לכבוד הרב
@איש תם נר"ו
במחכ"ת כבודו מערבב כאן בכל ההודעות הנ"ל שני עניינים, ואעשה סדר בדברי:
א. הנה בעיקר מה שהבאתי את הגר"א ארבל ואת הברכת יהודה ברכה, אינו לומר שהשגותיהם על מרן זיע"א הם נכונות וצודקות, אלא רק הבאתי את דבריהם לומר ששייך שחכם גדול יטעה באיזה דבר, ואינו מן התימה כלל. וכבר כתבתי הוכחה פשוטה לכך, שהרבה פעמים מרן זיע"א גופיה חזר בו מדבריו הקודמים שהורה לפנ"כ, ומוכח שעד כה טעה בזה, ויש עוד הוכחות פשוטות לזה, ומ"מ אין זה זלזול בכבודו אלא אדרבה מודים דרבנן היינו שבחייהו. וזה פשוט למחפש את האמת. אבל לא דנתי אם השגותיהם של החכמים הנזכרים הם נכונים או לא, כי יתכן ואכן אינם כיוונו לאמת בהשגותיהם. ומיותר כל שאר הדיון הנ"ל, כי העיקרון הנ"ל ברור, ששייך להשיג על מרן זיע"א, אלא שכמו שכתב הרב
@אהרן כהן הכל לפי העניין, דצריך לדון כל מקרה ומקרה לגופו, האם נכונים דברי המשיג או לא, ולא לכלול בכלליות שכל השגותיו אינם נכונות וכד'. [כמובן צריך לעשות הכל ביישוב הדעת ובמתינות, לעיין היטב בסוגיא לפני פליטת הקולמוס והפולמוס, וכך היא דרכה של תורה. וכבר כתבתי לעיל שנתקלתי כבר כמה וכמה פעמים שהשיגו על מרן זיע"א שלא כדין או בגלל שלא הבינו אותו נכון, אלא קראו מקופיא את דבריו כחותה על הגחלים, או שלא עיינו בציונים שהפנה מרן, או שלא עיינו היטב בסוגיא וכיו"ב, ה' הטוב יכפר בעד].
ב. לאחר מכן כתב כת"ר שאין להביא ראיה מהגר"א ארבל כי ראה תראה מה עלתה לו בספרים סמכוני באשישות וכו', ולזה השבתי שאף אחד לא טרח לעיין בדבריו היטב ולענות תשובה (אם יש), וכולם דיברו שזה תמוה וכו', ואני מקבל את זה שזה תמוה וקשה, כי אכן יש בספריו חידושים רבים ועצומים עד למאד, אך מ"מ ספר פתוח לפנינו, עם ראיות רבות וחזקות, ואינו חכמה לפסול חכם בזה שיש לו חידושים גדולים, אדרבה כבודו יעיין לדוגמא בקונטרס צבי תפארתו (שבסו"ס סמכוני באשישות ח"ב) שכתב שם להקל בחשמל בשבת מכמה וכמה טעמי, ונראה אותך דוחה אותם אחד לאחד (או עכ"פ תעלה לכאן תשובה מחכם אחר שעונה על ראיותיו), ואז יהיה שייך לדבר, אך כל עוד שלא עשית את זה, סייג לחכמה שתיקה. וכל זה רק הסתעפות אך
אינו קשור לאם הוא משיג על מרן זיע"א או לא, אלא כאמור על עצם חידושיו הרבים. ואתה דע לך שהרבה "גדולים" בדור שלנו לא מתקרבים לתורה שלו.
וגם ממה שכתב הגר"מ מאזוז (שהעלית לפני כן) מוכח שלא עיין כדבעי בספר סמכוני באשישות, אלא קראו מקופיא, וראיה לכך מזה שכתב, שהמחבר (סמכוני באשישות) כתב שיש לקב"ה גוף ח"ו, והמעיין היטב בדברי הרב המחבר (בהקדמה לח"א) יראה נכוחה שנהפוך הוא. ולא כתב כן המחבר כלל.
