פסח

שערי יוסף

שלום רב לאוהבי תורתיך, ומועדים לשמחה! אני מחפש תשובה של הגאון הנ"ל בענין מנהגי המרוקאים בפסח וכדו' המובאת בחלק ז'-ט' תודה מראש.

לכאו' מי שאוכל בשאר ימות השנה מצה (עכ"פ שמורה) ומברך עליה מזונות, בברכת על המחיה צריך לחתום "על הארץ ועל מחייתה" שכן זה גדל בארץ ישראל. נכון?

המצה נכססת והערוך הביא פי' שהיא פהב"כ וחשש לה בשו"ע סי' קס"ח וברכתה מזונות וצריך גם בפסח לקבוע סעודה ממש שהיא שתי מצות מכונה בנפח. והמצות שהם לחם היינו מצות שהיו בזמנם שהם רכות. ומש"כ הגרע"י והגר"ש משאש שלחמו של פסח הם וא"צ לקבוע ממש לענ"ד צריך לקבוע ממש שאפשר ברכות, ותו אם לא יהיה אלא עוגות...

שלום וברכה. האם יש צורך להכשיר את מכשיר בר המים לפסח? אם כן כיצד?

יש מנהגים חלוקים בזה אשמח לחוות דעתכם ושתשפו מה אתם עושים

הנה נודע כי מעת תקופת הקורונה אחד השנויים שקרו ונותרו זה בענין מכירת החמץ שאם פעם היו הולכים לרב ומוכרים חמץ היום דבר זה נעשה בכמה לחיצות דרך מייל אתרי אנטרנט הודעות וואצאפ ונפשי בשאלתי האם מכירת חמץ באופן זה היא לכתחילה? או שהדרך הישנה עדיין עדיפה

ידוע שצריך להיזהר לא לאכול מהכרפס יותר מכזית כדי שלא יתחייב בברכה אחרונה, מכיון שברכת האדמה שמברך על הכרפס חלה גם על המרור שיאכל בהמשך. וכמו שכתב בילקו"י פסח כרך ג' סי' תע"ג סעיף י' עמ' ש"ו: ולכאו' יש לשאול, דהרי גם מי שמברך ברכת בורא נפשות, אם מברך אותה מסיבה כלשהיא ולא משום שמסיח דעתו, כגון...

מרן רבינו הגדול זיע"א בחזו"ע פסח (הל' בדיקת חמץ ה"ה, עמ' מ"ה) כתב לגבי ברכת שהחיינו בבדיקת חמץ שיעשה כך: יברך על בעור חמץ, ויבדוק מעט -שיהיה לברכה על מה לחול- ואח"כ יברך שהחיינו (אחרי שיתחיל בבדיקה) ואמנם אחרי שיגמור יברך ברכת הנהנין על הפרי ויאכלנו. ע"כ. ויל"ע בזה, דנראה דהוי הפסק בין ברכת...

מגבונים שלא כתוב עליהם כשר לפסח. אלא שלא מכילים אלכוהול, אבל דברים אחרים כן, ויטמינים למינהם וכל מיני דברים. מותר לנקות איתם מוצרים לפסח לפני ההכנסה לארון, או שיש חשש שמכיל חמץ, ובפתיחת השימורים וכו' יכנס לאוכל או משהו כדומה? ב. האם מותר לנקות פה בפסח במגבונים כאלו?

שלום רב, ברצוני לדעת מה דעתו של מרן הרשל"צ רבינו יצחק יוסף שליט"א, בעניין עוגיות "פפושדו" ו"גטניו" בפסח? האם הרב אוכל את העוגיות האלו בפסח? האם יש עניין לבני התורה להחמיר בדבר? מדוע יש רק כשרות של רבנות על העגיות האלו ולא כשרות של בד"ץ?

שלום לכבוד הרב אם אנו לא מתכננים להיות בפסח בבית ודואגים שלא יהיה חמץ בעין או שיהיה במקום סגור עם כיתוב מכור לגוי האם צריכים להכשיר שיש בכל זאת? תנור? או בקיצור ממה יש פטור וממה אין מנוס. ב. אם יש חדר עם הרבה דברים האם ניתן למוכרו לגוי ואז לא נצטרך לחפש בו חמץ וכו' כגון אם יש שם בגדים...

שאלה לת''ח חברי הפורום הע''י נודע מה שפסק מרן זצ''ל [יחו''ד ח''א] לגבי בדיקת נר עם פנס והנה מאז ומעולם לא היו פנסים עם חוטי להט כלהבה ובפשטות כונתו להתיר אף בפנס לד אלא שמתוך נמוקי ההלכה שם נראה דלא מהני אשמח בחות דעת הכותבים

מס' ברכות דף לז ע"ב תוד"ה אמר רבא וכו' ואפי' נתבשלו לפרש"י והא דמשמע בירושלמי וכו' פעמים דאפי' בפחות מכזית וכו' עכ"ל. אבל לדעתם לכאו' א"צ לזה אלא דברי הירושלמי כפשוטם שלעולם פחות מכזית אין הפרוסות קימות דהיינו דליכא תוריתא דנהמא, ותוריתא דנהמא שישנה לפרש"י בפחות מכזית לא חשובה להיות תוריתא...

נשאלתי בדעת הראש"ל סתירה - בהשיעור השבועי האחרון אמר: ומאידך בילקו"י דלהלן כתב אחרת: אשמח ליישוב.

מדוע לא ראינו בסופרים עוגות מקמח מצה כמו שמכינים בבית? האם בגלל החשש של שרויה לנוהגים איסורים, ואפילו אם הבדצי"ם הספרדים מחמירים בכך בגלל אחינו האשכנזים. בקיטניות לא ראינו כך. וקשה לומר שחומרת שרויה יותר התקבלה מאשר קטניות.

מישהו יודע אם הסיפור אמת?

ידוע מה שכתב הרב עובדיה בעניין הכיריים ופסח. והאריך שכלי מכלי אינו עובר אלא ע"י רוטב. וגם שהאש שורפת את הבלוע וכו'. המציאות שהכיריים גדולות, ולא כל האש שורפת את כל מה שנבלע. ב. ליכלוכים שנפלו על הכיריים ולא הקפידו לנקות, האם לבטח מטריף את הכלים או שמא לא? לא רואים גבינה או חתיכת בשר מרוחה. בדר"כ...

האם משהו יודע מה דעת מורנו הראשון לציון שליט"א בענין אכילת כמון בפסח