סתירה ב’
כתב היבי"א באות ו’ (ח"ה אבה"ע סי’ ה): "ויותר היה לו להוסיף טעם כעיקר ע"פ מ"ש הרמב"ם (ריש פרק י"א מהלכות עכו"ם), אין הולכין בחקות העכו"ם ואין מדמין להן לא במלבוש ולא בשיער כיו"ב, שנאמר ולא תלכו בחקות הגוי וכו'. שעיקר המנהג של פאה נכרית יצא ע"פ הגוים באופנות המתחדשות חדשים לבקרים, שרשם מעמלק, בודאי שיש בזה ובחקותיהם לא תלכו, הואיל ויש בו פריצות וחציפות, וכמ"ש מהר"י קולון (שרש פח). ובב"י ורמ"א (סי' קעח)".
והקשה מחבר המאמר הנ"ל שבענין גילוח במכונה כתב ביבי"א (ח"ט יו"ד סי' י) להתיר, ושאין בדבר משום ובחקותיהם לא תלכו. והאריך להביא את דברי היבי"א שכתב שאין משום ובחקותיהם לא תלכו ב"מי שאינו עושה כדי להדמות להם, אלא שעושה כדי שלא יהיה לו גנאי אם לא ידמה להם, דבר זה לא אסרה תורה". ועוד הביא את דברי הפוסקים "דלא שייך איסור ובחוקותיהם לא תלכו, אלא בדבר שעושים משום אמונתם ועבודתם, הא לאו הכי אין בו משום ובחוקותיהם לא תלכו. "ועוד שהיום רוב ישראל כמעט מגלחים זקנם במספריים כעין תער, הלכך אין לחוש לאיסור זה כלל".
וכתב בעל המאמר הנ"ל:
"וזה סותר לכאורה את דברי הרב בענין פאה נכרית שאסורה משום בחוקותיהם לא תלכו, כי כל הטעמים שכתב לגבי גילוח שייכים בפאה...
ועוד והוא העיקר, שרוב נשי הגויים כיום (וכן נשי דידן שאינן שומרות תורה ומצוות) לא לובשות פאה כלל, זולת מי שנשרו שערותיה ל"ע, או לשם תחפושת ומשחק וכדו' למי שדרוש לה, ואפי' אחת מאלף אינה הולכת בפאה בדרך קבע על שערותיה, כי הדבר מכביד ומחמם ומה לה ולצרה הזו...".
אולם היישוב פשוט מאד והוא טמון בסוף דברי היבי"א שצטטנו לעיל [ובעל המאמר השמיטם]: "שעיקר המנהג של פאה נכרית יצא ע"פ הגוים באופנות המתחדשות חדשים לבקרים, שרשם מעמלק,
בודאי שיש בזה ובחקותיהם לא תלכו, הואיל ויש בו פריצות וחציפות, וכמ"ש מהר"י קולון (שרש פח).
ובב"י ורמ"א (סי' קעח)".
וביאור דבריו הוא, שכל שיש בדבר משום פריצות וחציפות הרי הוא עובר על ובחקותיהם, וזהו שציין לדברי המהרי"ק הב"י והרמ"א שכתבו על דברי הרמב"ם: "וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו הגויים לשם פריצות כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות" (לשון הרמ"א שם). וע"פ מרן זצ"ל הלובשת פאה נכרית גורמת להרהורי עבירה למסכלים בה - ובודאי שיש בזה משום פריצות וחציפות.
ולכן פשוט שאין "כל הטעמים שכתב לגבי גילוח שייכים בפאה" [כפי שכתב בעל המאמר, וטוב שכ"כ לכאורה, שהרי אין כאן קושיא - למי שקורא את תשובת היבי"א במלואה].
ומה שהקשה על מ"ש היבי"א "שעיקר המנהג של פאה נכרית יצא ע"פ הגוים באופנות המתחדשות חדשים לבקרים, שרשם מעמלק" – דבזמננו רוב נשי הגויים לא לובשות פאה כלל. ע"פ מה שביארנו לעיל, נראה שאין חילוק בין אם הגויים בזמננו מתלבשים כן אם לאו, אלא כל שיש בדבר פריצות - אסור הדבר משום ובחקותיהם.
ועוד שההולכת בפאה נכרית כוונתה להראות כפרועת ראש, כדרכן של הגויות אשר מפני פריצותן וחציפותן בזמננו - כולנה מהלכות בריש גלי ללא הבדל בין הרווקה לנשואה, באופנות המתחדשות חדשים לבקרים. ובודאי שבזה עוברת על ובחקותיהם, וכמ"ש מהר"ם חאגיז (אלה המצוות סי’ רסב) שתחת לאו דובחקותיהם נכנס איסור גילוי ראש לאשת איש. וכ"כ לעניין פאה נכרית בשו"ת יהודה יעלה (יו"ד סי’ שסו) ושכ"כ בתשובה מאהבה, וכ"כ בשו"ת דברי חיים (ח"א יו"ד סי’ ל), וציין להם היבי"א כאן בהמשך דבריו.
"ואפילו נדמה להבת הלובשתו שהיא אינה מתכוונת בלבישת הבגד בכדי להתדמות, אין שום נ"מ אם האמת אתה או לא, דכל שהבגד בכלל חוקות העמים הרי הוא בגד שחץ עבורנו ואסור לאשה ישראלית ללובשו..." (לבושה של תורה ח"א עמ’ סז).
ועי’ באורך בספר לבושה של תורה (ח"א סי’ ה) בדין חוקות הגוים בבגדי פריצות, וכ"כ ביבי"א (ח"ו יו"ד סי’ יד) לעניין המהלכות בחצאית קצרה, שעוברות על ובחקותיהם לא תלכו.
* * *