ואם בכ"ז תרצה דוגמא דוקא למקרה שהוא משיג על מרן זיע"א, אני יכול לכתוב, ראה בספרו עולה מן המדבר (עמ' תרטו-תרטז), שכתב להעיר על מ"ש מרן זיע"א בשו"ת יחו"ד (ח"ג סי' ט) שאפשר לענות אמן אחר הש"ץ באומרו "רצה נא במנוחתנו, קדשנו במצוותיך" או ביעלה ויבוא אחר "זכרנו ה' בו לטובה" וכיו"ב, שהרי כתב מרן השו"ע (סי' מו): ואין לענות אמן אחר המעביר שינה מעיני עד שיחתום הגומל חסדים טובים לעמו ישראל, שהכל ברכה אחת היא. עכ"ל. ואם איתא שאפשר לענות על משפט ומשפט אף שהכל באותה ברכה, למה לא יוכל לענות אמן אחר המעביר חבלי שינה וכו'. אלא ודאי שכל עוד שזה בתוך ברכה אחת, אין לענות אלא אחר סיומה. ואף שראיתי למר בריה דרבינא הראשל"צ שליט"א בילקו"י (סימן מז, עמ' קז) שכתב ליישב, דצריך לומר דכיון דלכולי עלמא אין כאן חתימת ברכה, אין לענות אמן, כדי להורות שההמשך אינה ברכה אחרת אלא המשך לברכה, אבל אה"נ אין כאן עניין של אמן יתומה. ע"ש. מ"מ במחכ"ת אין זה משמעות הטור ושו"ע (סי' מו) הנ"ל שכתבו הטעם שאין לענות אמן משום ש"הכל ברכה אחת היא", ולא "כדי להורות שההמשך אינה ברכה אחרת", וזה פשוט וברור. [וע"ש בעולה מן המדבר עוד ראיות לכך]. ואדרבה אם תמצאו יישוב לדברים, כולנו נשמח ונגיל ונהלל י-ה.
ואם תרצה עוד הערה בדברי מרן זיע"א שלענ"ד היא נכונה, ראה בספר בחוקותיך אשתעשע (עמ' צו), ואביא כאן את תוכן דבריו:
דהנה כתב מרן זיע"א בספרו הליכות עולם (ח"א פרשת ויקרא עמ' רסו): הלכה רווחת בידינו, שאסור לעשות בית הכנסת קפנדריא, דהיינו שאסור לקצר דרכו על ידי כך שעובר דרך בית הכנסת, ואפילו אם בשעה שנכנס לבית הכנסת שוהה מעט או קורא פרק תהילים, אין להקל בזה, ולא התירו אלא כשנכנס לבית הכנסת כדי לקרוא לחבירו ולא נכנס לשם כלל על מנת לקצר דרכו. עכ"ד. ע"ש.
אולם אחר המחילה רבה נראה דאשתמיטיה לפי שעה כמה ראשונים שכתבו להדיא דמהני אמירת פסוק וכד' גם לעשיית קפנדריא ולא רק כדי לקרוא לחבירו, דז"ל הארחות חיים מלוניל (הל' בית הכנסת אות יא): היו לבית הכנסת שני פתחים לא יעשנו קפנדריא, שיכנס בפתח זה ויצא בפתח אחר, "אם לא ישהה שם מעט או יקרא פסוק אחד או יאמר לאחד מן התינוקות שיקראו לו אם לא יודע לקרות". ע"כ. וכ"כ הכלבו (הל' בית הכנסת סי' יז). ע"ש. והמנורת המאור לר"י אלנקאוה (פרק ב תפילה בעניין התפלה ד"ה וכשיכנס אדם עמוד 39). וכן כתב רבינו חננאל (מכון לב שמח מגילה כח: ד"ה מאן), וז"ל: מאן דאצטריך למעבר בי כנישתא, "אי צורבא מדרבנן הוא לימא שמעתא" וכו'. ע"ש. אם כן השתא צדקו דברי הבא"ח פרשת ויקדא ה"ט דכתב דאם אומד מזמור תהילים שרי לעשות בהכ"נ קפנדריא, ובטוחני שאם מרן זיע"א היה רואה את הראשונים הללו היה חוזר בו מדבריו שבהליכו"ע הנ"ל. וע"ש עוד בספר בחוקותיך אשתעשע, ותשתעשע בדברים.
כמובן אני לא מה"מגמתיים" וכד' שהזכיר החכם השלם
@הרב שמעון ללוש שליט"א, אלא אדרבה כשאפשר מיישבים דברי גדול, ומצוה היא.
עד כאן דברי הקטן
זעירא דמן חבריא
מחסידי מרן זיע"א
מועדים לשמחה
חגים וזמנים לששון ולכל חכמי הפורום