• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

הוספות על ''דרכה של תורה''

שהא ניחא אם היה מבין דעת מרן ומוכיח בראיות לא כמוהו, אבל פעמים שמסיים כדעת החולק ונוקט כמוהו בלא ראיה, או שמרן כבר התייחס לדברים לדוג' מה שזכור לי תנאי בפירות מספק.
כבר עניתי על זה לעיל
הוא נוהג כמנהג הבא"ח והכה"ח. מי שבקי בספריהם רואה שהם נטו להחמיר ללא 'ראיות' אלא כיון שיש מחלוקת 'ראוי ונכון' להחמיר.
הוא נוקט שגם כשהרב עובדיה חלק והביא 'ראיות' לדבריו, דברי האחרים אינם בטלים. וראיה לדבר שבדורנו יש הרבה יישובים טובים וחזקים גם על הבא"ח וגם על האור לציון, וככל שהזמן עובר מוצאים עוד ועוד תירוצים, כך שהדברים נשארים בגדר 'מחלוקת', ולא התבטלה סברת החולקים, ולכן הוא מחמיר כמותם.
גם הקצו"ע, החי"א, המ"ב, החסד לאלפים, וכל ספרי 'הקיצורים' ו'המלקטים' בכל הדורות שכתבו הכרעות, לא היה להם לכל הכרעה 'ראיה'. הם רואים מחלוקת הפוסקים וכותבים להחמיר או להקל לפי הענין ולפי הכללים ספיקא דרבנן או דאוריתא, ועוד שיקולים, אבל לא בכל פעם יש 'ראיה' לדחות את הפוסק כדי לחוש לדעות שהפוסק חלק עליהם.
 
כבר עניתי על זה לעיל

גם הקצו"ע, החי"א, המ"ב, החסד לאלפים, וכל ספרי 'הקיצורים' ו'המלקטים' בכל הדורות שכתבו הכרעות, לא היה להם לכל הכרעה 'ראיה'. הם רואים מחלוקת הפוסקים וכותבים להחמיר או להקל לפי הענין ולפי הכללים ספיקא דרבנן או דאוריתא, ועוד שיקולים, אבל לא בכל פעם יש 'ראיה' לדחות את הפוסק כדי לחוש לדעות שהפוסק חלק עליהם.
לא באתי לדבר כנגדו ולכן אין עניין להסביר אותו,
רק באתי לומר שלהולכים לפי מרן אי"ז הכתובת לא בשיעורים ולא כלום, כי הוא מציג דברים גם למרן בצורה לא נכונה,
מה לא ברור?
 
זה התשובה:
דברים אלו הם בדויות. כבר 'ניסו' לומר באשכול זה ובאשכול הסמוך 'הוכחות' שהוא מעקם את פסקי הרב עובדיה, ונפרכו אחת לאחת.
מה לא ברור?
הכל ברור. הבעיה שהדברים אינם נכונים.
הספרים שלו לפנינו, ניתי ספר וניחזי. קודמיך ניסו ולא הצליחו. אולי אתה תנסה ותצליח.
 
גם שים לב שכל פעם הטענות משתנות, פעם הוא לא יודע שוע, פעם הוא חולק על הרב עובדיה, פעם הוא מראה לציבור כאילו הוא כמו הרב עובדיה.
כל פעם מוכיחים לא כמו הטענה העכשוית אז מחפשים טענה אחרת.
 
דברים אלו הם בדויות. כבר 'ניסו' לומר באשכול זה ובאשכול הסמוך 'הוכחות' שהוא מעקם את פסקי הרב עובדיה, ונפרכו אחת לאחת.

הכל ברור. הבעיה שהדברים אינם נכונים.
הספרים שלו לפנינו, ניתי ספר וניחזי. קודמיך ניסו ולא הצליחו. אולי אתה תנסה ותצליח.
שוב אתה בורח מהנקודה,
העניין פשוט הוא יכול להציג תמונה באופן מוטעה, כלומר אפשר לומר דעת המ"ב לאסור דעת מרן להתיר והבוחר יבחר או כ"א ינהג כרבו וכדו', אבל ברגע שמיעצים עצות ומכניסים שיקול דעת, וזה מה ששמעתי הרבה בשדורים שלו, שהוא מייעץ להחמיר או כל מיני טעמים להחמיר, והכל נראה למאזין התמים לדעת מרן. או שמספר לו מתוך הבית שמרן סובר שזה לא לכתחילה כמו שכתב בשם הרב יצחק על הפפושדו ועוד דברים, שזה אינו נכון כלל.
ונ"ל שהבנת את הנקודה, ולכן אין עניין להמשיך לטחון קימחא טחינא אא"כ תביא מן החדש...
 
