ברכות

היום בצהרים פגשתי את הרב הגאון ר' יאיר שמואל העומד ברש משנ'ב תפארת וממגיהי ספרי ילקו'י (כעת על חלק מברכות) ושאלתיו בענין טורטיה בדעת מרן הרשלצ והשיב לי אני הבנתי שהרב הולך לכתוב המוציא לחם מן הארץ. שאלתי אם זה עדכון מהיום? ענה לי כחודשים. ע'כ. וזה דלא כקובץ ב''י החדש שהביא מה שכתב הרב יצחק...

מי שרוצה ליישב מוזמן מה שכתבו משנ'ב מאורות

דעת הרב דוד בסרטון לעומת דעת הרשלצ בילקו''י החדש שיצא לעתיד לבוא (הרב עזיז אמר לי ביום א שכעת ילק'וי ברכות בהגהה וילקוט טהרה בכתיבה. אחד מהמגיהים של ילקו'י ברכות אגב הוא הרב יאיר שעומד בראשי משנב תפארת) דעת הרב יצחק לוי מצורף ועוד סיכום של מישהו

יצאתי מבולבל מה דעת הרשלצ בטורטיה יש סתירה בדעתו בין תשובה בע'פ לבכתב ומחבר כתב כך על התשובה של הרשלצ שהובא בקובץ ב''י ב החדש מ''ח פשוט שהרב לא הבין את השאלה בענין הטורטיה והרי מה הקשר לשו"ע בסי' קסח סעיף יג ששם מדבר על עיסה דהיינו בצק ולא על מאפה מוכן ובנדו"ד הטורטיה מוכנה לאכילה ואח"כ...

שאלה: האם יש לברך ברכת ה"טוב והמטיב" כאשר 2 יינות מונחים על השולחן, ומלכתחילה דעתו לשתות גם מהיין השני, וזאת בהנחה ששתי היינות טובים, והשני לא גרוע מהראשון. והאם הדין משתנה כאשר יש יין אחד על השולחן, אבל עדיין בדעתו להביא יין נוסף לאחר פרק זמן, מה דעת מרן הראש"ל בזה? תשובה: לא מברכים ברכת "הטוב...

שאלה: מרן הראש"ל שליט"א אמר בשיעורו השבועי בלווין: ברכת השניצל- שהכל, בגלל שהדגן לא מעורב בו אלא רק מעטפת לעוף. האם על שניצל תירס יברכו מזונות, בגלל שהדגן מעורב בתוך המילוי? תשובה: מרן הראש"ל שליט"א אמר בשיעורו השבועי בלווין: ברכת השניצל- שהכל, והוסיף שאם רואים מישהו שמברך מזונות- לא צריך לצעוק...

בילקו"י ימים נוראים סי' תקפ"ה סעיף ב' כתב: "בשעת הברכות כל הציבור עומד על רגליו ומיד אחר הברכות הקהל יושב". אולם בחזו"ע ימים נוראים עמ' קכ"ג-קכ"ד כתב: "המנהג פשוט בכל המקומות שאין הציבור עומדים בשעת הברכות שעל השופר". אז למעשה צריך לעמוד או לא? וביותר קשה, שהילקו"י עצמו בדיני ציצית ותפילין סי'...

בשיעור השבועי (ואתחנן תשפ"ב) אמר מרן הראש"ל שליט"א: ולפי מה שכתב, שבברכות השבח אין דין שומע כעונה (וממילא אין דין "אע"פ שיצא מוציא"), צ"ע על הדין של: ואמנם בדברי המאירי (ר"ה כט.) מבואר: וממילא לפי דברי המאירי, אמנם בברכות השבח והנהנין אין את הדין "אע"פ שיצא מוציא", ורק בברכות המצוות אומרים...

אדם שכובד בברכה ראשונה משבע הברכות שאחר ברהמ"ז בחתונה, ובטעות בירך בא"י אמ"ה יוצר האדם, ומיד תוכ"ד חזר בו ואמר "שהכל ברא לכבודו". [הברכה הראשונה היא "שהכל ברא לכבודו" והשנייה היא "יוצר האדם"]. ויש כלל שהתיקון תוכ"ד הוא רק לתקן ולא לקלקל, כלומר, מי שבירך על עוגייה מזונות ובסוף 'תיקן' ואמר "בורא...

