כבר עניתי על זה לעילשהא ניחא אם היה מבין דעת מרן ומוכיח בראיות לא כמוהו, אבל פעמים שמסיים כדעת החולק ונוקט כמוהו בלא ראיה, או שמרן כבר התייחס לדברים לדוג' מה שזכור לי תנאי בפירות מספק.
גם הקצו"ע, החי"א, המ"ב, החסד לאלפים, וכל ספרי 'הקיצורים' ו'המלקטים' בכל הדורות שכתבו הכרעות, לא היה להם לכל הכרעה 'ראיה'. הם רואים מחלוקת הפוסקים וכותבים להחמיר או להקל לפי הענין ולפי הכללים ספיקא דרבנן או דאוריתא, ועוד שיקולים, אבל לא בכל פעם יש 'ראיה' לדחות את הפוסק כדי לחוש לדעות שהפוסק חלק עליהם.הוא נוהג כמנהג הבא"ח והכה"ח. מי שבקי בספריהם רואה שהם נטו להחמיר ללא 'ראיות' אלא כיון שיש מחלוקת 'ראוי ונכון' להחמיר.
הוא נוקט שגם כשהרב עובדיה חלק והביא 'ראיות' לדבריו, דברי האחרים אינם בטלים. וראיה לדבר שבדורנו יש הרבה יישובים טובים וחזקים גם על הבא"ח וגם על האור לציון, וככל שהזמן עובר מוצאים עוד ועוד תירוצים, כך שהדברים נשארים בגדר 'מחלוקת', ולא התבטלה סברת החולקים, ולכן הוא מחמיר כמותם.
לא באתי לדבר כנגדו ולכן אין עניין להסביר אותו,כבר עניתי על זה לעיל
גם הקצו"ע, החי"א, המ"ב, החסד לאלפים, וכל ספרי 'הקיצורים' ו'המלקטים' בכל הדורות שכתבו הכרעות, לא היה להם לכל הכרעה 'ראיה'. הם רואים מחלוקת הפוסקים וכותבים להחמיר או להקל לפי הענין ולפי הכללים ספיקא דרבנן או דאוריתא, ועוד שיקולים, אבל לא בכל פעם יש 'ראיה' לדחות את הפוסק כדי לחוש לדעות שהפוסק חלק עליהם.
דברים אלו הם בדויות. כבר 'ניסו' לומר באשכול זה ובאשכול הסמוך 'הוכחות' שהוא מעקם את פסקי הרב עובדיה, ונפרכו אחת לאחת.זה התשובה:
הכל ברור. הבעיה שהדברים אינם נכונים.מה לא ברור?
שוב אתה בורח מהנקודה,דברים אלו הם בדויות. כבר 'ניסו' לומר באשכול זה ובאשכול הסמוך 'הוכחות' שהוא מעקם את פסקי הרב עובדיה, ונפרכו אחת לאחת.
הכל ברור. הבעיה שהדברים אינם נכונים.
הספרים שלו לפנינו, ניתי ספר וניחזי. קודמיך ניסו ולא הצליחו. אולי אתה תנסה ותצליח.
מעולם לא אמרתי כןגם שים לב שכל פעם הטענות משתנות, פעם הוא לא יודע שוע
במחילה מכבודך זהו ממש שיבוש דברי חכם בן ציון נ"ע, והיפך דבריו. וה' הטוב יכפר בעד.@פשוט דברי הגרב"צ במקומם ממש, "אא"כ חכמים קבעו שדעתו פסולה", וכך הכריע מו"ר מרן שליט"א ומי כמוהו מורה, וכן מתבאר מדברי הגרב"צ מוצפי לעיל, ואני יודע על כמה ת"ח גדולים ממנו בחכמה ובמנין שמחו בו, ומתעלם כדרכו. ומרן הראש"ל מרום מקומו והבחנתו אומר מפורש שאין כוונת אותו אברך לש"ש, שיש כאן מגמתיות ושנאה ה"י. ולא לחינם מרן אומר זאת ושונה ומשלש, למרות שעל הרבה חולקים לא מתבטא כך. "וזה נובע ממה שהצעירים לא ראו חכמים", ולא יודעים מיהם חכמי ישראל האמיתיים, ופוגעים בכבודם ע"י שמשווים אליהם אברכים צעירים. ולא יזיק לקרוא קצת על גדולי הדור ולהבין כמה רב המרחק בינם לבינינו.
לסיכום, כל מי שלומד תורה וכ"ש מלמדה לאחרים ראוי לישא אותו על כפיים, גם אם לא זכה ללכת בכל כמרן עט"ר, אבל עם גדולי הדור לא מתעסקים.
לכן מרן צירף את דעת הכס"מ.לא מצאתי כעת את התשובה שלו על המרפסות
בכל אופן אם הזכרת את ענין סוף זמן ק"ש אציגה נא עמך קושיא על דבריו של הרב עובדיה בענין זה.
כל מי שלמד ענין זה יודע שלדעת הרס"ג והרמב"ם וסיעתם שמונים מהזריחה עד השקיעה, ולכן סוף זמן ק"ש הוא כדעת הגר"א, לדעתם שעות היום נגמרים בשקיעת החמה, כלומר שעה 12 של היום היא בשקיעה. שעה 12 היא סוף זמן תפלת מנחה כמבואר בריש פרק תפלת השחר [מי שלא הבין עד כאן אין טעם שימשיך, רק מי שלמד סוגיא זו יבין מה שכתבתי בקצרה].
