ברכות

לכאו' מי שאוכל בשאר ימות השנה מצה (עכ"פ שמורה) ומברך עליה מזונות, בברכת על המחיה צריך לחתום "על הארץ ועל מחייתה" שכן זה גדל בארץ ישראל. נכון?

שלום רב, כשיש לפניי שני יינות, אחד מגידול הארץ ואחד מגידול חו"ל ואני שותה את שניהם, או שאני מוהל תירוש שגידולו מהארץ ביין שהוא יבול חו"ל, מה אני צריך לומר בברכה אחרונה? על פרי גפנה\גפן? האם להמנע מלעשות מעשה כזה לכתחילה? תודה מראש.

המצה נכססת והערוך הביא פי' שהיא פהב"כ וחשש לה בשו"ע סי' קס"ח וברכתה מזונות וצריך גם בפסח לקבוע סעודה ממש שהיא שתי מצות מכונה בנפח. והמצות שהם לחם היינו מצות שהיו בזמנם שהם רכות. ומש"כ הגרע"י והגר"ש משאש שלחמו של פסח הם וא"צ לקבוע ממש לענ"ד צריך לקבוע ממש שאפשר ברכות, ותו אם לא יהיה אלא עוגות...

ידוע שצריך להיזהר לא לאכול מהכרפס יותר מכזית כדי שלא יתחייב בברכה אחרונה, מכיון שברכת האדמה שמברך על הכרפס חלה גם על המרור שיאכל בהמשך. וכמו שכתב בילקו"י פסח כרך ג' סי' תע"ג סעיף י' עמ' ש"ו: ולכאו' יש לשאול, דהרי גם מי שמברך ברכת בורא נפשות, אם מברך אותה מסיבה כלשהיא ולא משום שמסיח דעתו, כגון...

בילקוט יוסף ברכות סי' ר"ז סעיף ד' כתב: "השותה כוס תה או כוס קפה בעודם חמים, אינו מברך אחר השתיה ברכת בורא נפשות רבות, הואיל והוא שותה את התה והקפה לאט לאט ושוהה בינתיים יותר משיעור כדי שתיית רביעית בבת אחת. וכן מנהגינו". ובהמשך ההלכה כתב: "והנוהגים לברך בורא נפשות אחר הקפה שהצטנן קצת ושתה ממנו...

מס' ברכות דף לז ע"ב תוד"ה אמר רבא וכו' ואפי' נתבשלו לפרש"י והא דמשמע בירושלמי וכו' פעמים דאפי' בפחות מכזית וכו' עכ"ל. אבל לדעתם לכאו' א"צ לזה אלא דברי הירושלמי כפשוטם שלעולם פחות מכזית אין הפרוסות קימות דהיינו דליכא תוריתא דנהמא, ותוריתא דנהמא שישנה לפרש"י בפחות מכזית לא חשובה להיות תוריתא...

על תערובת של פתיתי שיבולת שועל טחונים, עם סובין של חיטה טחון, הכל מעורב עם יוגורט, מהי הברכה הראשונה והאחרונה. הספק שלי בגלל שהחיטה והשיבולת שועל אינם מבושלים כלל! (אם אפשר מקורות מאד אשמח)!

מישהו יכול להביא לי מקור לזה שהספרדים לא נהגו את הסדר הזה אלא מה שחביב

שלום וברכה לא ברור מדוע הרשלצ בהתחלה אמר לברך עליו האדמה בשיעור השבועי תשע''ה ואח''כ בשות כתב שהכל ואחר כך יש מי שמעיד בשמו שאמר השנה האדמה

בפרי מגדים אשל אברהם סי' רט"ז ס"ק י"ט כתב שיש לברך קודם כל ברכת "בורא עצי בשמים", אח"כ ברכת "הנותן ריח טוב בפירות", אח"כ ברכת "בורא עשבי בשמים" ואח"כ ברכת "בורא מיני בשמים". ובהלכה ברורה סי' רט"ז סעיף ל"ח וכן בברכת ה' חלק ג' פרק י"ב הלכה כ"ה כתבו שיש לברך על עצי בשמים או עשבי בשמים ואח"כ הנותן...

הגאון הרב חיים רבי שליט"א כתב שמעיקר הדין ברכת הבמבה היא האדמה, אך הוא עשה פשרה, אם יש לפניו ירקות יברך עליהם, ועל הבמבה שהכל. ואם יש לפניו משקה, יברך האדמה על במבה ושהכל על המשקה. נשאלת השאלה [מבלי להכנס לנידון של ברכת הבמבה שכבר דנו על זה בפורום הלוך וחזור] איך אפשר לברך על דבר אחד שתי ברכות...

שלום רב, הראשל"צ שליט"א הזכיר באחד משיעוריו האחרונים שאין מברכים על סופגניה בתוך הסעודה משום חשש לשיטת רב האי גאון דפת הב"ב היא פת הנכססת וממילא סופגניה לשיטתו ברכתה 'המוציא' ונפטרה בברכת 'המוציא' שבירך. וכן מבואר בחזו"ע חנוכה שאין לברך והראה בין היתר לדברי הרשב"א (מא ע"ב) בעניין פת הב"ב והביה"ל...

מה מברכים עליו הרי הרשלצ חזר בו על רגיל ואומר ליש להורות לשואל שהכל וא'כ גם בשניצל סויה יש לומר שהכל ולגבי שניצל תירס ומה שהביאו בשמו אדמה ע'פ אנצקפלודיה לברכות נהנין זה לפני הרבה שנים ולא משנה אחרונה לכא' ובכלל נראה לי שכתוב שם אם אני זוכר נכון לראות את התירס אחרי שאתה פותח קצת את השניצל ואז...

ומסתמא גם הנוגט מיוצר אותו דבר ואין חילוק בין המילויים ולכן יש עדין לברך האדמה לענ'ד

בקובץ בית יוסף תשפ"ג עמ' קפב מכתב ממרן שליט"א בעניין ברכת הטורטיה ומסקנתו לברך מזונות, לפי מה שכתב נראה שהבין שהטורטיה נעשית ע"י טיגון, ולכן ברכתו מזונות. אך למעשה אין הדבר כך, אלא השואל כתב בשאלתו שמטגנים את הטורטיה במילוי בשר וכד'.

היום בצהרים פגשתי את הרב הגאון ר' יאיר שמואל העומד ברש משנ'ב תפארת וממגיהי ספרי ילקו'י (כעת על חלק מברכות) ושאלתיו בענין טורטיה בדעת מרן הרשלצ והשיב לי אני הבנתי שהרב הולך לכתוב המוציא לחם מן הארץ. שאלתי אם זה עדכון מהיום? ענה לי כחודשים. ע'כ. וזה דלא כקובץ ב''י החדש שהביא מה שכתב הרב יצחק...

מי שרוצה ליישב מוזמן מה שכתבו משנ'ב מאורות

דעת הרב דוד בסרטון לעומת דעת הרשלצ בילקו''י החדש שיצא לעתיד לבוא (הרב עזיז אמר לי ביום א שכעת ילק'וי ברכות בהגהה וילקוט טהרה בכתיבה. אחד מהמגיהים של ילקו'י ברכות אגב הוא הרב יאיר שעומד בראשי משנב תפארת) דעת הרב יצחק לוי מצורף ועוד סיכום של מישהו