שלום לרב שליט"א דנו בזה בפורום כאן אבל הדברים לא ברורים לי כתוב בתעודת כשרות של בד"ץ בית יוסף על פיצה האט דקה- המוציא .עבה- מזונות אבל צ"ע שהרי גם בדקה אפילו שלא נחשבת למטוגנת יש מלא שמן ויש לה טעם של שמן אז לכאורה צריך לברך עליה מזונות ואם קובע סעודה המוציא שלא כמו בעבה שאפילו אם קובע לא...

לכאורה, דג אין דרך לאכול בלי תבלין או רוטב, וכאן הציפוי של הפירורי לחם הוא התבלין ונותן טעם ממש. ובכך לא נכנסים לדיון של ״שניצל״ רגיל לכאורה. גם לא דומה לשניצל תירס, ששם פשוט לברך מזונות, כיוון ששם זה מחזיק. אך לא מסתבר גם לומר את הטעמים לברך שהכל כמו בשניצל רגיל.

קבלתי במייל

שלום וברכה למרן פוסק הדור שליט"א ברצוני לשאול מספר שאלות. א. האם מברכים ברכת משנה הבריות על קיפוף( ינשוף)? שהרי מרן בש"ע השמיט אותו ואף בילקוט יוסף ברכות מהדורת תשנ"א לא הזכירו, ולעומת זאת מרן בחזו"ע העלה שיש לברך עליו. ב. כל כמה זמן אפשר לברך על פיל וקוף משנה הבריות? שהרי מרן העלה בילקוט יוסף...

בתאבון

@הרב שמעון ללוש כתב בעלון אור השבת בלק ובמחכ"ת נעלמו ממנו דברי כף החיים על או"ח סימן רכג אות ל'. מיהו אם קנה שנים או שלשה מלבושים ביחד אף על פי שאינו לובש עתה כי אם אחד ומברך עליו נראה דנפטרו כולם כיון דלפום דינא הברכה היא בשעת קנייה וכבר קנה, אלא דלכתחלה יש לכוין על כולם בברכה שמברך עתה...

יש לי גלידה שנקראת קראנץ ובפנים יש עוגיות ובעיקרון גלידה עם עוגיות זה מזונות לדעת הרשלצ ועוד אבל השאלה שלי אם אני מסופק אם בביס הראשון אני אטעם אותם מה עלי לברך שהרי השכבה החיצונית עבה עשויה משוקולד. ואם אני אסיר אותה יוצא שאני לא מברך על שלם ומדובר שאין לי אפשרות לפטור במזונות ושהכל

בענין תשובת הגאון הרב ללוש שליט''א לא הבנתי מדוע על במבה עם קרם עוגיות יש לברך האדמה ואילו גלידה עם שבריעוגיות וגם איס ושוקולד עם עוגיות מברך מזונות לדעת הרשלצ כמו שהביא לי תשובה משום כל שיש בו אמור לברך על במבה זו מזונות. ?

יש משהו דומה שהרב כתב ולא חזר בו אך יש להניח שהיה חוזר בו והוא בענין גביע שכתב לברך שהכל על הגלידה ולפטור אותו ואילו בימינו שהגביע משובח בפני עצמו, אם עשוי מקמח חיטה יש לברך עליו מזונות כאשר מגיע אליו. ואף שבח''ע כתב רק שהכל. הוא דיבר על מציאות שלו ולא של היום, בטילונים היקרים. וכן דוג' שחזר...

מי שמקדש על חמר מדינה כגון בירה, ויש לפניו ירקות, האם צריך לכסות אותם? בטעם הדבר שצריך לכסות את הפת בשעת הקידוש נאמרו כמה טעמים, ולפי אחד הטעמים שמביא הטור שהוא שלא יראה הפת בושתו, לכאורה היה צריך לומר שגם את הירקות יש לכסות. ואמנם לפי מש"כ בספר המכתם (פסחים ק: ) לבאר הטעם שלא תכלם הפת כשמקדשין...

שלום וברכה אם מישהו בבקשה יוכל לעזור לי בהבנת הסוגיא ביביע אומר חלק א ס' יב אות ז' כתב שאם בירך נפשות במקום מעין ג' בדיעבד סב"ל ולא חוזר לברך אמנם בכ"מ ביבי"א וכן בחזו"ע ברכות מביא בסתימה דעת פוסקים שלא יצא כלל וכלל. וכן במפתחות בחזו"ע כתבו שלא יצא אף בדיעבד אם יש למישהו משהו יותר מפורש ברבינו...