תוצאות חיפוש

שו"ע סי' שי"ח סט"ז מותר ליתן אנפאנדה כנגד האש במקום שהי"ס ואע"פ שהשומן שבה שנקרש חוזר ונמוח, וממה שהוסיף השו"ע במקום שהי"ס פשוט לו שאין בזה משום בישול אע"פ שהוא נימוח, ואפשר משום שסבר דלא דמי למרק שיש בו בישול אחר בישול כדלעיל שם ס"ד שהשומן אין בישולו בחימומו אלא גם שנצטנן חזר לקדמותו וגם ראוי...

בס' עליות דרבינו יונה (ב"ב יט.) כ': ומכשלה גדולה תחת יד קצת העם שטומנין קומקום של מים חמין ליתן לתוך הקדירה בשבת כשהתבשיל מצטמק, ופעמים שהאחד אין היס"ב, והאחד סולדת בו ומתבשל זה בזה, ונמצאו מבשלים בשבת. ואפילו אם שניהם היד סולדת בהם איכא למ"ד בירושלמי עירוי אינו ככלי ראשון. וכשמערין המים לאלתר...

האם יש לברך שהכל משום שיצא מהם כבר כל טעמם ונותנים בהם טעם ממקום אחר או שהמציאות שונה? ראיתי דעות לכאן ולכאן מה נראה להלכה?

משום לא תחנם?

ראיתי שהרבה מתקשים בהבנת הכללים הראשונים לכן פירשתי והרי הוא לפניכם מקווה שיעזור למאן דהו. אשמח להערות. כללי ס"ס לש"ך א. דבר שאינו בטל. כגו' חה"ל: שהתערובות הב' מותר. ודעת השו"ע והרמ"א לעיל (ס"ח) שהתערובת הג' דווקא מותרת: אינו אסור מן התורה. שמדאו' בטל ברוב: מענין אחד ובגוף אחד. שמא אינה זו...

יש באמתחתי הרבה הגהות ואשתדל לכותבם כאן כל פעם קצת. מסכת קידושין דף לט ע"ב גמ' ואחר מאי "חזא" וכו'. כצ"ל וכ"ה בחולין (קמב.), ותמוה שלא הגיהו.

רב ביבי. אומר מרן רה"י נר"ו שצ"ל רב ביבי שניהם בחיריק[1] ולא ביבי בציריה וקמץ דא"כ היה צריך לכתוב ביבאי כמו שמאי וכדו'. ולי נראה כמש"כ מלא הרועים (ברכות ו.) בשם השל"ה שצ"ל בציריה וקמץ כמו שכתוב בעזרא (ב, יא) בני בבי וגו'. ומה שטען רה"י נר"ו שהיה צריך לכתוב עם א' נ"ל שמשום שבפסוק לא כתוב עם א' לא...

המצה נכססת והערוך הביא פי' שהיא פהב"כ וחשש לה בשו"ע סי' קס"ח וברכתה מזונות וצריך גם בפסח לקבוע סעודה ממש שהיא שתי מצות מכונה בנפח. והמצות שהם לחם היינו מצות שהיו בזמנם שהם רכות. ומש"כ הגרע"י והגר"ש משאש שלחמו של פסח הם וא"צ לקבוע ממש לענ"ד צריך לקבוע ממש שאפשר ברכות, ותו אם לא יהיה אלא עוגות...

מס' ברכות דף לז ע"ב תוד"ה אמר רבא וכו' ואפי' נתבשלו לפרש"י והא דמשמע בירושלמי וכו' פעמים דאפי' בפחות מכזית וכו' עכ"ל. אבל לדעתם לכאו' א"צ לזה אלא דברי הירושלמי כפשוטם שלעולם פחות מכזית אין הפרוסות קימות דהיינו דליכא תוריתא דנהמא, ותוריתא דנהמא שישנה לפרש"י בפחות מכזית לא חשובה להיות תוריתא...

לשון רש"י בשבת לב: ד"ה שנאת חינם, שלא ראה בו דבר ערווה שיהיה מותר לשנאותו ושונאו. ולא כמו שרגילים העולם לחשוב ששונאו אפילו שלא עשה לו דבר.

מס' יבמות דף קב ע"ב גמ' אי הכי כולו של שער נמי ההוא קרקא מקרי. מדמתרץ ההוא קרקא מקרי משמע שהחיסרון בשם בלבד ולא מפני שנעל משיער לא מיתרבי מתחש שאז הל"ל הא ואנעלך תחש כתיב וההיא נעל לאו של תחש, וא"כ מאי דעני ליה על הוא של עור ותריסיותיו של שיער מי לא קרינן ביה ואנעלך תחש אין פירושו שאין להשגיח...

