וכן עין יצחק ח"ב עמ' תקג
שלחן המערכת ח"א עמ' שלו
שלחן המערכת ח"ב עמ' תרמו
וכן פסח רלו
ובעוד מקומות (וכפי שצויין כאן), אך לא ציינתי למקומות אלו, כיון שהשואל שאל על מקומות בספרי מרן שליט"א.
יישר כח לכולם על המקורות.
וראיתי בילקו"י סימן נ"א הלכה ל"ד שאפשר לענות אמן על ברכת אשכנזיה על פסוקי דזמרא וברכות ק"ש, מטעם ספק ספיקא שמא הלכה כדעת הפוסקים שאין דין ברכה לבטלה בברכות השבח. וכ"כ בעין יצחק ח"ב עמ' תק"ג בהערה ד"ה 'וכיוצא בזה יש לדון', בקשר לברכת אשר יצר.
ואם כן, מדוע לא צירף ספק זה לספק ספיקא, כך שניתן יהיה לענות אמן אחר ברכות השבח: ברכה אחרונה על המגילה כשאין עשרה, שהחיינו על ברכת אשכנזי על המגילה ביום, ברכת אשכנזי על נרות ההידור בחנוכה (שעשה נסים ושהחיינו)?
וראיתי בילקו"י סימן נ"א הלכה ל"ד שאפשר לענות אמן על ברכת אשכנזיה על פסוקי דזמרא וברכות ק"ש, מטעם ספק ספיקא שמא הלכה כדעת הפוסקים שאין דין ברכה לבטלה בברכות השבח. וכ"כ בעין יצחק ח"ב עמ' תק"ג בהערה ד"ה 'וכיוצא בזה יש לדון', בקשר לברכת אשר יצר.
ואם כן, מדוע לא צירף ספק זה לספק ספיקא, כך שניתן יהיה לענות אמן אחר ברכות השבח: ברכה אחרונה על המגילה כשאין עשרה, שהחיינו על ברכת אשכנזי על המגילה ביום, ברכת אשכנזי על נרות ההידור בחנוכה (שעשה נסים ושהחיינו)?
נערך לאחרונה:
תלמיד מר"ן
Well-known member
תלמיד מר"ן
Well-known member
הרב כתב: "ובכל הנ"ל לא יענה אמן", וכ"כ בהמשך: "ולפ"ז בכל הדוגמאות הנ"ל אין לספרדי לענות אמן" [מלבד אות ג' ו- ט"ו שיש ס"ס. ע"ש בהערה].
אמנם ראיתי כי בקשר ל:
1. אות ט"ז השומע מתימני שמברך לישב בסוכה בכל פעם שנכנס- שבעלון השיעור השבועי מס' 413 סעיף י"א, וכן במכתב ממרן זצוק"ל מיום ז' חשון תשל"ז (הובא ביתד המאיר תשרי תשס"ז מס' 61 סימן תפ"א) ובהלכה ובאגדה סוכות תשפ"ב עמ' 158-159 - כתבו שכן יענה אמן.
2. אות ו' השומע מאשכנזי שמברך בורא פרי הגפן על יין שרובו מים, שבשולחן המערכת ח"ב עמ' רס"ו - כתב שכן יענה אמן.
עקיבא שמעוני
Member
היה מעשה בבעל בית שלמד חברותא עם אברך אשכנזי. הרב של הבעל בית אמר לו שלא יענה לו אמן על התפילין כיון שעשויות כסברת הט''ז. אמר לו האשכנזי אם כך תענה לי אמן על ברכת התפילין של ראש כי בראש ודאי שאין בעיה עם התפילין של הט''ז. והבעל בית נחרד וכי אני יענה על ברכת תפילין של ראש!!!
שלחתי שישאלו את אותו רב, מה הוא יאמר אם יש אשכנזי שאין לו כסף לקנות תפילין ואם יהיה לו כסף הוא יקנה תפילין של הט''ז האם מותר לי לתרום לו כסף לתפילין. הרי פשוט לכל בר דעת שהוא יוצא ידי חובת תפילין בתפילין כפי הוראת רבותיו אם כן מה הנושא על הברכה. כלומר זה פשוט שבמקום שהברכה היא על המצוה ובמצוה מכריעים כהוראות רבותיו דודאי חייב לברך. בקיצור כללו של רדב''ז ודאי יועיל לעניין עניית אמן. כמדומה שהדברים פשוטים אבל לא לאותו רב הנזכר.
שלחתי שישאלו את אותו רב, מה הוא יאמר אם יש אשכנזי שאין לו כסף לקנות תפילין ואם יהיה לו כסף הוא יקנה תפילין של הט''ז האם מותר לי לתרום לו כסף לתפילין. הרי פשוט לכל בר דעת שהוא יוצא ידי חובת תפילין בתפילין כפי הוראת רבותיו אם כן מה הנושא על הברכה. כלומר זה פשוט שבמקום שהברכה היא על המצוה ובמצוה מכריעים כהוראות רבותיו דודאי חייב לברך. בקיצור כללו של רדב''ז ודאי יועיל לעניין עניית אמן. כמדומה שהדברים פשוטים אבל לא לאותו רב הנזכר.
לדעתי הצנועה, מהדוגמאות שהביאו פה ממו"ר שליט"א, לא נראה כדבריך - שכללו של רדב''ז יועיל לעניין עניית אמן.
אולי חברי הפורום יכולים להביא התייחסות לזה מספריו.
עקיבא שמעוני
Member
אין הכי נמי אבל הפרדוקס הוא פרדוקס וצריך לשאול את מרן מה תהיה התייחסות לפרדוקס הזה
זה לא כזה ברור שתפילין לפי הט''ז לא יוצאים זה דעת החיד''א ויש חולקים גם כלפי ספרדים
זו דעת הראשל"צ שליט"א כדלעיל.
נושאים דומים בפורום
