פפושדו וגטיניו, הראש"ל שליט"א סומך?

[עבד להשי"ת]

שורה תחתונה:
מה דעת מרן הרשל"צ שליט"א?
מותר או אסור?
לכתחילה או בדיעבד?

 

[הרב שמעון ללוש]

בלוין שנה שעברה בהקבלת פני רבו אמר קבל עם:
מותר לכתחילה בשופי!!!
ואמנם המהדר כל השבוע לאכול רק שמורה משעת קצירה, צריך להימנע לפי שאינו משעת קצירה,
אלא שאם כוונתו להוכיח ולהעמיד ההלכה על תילה שעוגיות אלו מותרות ללא כל חשש, עדיף שיאכל אף שנזהר כל השבוע לאכול דוקא משעת קצירה.
עד כאן תורף דבריו.

 

[יניב אוחנה]

ישנם שיטות שזה בדיוק להפך... {שיטת הרב יעקב יוסף זצ"ל} שזה חמץ גמור, ומכיון שעבר על זה הפסח, וגם לא מתכוונים למכור את זה לגוי ממילא הוי חמץ שעבר עליו הפסח ואסור בהנאה...

למה לא הרי אומר וכל חמץ שהוא ובוודאי שגם למ"ד שהוא חמץ הרי מכרו לגוי

 

[עבד להשי"ת]

בלוין שנה שעברה בהקבלת פני רבו אמר קבל עם:
מותר לכתחילה בשופי!!!
ואמנם המהדר כל השבוע לאכול רק שמורה משעת קצירה, צריך להימנע לפי שאינו משעת קצירה,
אלא שאם כוונתו להוכיח ולהעמיד ההלכה על תילה שעוגיות אלו מותרות ללא כל חשש, עדיף שיאכל אף שנזהר כל השבוע לאכול דוקא משעת קצירה.
עד כאן תורף דבריו.

יש לכבוד הרב הקלטה או סירטון של זה?

 

[הרב שמעון ללוש]

אמר רבי בנימין...
(תרתי משמע...)

 

[קורסיה]

יש לך הקלטה או סירטון של זה?

אות יז, יח

 

[בנימין לוריא]

אמר רבי בנימין...
(תרתי משמע...)

 

[עבד להשי"ת]

תודה רבה תבורכו מפי עליון...
חבל שלא ראיתי את זה שבוע שעבר...

 

[מוישי ס"ט]

למה לא הרי אומר וכל חמץ שהוא ובוודאי שגם למ"ד שהוא חמץ הרי מכרו לגוי

כי לא סוף סוף זה לא נמכר לגוי, עיין היטב חושן משפט סימן קפט. ובקצות החושן בסימן קצ"ד ס"ק ג' וד'. ותבין.
רק שאתה לומד את הקצות שם תכין לך כוס קפה גדולה.. ותבוא עם סבלנות.

 

[בנימין לוריא]

אבל האמת צריך לדעת, יש פה חוסר ידיעה פשוט. מה זו החומרה הזו של מצה שמורה משעת קצירה? יש פה טעות! הדין הזה של מצה שמורה משעת קצירה זה לא חומרה בהלכה, בהלכות חמץ אין פה איזה צד של איסור. אדרבא, הגמרא אומרת במפורש שלא צריך מצה שמורה משעת קצירה ומספיק משעת לישה, וכל הראשונים כותבים שאין איסור לאכול מצה שהיא שמורה רק משעת לישה. כל הדיון של מצה שהיא שמורה משעת קצירה זה דין של מצת מצווה, של הכזית מצה שאוכלים בלילה הראשון, אז כיון שנאמר בתורה "ושמתם את המצות" שצריך לשמור שלא יחמיץ, אז משעת לישה זה מספיק, אבל בכזית מצה בעצמו שאתה אוכל אותו מהתורה, שנאמר עליו בתורה "בערב תאכלו מצות" ויש לך מצווה מהתורה לאכול כזית של מצה, את המצוות עשה דאורייתא אני רוצה לעשות בהידור ע"י כך שאני לא אשמור רק משעת לישה אלא הרבה יותר ממה שצריך, ואני אשמור אפילו משעת קצירה שלא יבוא עליו טיפת מים, וזה מראה את ההידור מצווה וחיבוב מצווה.

אעפ"כ כל הראשונים כותבים שגם בלילה הזה, במצת מצווה הזו, אם אין לך קמח ששמור משעת קצירה אז תעשה את הכזית מצה בקמח שהוא שמור משעת לישה, לא צריך מצה שמורה משעת קצירה אם אין לך. לכתחילה תעשה, כי זה הידור מצווה וחיבוב מצווה, וכך ראוי להחמיר. כך כותבים כל הראשונים וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך.

אבל כל זה רק לגבי מצת מצווה, לגבי כל השבוע לא עולה על הדעת שנצטרך לעשות שמורה משעת קצירה. למה שנצטרך לעשות? הרי זה לא מדובר פה במצווה שאני צריך להדר בה, מבואר רק לא לאכול חמץ, מצה שאינה שמורה משעת קצירה אלא רק משעת לישה היא ודאי לא חמץ ואין צורך להחמיר, זה בפשטות לדעת רוב ככל הראשונים.

אלא שברמב"ם משמע, כך מביא הרב המגיד, וגם ברי"ף משמע שיש הידור מצווה לאכול מצה שמורה גם בכל ימי הפסח. מה הידור מצווה בזה? מסבירים את זה כמה מרבותינו האחרונים על פי דברי הגאון מוילנא ועוד כמה שמסייעים קצת לשיטתו, זה אומנם דעת מיעוט אבל יש שיטה כזו, ולשיטתם כל כזית מצה שאתה אוכל בפסח אתה מקיים מצוות עשה מהתורה.

אתה לא חייב לאכול מצה בפסח חוץ מהלילה הראשון שאתה חייב, "בערב תאכלו מצות", כזית בליל הסדר חייב, אבל חוץ מזה כל השבוע אתה לא חייב לאכול מצות, אתה יכול לאכול אורז, תפוחי אדמה, מה שאתה רוצה, אבל אם אתה בוחר לאכול לחם אז שזה לא יהיה חמץ, אבל אין מצווה לאכול מצה. אבל לפי השיטה שאמרנו של הגאון מוילנא ועוד כמה מגדולי הפוסקים, יש מצווה בכל כזית שאתה אוכל בכל שבעת ימי הפסח, שנאמר "שבעת ימים תאכל מצות".

ולפי שיטתם הסבירו האחרונים את הטעם שיש חומרה לפי הרמב"ם ולפי הרי"ף מצווה מן המובחר לאכול בכל השבוע רק מצה שמורה, בגלל שיש לך מצווה בכל כזית שאתה אוכל, ולפי השיטה הזו שיש מצווה אז אתה רוצה לקיים אותה בהידור כמו הכזית מצה של ליל הסדר, ובגלל שאני רוצה בהידור עם חיבוב מצווה, אז אני לא שומר אותה רק משעת לישה אלא אני שומר אותה כבר משעת קצירה, זה לא קשור בכלל לחשש של חמץ ואין פה חשש איסור, ההקפדה על מצה שמורה זה לא משום חשש איסור אלא זה חיבוב מצווה, כיון שיש פה צד שאני מקיים מצוות עשה מן התורה לאכול מצה אז אני רוצה שהיא תהיה בהידור יותר ממה שצריך, מקמח ששמור משעת קצירה, להראות חיבוב מצווה, עד כאן זה ביאור החומרה של מצה שמורה.

מתוך ילקו"י פסח כרך ב' עמ' תרנ"ג: