ע"ה ס"ט
Well-known member
ורק הראתי שגישה זו מגיעה למקום/ממקום לא נכון.האשכול כאן לא עוסק ברב מאזוז.
הבאתי את זה כנסיון לאפיין את שתי הגישות.
ורק הראתי שגישה זו מגיעה למקום/ממקום לא נכון.האשכול כאן לא עוסק ברב מאזוז.
הבאתי את זה כנסיון לאפיין את שתי הגישות.
אם לא הובנתי, כוונתי היתה - ברמת איך לנהוג בפועל [בהלכה].מי דיבר כאן על הנהגה?
אני לא נעול בכלל, אתה מוזמן לקחת חילוני מהרחוב ולנסות להסביר לו את ההסברים המלומדים איך זה דומה לים, וכו', נראה מה הא יגיד אח"כ על החרדים....כשאתה נעול בקונספציה - בודאי שהאוזניים סגורות מלשמוע דברי אמת ויושר.
מה חשב למשל רבי משה שפירא על הבירור בענין התכלת?
כלומר: הציטוטים מהחינוך לא רלוונטיים בויכוח בהלכה.וכיון שנועץ ברבותיו
באותה מידה תסביר לו מה זה שמיטה, ומהו היתר מכירה...אני לא נעול בכלל, אתה מוזמן לקחת חילוני מהרחוב ולנסות להסביר לו את ההסברים המלומדים איך זה דומה לים, וכו', נראה מה הא יגיד אח"כ על החרדים....
לא הבנתי דבריך.כלומר: הציטוטים מהחינוך לא רלוונטיים בויכוח בהלכה.
בפרט שהרמב"ם ז''ל חולק.כלומר: הציטוטים מהחינוך לא רלוונטיים בויכוח בהלכה.
כלומר, אם לחכם עובדיה היה הרשות להיוועץ ברבותיו וללכת נגד רוב חכמי הדור שהחזיקו בפסקי הבא"ח,לא הבנתי דבריך.
יבין גם יבין.באותה מידה תסביר לו מה זה שמיטה, ומהו היתר מכירה...
לא החילוני ברחוב הוא המדד.
אתה מחבר ב' דברים, ודאי שמותר לאדם לחלוק אחר שנועץ ברבותיו, ולז זה אכן ראיה.כלומר, אם לחכם עובדיה היה הרשות להיוועץ ברבותיו וללכת נגד רוב חכמי הדור שהחזיקו בפסקי הבא"ח,
לכל אחד יש רשות להגיד את דעתו בתורה [או להסתמך על רבותיו] גם בניגוד לדעת רוב חכמי הדור.
זה מחזק את העמדה שלי בנוגע לתכלת. תודה.
איפה זה מופיע בשו"ע?אבל לחלוק בלא להיוועץ ברבותיו מנין?
לא כתבתי שאסור. רק כתבתי מנין הוציא זאת מהדברים שכתבתי.איפה זה מופיע בשו"ע?
חרוב עולה אחת לשבעים שנה?כן? גופו דומה לים? עולה אחת לשבעים שנה? נמצא רק בחלק של זבולון?
והיום אין לנו גדולי ישראל כל גדולי ישראל למעט רב אחד אף אחד בלי פתיל תכלתומה שטוענים שגדו"י לא לבשו אין זה טענה משום שאז זה עדיין לא התברר ולא היה אז את המידע שאנחנו יודעים היום שהתגלה ב15-20 שנים האחרונות.
שטות. הגויים [וגם הרבה מהיהודים] באותם דורות היו בורים ועמי הארצות. מועטים היו האנשים שהתעסקו בעניינים אלו.בדורות הללו הפילוסופיה היתה בראש השיח בכל מקום, אצל יהודים וגויים כאחד.
מי?וגם בזמנו התנגדו לה רבים מרבותינו הראשונים, חלקם גם מוגדרים 'פוסקים'.
לא יודע, תגלה לי.איך למשל חושב גדול המקובלים הרמב"ן על המו"נ ועל דרכו?
בכל אוניברסיטה יש מסלול שנקרא פילוסופיה או מדעי הרוח או שמות אחרים שמתעסקים בעניינים אלו.בימינו - אין כמעט יהודים שלא מאמינים, או שמעסיק אותם חיפוש הוכחות לאמיתות הבורא ותורה מן השמים. אנשים צריכים רק לבנות את הדעת שלהם, ולא את ההוכחות לאמונה.
מה הקשר? מטרת המו"נ היא לא לתת חיות בעבודת ה' אלא לבסס את עיקרי האמונה בהקב"ה ובתורתו. ענין החיות הוא ענין אחר, ושמא הוא כלל לא נצרך.מי זקוק היום ל'מורה נבוכים' כשיש בעולם כאלו ספרים קדושים המיוסדים על דברי הזוה"ק, האר"י וגדולי החסידות? מי מקבל 'חיות' בעבודת ה' מהספרים האלו, ומי מקבל מהמו"נ?
זאת מנין לך?כמו שהחזו"א לא הספיק לברר את הלכות חנוכה
החרוב שבימינו לא, ולכן אם בתורה היה ציווי לאכול חרוב בט"ו בשבט לא הייתי לוקח את החרוב שבימינו אלא מחפש את החרוב שלוקח לו לצמוח שבעים שנה.חרוב עולה אחת לשבעים שנה?
אתה טועה ביותרשטות. הגויים [וגם הרבה מהיהודים] באותם דורות היו בורים ועמי הארצות. מועטים היו האנשים שהתעסקו בעניינים אלו.
מי?
לא יודע, תגלה לי.
בכל אוניברסיטה יש מסלול שנקרא פילוסופיה או מדעי הרוח או שמות אחרים שמתעסקים בעניינים אלו.
מה הקשר? מטרת המו"נ היא לא לתת חיות בעבודת ה' אלא לבסס את עיקרי האמונה בהקב"ה ובתורתו. ענין החיות הוא ענין אחר, ושמא הוא כלל לא נצרך.
למה לכתוב סתם?שטות.
נו נוהחרוב שבימינו לא, ולכן אם בתורה היה ציווי לאכול חרוב בט"ו בשבט לא הייתי לוקח את החרוב שבימינו אלא מחפש את החרוב שלוקח לו לצמוח שבעים שנה.