אם כן, אם הרב עובדיה סומך על הרס"ג והרמב"ם 'לקולא' בענין סוף זמן ק"ש 'דאוריתא' [לרוב הראשונים גם 'הזמן' הוא דאוריתא, ודלא ככס"מ], איך לא חשש להם 'לחומרא' לענין סוף זמן תפלת מנחה שהוא בשקיעת החמה שלדעת הראשונים הנ"ל לא קיים מצות תפלה וגם ברכותיו לבטלה כיון שהתפלל לאחר הזמן? האם זה לא תרי קולי דסתרי אהדדי?
ועוד לענין סוף זמן אכילת חמץ שהוא 'מדרבנן' כתב הרב עובדיה שהמנהג להחמיר כדעת המג"א משום 'חומרא דחמץ'. וצ"ע, שהרי זה רק דרבנן, ומה שייך 'חומרא דחמץ', הרי ידוע דלא אמרינן חומרא דחמץ לענין ביטול באלף רק בליל הסדר שהוא כרת ממש ולא לפני. וגם איך שייך להחמיר בדרבנן ולהקל בדאוריתא [לפחות יש 'סרך' דאוריתא לפי דעת רוב הראשונים בענין סוף זמן ק"ש]?
התייחסתי גם לזה. כתבתי שרוב הראשונים לא ס"ל כן. ואחרי הכל זה ענין של ספק דאוריתא לפי הרבה ראשונים.לכן מרן צירף את דעת הכס"מ.
אפשר מקורות?ג. מספר לך שהוא יודע את דעתו של מרן הכי טוב, וסיפרו לו בני הבית וכו', ונוטה לעקם את פסקי מרן "לחומרא", דהיינו שאומר שקרים ע"מ שיקבלו את דבריו [זה בדוק, ואכמ"ל].
נראה שלא למדת מעולם ספרות רבותינו האחרונים בני ספרד.הקונטרס דרכה של תורה נכתב בצורה הכי מזולזלת שאפשר.
לא תמצא באף ספר או קובץ תורני מימות רבינא ורב אשי סגנון כזה כשרוצים בסך הכל 'להודיע שאין דרכו כדעת הרב עובדיה'.
כל הערה מלווה בדברי קנטור מיותרים ומילות גנאי וכו'.
את זה צריך להוקיע כפי שכתב הלוי
אבל יש ראשונים שסוברים שזה הזמן, ויש כס"מ שסובר שזה דרבנן אז זה כעין ס"ס.התייחסתי גם לזה. כתבתי שרוב הראשונים לא ס"ל כן. ואחרי הכל זה ענין של ספק דאוריתא לפי הרבה ראשונים.
גם אם תאמר שכאן זה דרבנן, איך אפשר להקל כאן כדעת הרמב"ם והרס"ג ובמנחה להקל כדעת ר"ת וסיעתו. זה ממש תרי קולי דסתרי אהדדי.
זוהי פרשנות מוטעית שלך ושל כמותך שמחפשים אותו בכח. אני ורוב הציבור שאני מכיר, מעולם לא חשבנו שהוא אומר את ההכרעות שלו לדעת הרב עובדיה.שהוא מייעץ להחמיר או כל מיני טעמים להחמיר, והכל נראה למאזין התמים לדעת מרן.
ואתה חושב שהוא בכונה כתב זאת, למרות שידע שאינו נכון, וידע שזה עבידא לאגלויי? כבר אמר הרב יצחק כמה פעמים, שמותר לחלוק 'אבל עם שכל'. סתם להעליל עליו שהוא משקר בכח וכו'.או שמספר לו מתוך הבית שמרן סובר שזה לא לכתחילה כמו שכתב בשם הרב יצחק על הפפושדו ועוד דברים, שזה אינו נכון כלל.
לא נפרכו, א"א לכתוב "אסור" על מה שמרן כתב "מותר" גם אם בהע' או אפי' בהלכה כתב ראוי להחמיר!!!דברים אלו הם בדויות. כבר 'ניסו' לומר באשכול זה ובאשכול הסמוך 'הוכחות' שהוא מעקם את פסקי הרב עובדיה, ונפרכו אחת לאחת.
הדרבנן לא הופך את זה למותר. עדיין זה אסור מדרבנן. זה רק מיקל את הענין שאינו דאוריתא, אבל עדיין יש ספק האם מותר לקיים בשעה זו או לא.אבל יש ראשונים שסוברים שזה הזמן, ויש כס"מ שסובר שזה דרבנן אז זה כעין ס"ס.
כבר הסברתי את הדברים באר היטב לעיל, ואין טעם לחזור על הדברים.לא נפרכו, א"א לכתוב "אסור" על מה שמרן כתב "מותר" גם אם בהע' או אפי' בהלכה כתב ראוי להחמיר!!!
מענין מה היה קורה אם הרב יצחק היה כותב כזה דבר בדברי הרשב"א וכד'.
ומה עם התשובה על סו"ז ק"ש?לא מצאתי כעת את התשובה שלו על המרפסות
ואם יש לך ראשון שמדבריו מבואר שלא כאחרונים אז אמרי' אילו היו רואים דבריו הוו הדרי ביה.הדרבנן לא הופך את זה למותר. עדיין זה אסור מדרבנן. זה רק מיקל את הענין שאינו דאוריתא, אבל עדיין יש ספק האם מותר לקיים בשעה זו או לא.
במחילה אפשר להתפתל לאורך ולרוחב, אבל א"א לשנות "מותר" ל"אסור". (אה, נזכרתי בפולטיקה תמיד עושים זאת כך...).כבר הסברתי את הדברים באר היטב לעיל, ואין טעם לחזור על הדברים.
אז תאמר כן גם בתפלת מנחה. המחלוקת היא אותה מחלוקת, דוק ותשכח.ואם יש לך ראשון שמדבריו מבואר שלא כאחרונים אז אמרי' אילו היו רואים דבריו הוו הדרי ביה.