@פשוט דברי הגרב"צ במקומם ממש, "אא"כ חכמים קבעו שדעתו פסולה", וכך הכריע מו"ר מרן שליט"א ומי כמוהו מורה, וכן מתבאר מדברי הגרב"צ מוצפי לעיל, ואני יודע על כמה ת"ח גדולים ממנו בחכמה ובמנין שמחו בו, ומתעלם כדרכו. ומרן הראש"ל מרום מקומו והבחנתו אומר מפורש שאין כוונת אותו אברך לש"ש, שיש כאן מגמתיות ושנאה ה"י. ולא לחינם מרן אומר זאת ושונה ומשלש, למרות שעל הרבה חולקים לא מתבטא כך. "וזה נובע ממה שהצעירים לא ראו חכמים", ולא יודעים מיהם חכמי ישראל האמיתיים, ופוגעים בכבודם ע"י שמשווים אליהם אברכים צעירים. ולא יזיק לקרוא קצת על גדולי הדור ולהבין כמה רב המרחק בינם לבינינו.
לסיכום, כל מי שלומד תורה וכ"ש מלמדה לאחרים ראוי לישא אותו על כפיים, גם אם לא זכה ללכת בכל כמרן עט"ר, אבל עם גדולי הדור לא מתעסקים.
במחילה מכבודך זהו ממש שיבוש דברי חכם בן ציון נ"ע, והיפך דבריו. וה' הטוב יכפר בעד.
 
לא מצאתי כעת את התשובה שלו על המרפסות

בכל אופן אם הזכרת את ענין סוף זמן ק"ש אציגה נא עמך קושיא על דבריו של הרב עובדיה בענין זה.

כל מי שלמד ענין זה יודע שלדעת הרס"ג והרמב"ם וסיעתם שמונים מהזריחה עד השקיעה, ולכן סוף זמן ק"ש הוא כדעת הגר"א, לדעתם שעות היום נגמרים בשקיעת החמה, כלומר שעה 12 של היום היא בשקיעה. שעה 12 היא סוף זמן תפלת מנחה כמבואר בריש פרק תפלת השחר [מי שלא הבין עד כאן אין טעם שימשיך, רק מי שלמד סוגיא זו יבין מה שכתבתי בקצרה].

אם כן, אם הרב עובדיה סומך על הרס"ג והרמב"ם 'לקולא' בענין סוף זמן ק"ש 'דאוריתא' [לרוב הראשונים גם 'הזמן' הוא דאוריתא, ודלא ככס"מ], איך לא חשש להם 'לחומרא' לענין סוף זמן תפלת מנחה שהוא בשקיעת החמה שלדעת הראשונים הנ"ל לא קיים מצות תפלה וגם ברכותיו לבטלה כיון שהתפלל לאחר הזמן? האם זה לא תרי קולי דסתרי אהדדי?

ועוד לענין סוף זמן אכילת חמץ שהוא 'מדרבנן' כתב הרב עובדיה שהמנהג להחמיר כדעת המג"א משום 'חומרא דחמץ'. וצ"ע, שהרי זה רק דרבנן, ומה שייך 'חומרא דחמץ', הרי ידוע דלא אמרינן חומרא דחמץ לענין ביטול באלף רק בליל הסדר שהוא כרת ממש ולא לפני. וגם איך שייך להחמיר בדרבנן ולהקל בדאוריתא [לפחות יש 'סרך' דאוריתא לפי דעת רוב הראשונים בענין סוף זמן ק"ש]?
לכן מרן צירף את דעת הכס"מ.
 
לכן מרן צירף את דעת הכס"מ.
התייחסתי גם לזה. כתבתי שרוב הראשונים לא ס"ל כן. ואחרי הכל זה ענין של ספק דאוריתא לפי הרבה ראשונים.
גם אם תאמר שכאן זה דרבנן, איך אפשר להקל כאן כדעת הרמב"ם והרס"ג ובמנחה להקל כדעת ר"ת וסיעתו. זה ממש תרי קולי דסתרי אהדדי.
 
הקונטרס דרכה של תורה נכתב בצורה הכי מזולזלת שאפשר.
לא תמצא באף ספר או קובץ תורני מימות רבינא ורב אשי סגנון כזה כשרוצים בסך הכל 'להודיע שאין דרכו כדעת הרב עובדיה'.
כל הערה מלווה בדברי קנטור מיותרים ומילות גנאי וכו'.
את זה צריך להוקיע כפי שכתב הלוי
נראה שלא למדת מעולם ספרות רבותינו האחרונים בני ספרד.
רק מקור א' שראיתי בימים האח', שו"ת מהרש"ך ח"ג ס"ס א ד"ה והנה ראיתי לרבנים. תראה על איזה לשונות הוא מדבר שם. אין אחד בדורינו שיכתוב כזו לשון.
או את דברי רבותינו הראשונים.
או את לשון הראב"ד (שהנדפס הוא עוד אחרי צנזור), או הרז"ה וכו'.
 
