מתגעגע
Active member
בפי' כלי יקר (להרב שמואל לאנייאדו ז"ל) בשמואל כתב בשם מהרי"א שעשו מדעתם בלי ידיעת דוד המלך ולא צוה אותם דוד להביאם עיי"ש.ק״ק הרי דוד בעצמו שלח אותם, וצ״ע.
בפי' כלי יקר (להרב שמואל לאנייאדו ז"ל) בשמואל כתב בשם מהרי"א שעשו מדעתם בלי ידיעת דוד המלך ולא צוה אותם דוד להביאם עיי"ש.ק״ק הרי דוד בעצמו שלח אותם, וצ״ע.
עיין בחזו"א בב"ק סימן יחבבא קמא סט:
כרם רבעי נמי גמר קדש קדש ממעשר כתיב כו׳ מה קדש דכתיב גבי מעשר ״אע"ג דממון גבוה״ הוא לענין פדייה אוקמיה רחמנא ברשותיה אף האי קדש נמי דכתיב גבי כרם רבעי ״אע"ג דלאו ממון דידיה״ הוא לענין אחולי אוקמיה רחמנא ברשותיה כו׳
צ״ע בשינוי בלשון, מדוע אצל מעשר נקט ״ממון גבוה הוא״ ואצל כרם רבעי נקט ״לאו ממון דידיה הוא״
עיין שם בגמרא בדף מח רע"ב ברש"י ובתוס'.לב.
מתני' שנים שהיו ״מהלכין״ ברה"ר אחד רץ ואחד מהלך או שהיו שניהם רצין והזיקו זה את זה שניהם פטורין
פתח בשנים ״מהלכין״ וסיים באחד ״רץ״ ואחד מהלך, והול״ל שנים שהיו ברה״ר אחד רץ ואחד מהלך כו׳
ואולי יש ג׳ בבות במתני׳ שנים מהלכין, אחד רץ ואחד מהלך, שניהם רצין וצ״ע
איפה בדיוק?עיין בחזו"א בב"ק סימן יח
אולי כוונת רש"י לאפוקי מדעת החוקרים שטבי הוא שם כינוי כללי לעבדים כנעניים בתקופת התנאים.בבא קמא דף עד:
איתיביה רב חסדא לרב הונא מעשה בר"ג שסימא את עין טבי עבדו והיה שמח שמחה גדולה כו׳
רש״י טבי שם העבד
לכאורה אינו מובן כוונתו בזה, ואולי כוונתו לאפוקי מלפרש ״טבי״ מלשון טוב דהיינו שעבד טוב הוא, ולכן פי׳ שזה שמו
גם אני הקטן התעוררתי לכך לפני עשרות שנים.דבר מעניין ראיתי במסכת בבא קמא שהגמרא מרבה לכתוב ״אמרי״ ובדף עא. עג פד: מצינו כן הרבה מאוד. האם יש איזה ביאור לזה?
אכן.מה הכוונה ב״אמרי״, בני הישיבה?
עיין חידושי הגרש"ש שם שהאריך לבאר ליסוד הנ"ל וע"ע בחזו"א שם.ודאי שלא נחשב גרמא וודאי שכן הדין אף שודאי ישבר בזרקית החץ, (ואף בזורק חפץ אינו ודאי שישבר אם יניח תחיו כרים וכסתות) כמדומני שנהוג לומר שחפץ שהוא באויר אין לו דמים משא''כ כשלא נעשה מעשה בגוף החפץ עדיין יש לו שוק.
ואולי כוונתו לאפוקי מלפרש ״טבי״ מלשון טוב דהיינו שעבד טוב הוא, ולכן פי׳ שזה שמו
במדרש רבה סוף מצורע: טוביתא אמתיה דר"ג, ובמתנות כהונה: כך היה שם שפחתו, לשון טובה לסימן טוב, וכן היה קורא שם עבדו טבי לשון טוב.אולי כוונת רש"י לאפוקי מדעת החוקרים שטבי הוא שם כינוי כללי לעבדים כנעניים בתקופת התנאים.
בבא קמא דף עד: איתיביה רב חסדא לרב הונא מעשה בר"ג שסימא את עין טבי עבדו והיה שמח שמחה גדולה כו׳
רש״י טבי שם העבד
לכאורה אינו מובן כוונתו בזה, ואולי כוונתו לאפוקי מלפרש ״טבי״ מלשון טוב דהיינו שעבד טוב הוא, ולכן פי׳ שזה שמו
ומה שפירש רש"י טבי שם העבד, יש לומר שלא נפרש שסימא העין הטוב של עבדו, או עין של אחד מטובי עבדיו, לכן פירש כך. (קובץ גליונות מריח ניחוח תשע"ו עמוד 25)אולי כוונת רש"י לאפוקי מדעת החוקרים שטבי הוא שם כינוי כללי לעבדים כנעניים בתקופת התנאים.
בבא קמא דף עה: משום סומכוס אמרו הן משלמין תשלומי כפל והוא משלם תשלומי שלשה לפר ושנים לאיל
יש לעיין מדוע נקט לשון ״פר״ ו״איל״ ולא שור ושה כלישנא דקרא
רק דבר שבחפצא כבר הוא אין לו דמים.ודאי שלא נחשב גרמא וודאי שכן הדין אף שודאי ישבר בזרקית החץ, (ואף בזורק חפץ אינו ודאי שישבר אם יניח תחיו כרים וכסתות) כמדומני שנהוג לומר שחפץ שהוא באויר אין לו דמים משא''כ כשלא נעשה מעשה בגוף החפץ עדיין יש לו שוק.