תשובות והנהגות כרך א סימן כו
שאלה: האם יש הדור ללבוש התכלת המחודשת בציצית
האדמו"ר מראדזין זצ"ל חידש והמציא הדג שלדעתו הוא החלזון וצבע ציצית בדמו, וכידוע לא הסכימו לו שאר גאונים בדורו אפילו להחמיר כן, רק מחסידי ראדזין נוהגין כן, ובזמן האחרון מצאו דג דומה וטוענים שזהו תכלת, ויש מחסידי ראדזין שטוענים שאינו התכלת שהכשיר האדמו"ר מראדזין כתכלת האמיתי, וכדהעיר על זה נכד האדמו"ר זצ"ל הרב ליינער, (ונדפס באוצרות ירושלים חלק מ"ר), ואברך אחד כאן בעל תשובה השיג תכלת ורצה ללבוש ציצית עם חוט אחד צבוע תכלת לצאת שיטתו.
והנה בעצם השאלה אם זהו תכלת או לא אנו לא נוכל להכריע, אבל בסוד תכלת שדומה לרקיע שמזהיר עיקרה בזמן שרואים השגחת אלוקים בגלוי, ובימי התנאים עוד זכו וראו ולכך נמשך, אבל מאז חשך ומדרכי אלקינו ית"ש הסתר תוך הסתר, ולכן התכלת נעלמה עד שיתגלה בביאת משיח צדקינו, ולא נראה שדוקא בזה"ז שאין הסתר כמוהו זכינו להתגלות התכלת, ושו"מ בישועות מלכו סימן א' - ג' שהאריך בזה שגם לדעת האריז"ל אין מקום לזה יעו"ש.
אמנם בזה לא קובעים הלכה, רק גאוני הדור הם שהכריעו ועל פיהם אנו נוהגין ולא חששו להחמיר כמוהו, וחוששני דמי שלובש בקהלה שלנו שלא נהגו להחמיר כן, כשהוא משנה עובר בלא תתגודדו, שאע"פ שאין קפידא שכשהוא צבוע בקלא אילן, מ"מ כיון שידוע שעושה לשם מצות תכלת, ודלא כמנהג יש לחוש ללא תתגודדו, ועיין במ"ב קל"א (ס"ק ו') שאם נופלין בימין והוא בשמאל עובר בלא תתגודדו, וכ"ש כאן דנראה לאנשי הקהלה כאן מוזר ליחיד לנהוג שלא כדעת הסכמת הפוסקים, אסור לו לעשות כן, ואנשי ראדזין בקהלתם מותר, אבל כאן שלא שמעו מעולם על ציצית בצבע תכלת, לא נניח לאיזה מתחסד ללבוש כן בשעה שאינו אפילו מסורת אבותיו.
וכ"ק האדמו"ר מראדזין זצ"ל תמה מה איכפת לגאוני ישראל זצ"ל להחמיר לצבוע תכלת לצאת מכל ספק, ולא מצא לזה מענה, אבל חוששני שהורו לא לצבוע תכלת, שאנשים ידמו שמקיימין בודאי מ"ע דתכלת ויכוונו לכך, ויש חשש בל תוסיף לכוון עם ציצית בצבע אחר למ"ע דתכלת דליתא, ועיין ר"ה (כח ב) ובריטב"א שם במתנות שנתערבו דחוששין לבל תוסיף אף מספק, וכ"ש כשלא יודעים לכוון תנאי שאינו אלא ספק. (ועיין בשאלתות במנהגי הגר"ח מוולזין זצ"ל שיש נמנעים להניח תפילין דרבינו תם מספק מפני בל תוסיף ובל תגרע, ומביא כן בשם דברי חמודות, והוא הדין כאן יש לחשוש יותר שהספק לא מבוסס שזהו תכלת ומכוון למצוה).
ובלאו הכי ידוע שהתכלת שמצוי היום אינו ברור שזהו הדג שהשתמש בו האדמו"ר מראדזין זצ"ל, רק כאן בארץ ישראל רב אחד ז"ל בדק ומצא לדבריו דג מתאים עם הסימנים כמוהו, והחליט שזהו תכלת לשיטתו, ומנהגינו כהפוסקים שנקטו שלא לחוש שזה תכלת, ולמשנ"ת אנו מקפידים שלא ללבשו מחששות שונים, ועיין עוד מש"כ בזה בספר הלכות הגר"א ומנהגיו סימן ל', שעוררנו עוד חששות בזה, וא"כ יש לחוש ללא תתגודדו ללובשו בפרהסיא כיון שמשנה ממנהגינו. (וכ"ק האדמו"ר מראדזין זצ"ל טען שספיקא דאורייתא היא ולמה לא נחוש עכ"פ בספק לצובעו בתכלת, והשיב הגרי"ד מבריסק זצ"ל דאימתי אמרינן ספיקא דאורייתא לחומרא רק אם כשיקיים המצוה עכשיו מספק, יצא בודאי חיובו, אבל כאן גם אם ילבש תכלת מספק, לא יצא מידי ספק, וכה"ג לא אמרינן ספיקא דאורייתא לחומרא, והוכיח כן מגמרא סוף ר"ה ואכמ"ל).