התייחסתי גם לזה. כתבתי שרוב הראשונים לא ס"ל כן. ואחרי הכל זה ענין של ספק דאוריתא לפי הרבה ראשונים.
גם אם תאמר שכאן זה דרבנן, איך אפשר להקל כאן כדעת הרמב"ם והרס"ג ובמנחה להקל כדעת ר"ת וסיעתו. זה ממש תרי קולי דסתרי אהדדי.
אבל יש ראשונים שסוברים שזה הזמן, ויש כס"מ שסובר שזה דרבנן אז זה כעין ס"ס.
 
שהוא מייעץ להחמיר או כל מיני טעמים להחמיר, והכל נראה למאזין התמים לדעת מרן.
זוהי פרשנות מוטעית שלך ושל כמותך שמחפשים אותו בכח. אני ורוב הציבור שאני מכיר, מעולם לא חשבנו שהוא אומר את ההכרעות שלו לדעת הרב עובדיה.
או שמספר לו מתוך הבית שמרן סובר שזה לא לכתחילה כמו שכתב בשם הרב יצחק על הפפושדו ועוד דברים, שזה אינו נכון כלל.
ואתה חושב שהוא בכונה כתב זאת, למרות שידע שאינו נכון, וידע שזה עבידא לאגלויי? כבר אמר הרב יצחק כמה פעמים, שמותר לחלוק 'אבל עם שכל'. סתם להעליל עליו שהוא משקר בכח וכו'.
יתכן שהתחלף לו עם הרב משה יוסף, שאכן העיד שהרב לא היה אוכל את זה משום שאינו שמורה.
אבל להעליל עליו שהוא עושה בכונה - לא יעשה כן.

אם אתה טוען כן. אז העליתי כאן הערה על הילקוט יוסף.
האם ניתן לומר שהרב יצחק 'בכונה' כתב בדעת הרב בן ציון שהוא אומר שמי שסומך על הש"ך הנ"ל יש לו על מה לסמוך כדי שלא יחלוק עליו לגמרי, או עוד איזה טענות נבובות, או שבסה"כ הוא טעה בהעתקה?
צריך בסה"כ להתסכל עליו 'בעין יפה' ולא 'בעין רעה'.
ידועה הגמ' אורח טוב מהו אומר ואורח רע מהו אומר. המציאות אותה המציאות, אבל הפרשנות שונה. אם 'לא אוהבים' מישהו אז הפרשנות בהתאם.
 
דברים אלו הם בדויות. כבר 'ניסו' לומר באשכול זה ובאשכול הסמוך 'הוכחות' שהוא מעקם את פסקי הרב עובדיה, ונפרכו אחת לאחת.
לא נפרכו, א"א לכתוב "אסור" על מה שמרן כתב "מותר" גם אם בהע' או אפי' בהלכה כתב ראוי להחמיר!!!
מענין מה היה קורה אם הרב יצחק היה כותב כזה דבר בדברי הרשב"א וכד'.
 
לא נפרכו, א"א לכתוב "אסור" על מה שמרן כתב "מותר" גם אם בהע' או אפי' בהלכה כתב ראוי להחמיר!!!
מענין מה היה קורה אם הרב יצחק היה כותב כזה דבר בדברי הרשב"א וכד'.
כבר הסברתי את הדברים באר היטב לעיל, ואין טעם לחזור על הדברים.
 
לא מצאתי כעת את התשובה שלו על המרפסות
ומה עם התשובה על סו"ז ק"ש?
אמרת שהוא כתב, ונשארנו עם זה שאין תשובות שלו כאלו לציבור.
אני קיבלתי עשרות תשובות בענין המרפסות, ורק את שלו לא קיבלתי...
הדרבנן לא הופך את זה למותר. עדיין זה אסור מדרבנן. זה רק מיקל את הענין שאינו דאוריתא, אבל עדיין יש ספק האם מותר לקיים בשעה זו או לא.
ואם יש לך ראשון שמדבריו מבואר שלא כאחרונים אז אמרי' אילו היו רואים דבריו הוו הדרי ביה.
 
ואם יש לך ראשון שמדבריו מבואר שלא כאחרונים אז אמרי' אילו היו רואים דבריו הוו הדרי ביה.
אז תאמר כן גם בתפלת מנחה. המחלוקת היא אותה מחלוקת, דוק ותשכח.
וגם אותה סברא תאמר גם לענין ערב פסח. גם שם לא ראו את הרס"ג והרמב"ם, ואז מה אם נהגו. גם בק"ש נהגו כהמג"א ואעפ"כ מקילים אפילו שזה צד דאוריתא, ומה ההבדל? על זה עוד לא ענית.
 
חזור
חלק עליון