא של פת קטניות, כי כאן אי אפשר לאכול בצורה אחרת זולת הניפוח או הריסוק. וכיון שזו דרך האכילה ברכתו בורא פרי האדמה. והלואי שכל יתר ההלכות יהיו ברורות אצלינו כמו הלכה זו. עכ"ל. וע"ע במשנ''ב תפארת ח''ב (חלק שני) בהסכמת מרן הראשון לציון הגר"י יוסף שליט''א.
[4] ובעין יצחק ח''ב (מהדורת תשע''ד עמ' תקע''ח) ועוד.
[5] הלכה ברורה (סי' ר''ח סעי' ל). הליכות ברכות (סי' ר''ב). ברכת ה' ח''ג (עמ' צ''ז). אוצרות ההלכה הברכה והלכותיה (סי' לב סעי' י''ד לרה''ג ר' אהרן זכאי שליט''א), ס' אדברה בעדותיך (עמ' ס''ב). הלכות יום ביום (הל' ברכות ח''ג עמ' צ''ד). דלא כמו שכ' הרה''ג ר' יוסף פרץ שליט''א באור תורה (תשס''ה תנ''ב עמ' תרצ) שהמברך אדמה מכניס עצמו לספק ברכה לבטלה כי יצא מתורת פרי (אמנם ראה בקובץ אור תורה תשס''ה גליון תנ''ה עמ' תתקי''ז מש''כ על חלק מטענותיו). שהרי עיקרו מהתירס, ואף על חמאת בוטנים אם בירך אדמה יצא י''ח וכמו שביאר חתנא דבי נשיאה הרה''ג ר' אהרן בוטבול שליט''א בשיעורו.