הגמ' בנדרים דף נ ע"ב מאי ביצה טורמיטא אמר שמואל עבדא דעביד לה שוי אלפא דינרי ומעייל לה אלפא זימני במיא חמימי ואלפא זימני במיא קרירי עד דמתזוטרא כי היכי דבלעיתה. משמע שקודם שהייתה מחזיקה שיעור ביצה לא מצי למיבלע, ובכריתות (יד.) מבואר שאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים הא שני זיתים מחזיק א"כ...

שאלה: אותם חתנים צעירים שדרים לזמן מה בבית חמיהם אחרי לידת נשותיהם כדי להקל מעליהם הטורח שיש ושהאם תנחה את ביתה אך לטפל ברך הנולד האם שפיר עבדי או שאסור מפני שאמרו בקידושין (יב ע"ב) דרב מנגיד על חתנא דדייר בי חמוה? תשובה: הנה בגמ' שם אינו מוסכם שדעת רב כן, דנהרדעי אמרי בכולהו לא מנגיד רב אלא על...

כתב כן משום שהלשון נקנית לא משמע על קידושי אשה לבעלה אלא סתם אדם קונה אשה בשוק וכן בדבריו לקמן היבמה נקנית ליבם. ולכן לקמן מא ע''א לא פירש האיש מקדש אשתו ולקמן יד ע''ב ע''ע נקנה לאדונו כנ''ל.

ידידי גלעד רובין נר"ו אמר שאת הראשון צריך לומר בלשון שאלה כלומר תיובתא דפלוני? ומסיקה הגמרא תיובתא. והדבר היה קשה בעיניי כי אם הקשה הקשה בכוח ואם היה מסופק בדבר הל"ל נימא תהוי תיובתא דפלוני וכו'. ולכן אמרתי לפרש שחזר על התיובתא לחזק הקושייה כי בדר"כ אין עליה תשובה ור"ל הקושיה על פלוני היא אכן...

דף לז ע"ב רד"ה ותני עלה, כלומר ותנן על המנחות וכו' עכ"ל. הרש"ש ז"ל הבין שרש"י ר"ל שאינה ברייתא כפי הנישמע מהלשון תני אלא משנה היא, וציין למש"כ בנדרים (יט.) שמצינו ותני עלה גם במשנה. ולדעתי האמת שרש"י ר"ל שאינו כשאר ותני עלה שמתניתא בתרייתא נישנית על מתניתא קמייתא אלא שנישנית מתניתא בתרייתא על...

חשבתי על דין מחודש אם ארבעה אנשים אכלו פת הבאה בכיסנין שניים מסוג אחד ושניים מסוג אחר חייבים לזמן, כגון ששניים אכלו עוגיות קשות נכססות מקמח ומים ושניים אכלו עוגה, והטעם שחייבים לזמן משום שממ"נ שניים אכלו פהב"כ ושניים אכלו לחם גמור, שהרי מצינו מחלוקת מאי פהב"כ שברכתה בורא מיני מזונות ומעין ג' יש...

מפשט דברי מרן השו"ע בסי' לז ס"ב לכאו' משמע אף בתפלת מנחה שכתב: מצותן להיותם עליו כל היום אבל מפני שצריך גוף נקי וכו' נהגו שלא להניחם כל היום ומ"מ צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת ק"ש ותפלה. מיהו בב"י סי' מו שמונה מאה ברכות שבכל יום לא מזכיר ברכה על תפילין פעמים רק שכותב שבתענית שאין לו...

עכשיו בפרוס הפסח רציתי לעורר על טעות בנוסח התפלה לעילוי נשמות שאומרים אחרי ברכת האילנות ואחרי פרשת הנשיאים בחודש ניסן. וכך כתוב: יה"ר וכו' על הנשמות הקדושות העומדות בשלש שורות שבעדן וכו' וכנראה טעה הכותב שבזהר איתא תלת שורין ושורין בארמית הן חומות ולא שורות!!! הזוהר המתורגם - ספר במדבר...

ידועה מחלוקת הראשונים מה היא פת הבאה בכסנין שברכתה במ"מ (ברכות מב.) וכמו שסיכמם בב"י (סי' קסח), שי"א שהוא פת שעשוי כמין כיסים שממלאים אותם דבש או סוכר ואגוזים ושקדים ותבלין. וי"א שהיא עיסה שנילושה בדבש או בשמן או בחלב או שעירב בה מיני תבלין ואפאה. וי"א שפהב"כ הם כעכין והיא פת בין מתובלת ובין...