בודאי, כתוב שהיא גרונית. לא מדובר בויכוח איך נשמעת האות, אלא בין צורה אחת למשניה. לבד מכך שמי שרוצה שהאחר ישנה את מנהגו צריך להביא ראיה. במיוחד שמדובר במשהו שנשמע כל כך לא טבעי, מה שסותר לעקרון של לשון הקודש.
אם צ' נשמעת כמו ס', מה ההבדל ביניהן?
היה לי מורה ללשון תימני, והוא הסביר שהסיבה שבשׂיכול עיצורים שבבנין התפעל תמיד בפה"פ צ' הד' הת' הופכת לט' (כמו הצטרף), לעומת פה"פ ס' שהת' נשארת ת' (הסתרק), היא שט' וצ' דומות בתכונת הנחציוּת, שהאותיות הנחציוֹת הן 3 - ט' צ' וק'.
אני לא יכול לומר שהבנתי ב-100%, אבל אולי זה דומה למה שקראתי בספר דקדוק בן כ-130 שנה, לסיבה שאומרים בְּשִׁקֲתוֹת המים החטף ולא בשוא כרגיל, היות ולפני הק' חיריק שהוא תנועה עמוקה, והק' במעמקי החך, ממש דופקים עם הלשון בחלקה האחורי בחך, ומיד אחריה צריך לומר ת' שהיא ממש מקדימה, חייבים להכניס מעט תנועה כדי שתהיה דרך ללשון להגיע קדימה. ולכן אין שורש שבו ק' ואחריה ת', אבל ק' ואחריה ט' מצוי. ולא תמצא ק' בשוא נח שלפניה תנועה עמוקה (חיריק או קובוץ) ואחריה ת' (מלבד מחלוקתו ומינקתה, אין לי הסבר לזה). וגם באותיות אחרות לפעמים הק' פתאום מודגשת שלא לפי הכללים (ולו יקהת עמים ועוד).
בדקתי וגם אין במקרא צ' בשוא נח שלפניה חיריק/קובוץ ואחריה ת', וכמובן לא ט'. אז אם הצ' עמוקה, זה יכול להסביר למה בשיכול עיצורים מעיפים את הת' ושמים ט'.
עד כאן הסברתי בערך, מכאן צריך שמישהו שמבין יותר שישלים.
