מצה רטובה

אם הוא לחם גמור לא יועיל בו שנאכל לתענוג.
והוא אשר כתבתי מלחם ושוקולד, שיש ילדים שאוכלים אותו לתענוג.
כלומר, לו יהיה לחם שאין בו אף אחד מהסימנים שכתבו הראשונים, ונאכל לתענוג, האם יורו לברך עליו מזונות? וכגון שיהיה לחם קטן.
 
כלומר, לו יהיה לחם שאין בו אף אחד מהסימנים שכתבו הראשונים, ונאכל לתענוג, האם יורו לברך עליו מזונות? וכגון שיהיה לחם קטן.
ולדבריך למה מברכים על מצה מזונות, והא ליכא לכל טעמי הראשונים הנ"ל?
 
חזור
חלק עליון