מנין לך חידוש זה?
אשמח לקבל כמה מראי מקומות ברש"י לכלל זה, ושכמ"ה.
בהיקף ובעמל
Active member
ושכרו כפול מן השמים
(לשון שגור אצל חכמי ספרד)
(לשון שגור אצל חכמי ספרד)
דף צ.
רש״י ד״ה ראשון ישנו בדין יום או יומים - אם הכהו בתוך שלשים יום הללו ולא מת תחת ידו אלא עמד יום או יומים חי אינו נהרג כו׳ אבל שני אם הכהו בתוך שלשים יום הללו שהיה בבית ראשון אינו בדין יום או יומים ונהרג עליו אפי' מת מחולי זה לסוף ״שלש שנים״ כו׳
יש לעיין מה הדין אם מת לסוף עשר שנים, עשרים, שלשים כו׳ ועיין רשב״ם בבא בתרא נ. שכתב לסוף שנה ע״ש
רש״י ד״ה ראשון ישנו בדין יום או יומים - אם הכהו בתוך שלשים יום הללו ולא מת תחת ידו אלא עמד יום או יומים חי אינו נהרג כו׳ אבל שני אם הכהו בתוך שלשים יום הללו שהיה בבית ראשון אינו בדין יום או יומים ונהרג עליו אפי' מת מחולי זה לסוף ״שלש שנים״ כו׳
יש לעיין מה הדין אם מת לסוף עשר שנים, עשרים, שלשים כו׳ ועיין רשב״ם בבא בתרא נ. שכתב לסוף שנה ע״ש
דף צב.
לא הוה סליק ליה שמעתתא אליבא דהלכתא כו׳
רש״י ד״ה אליבא דהלכתא - לא הוה מסתייעא מילתא למימר מילתא דתהוי הלכתא כוותיה
לא הוה סלקא ליה - כלומר לא היה עולה בידו למימר שמעתתא אליבא דהלכתא
יש לעיין מדוע האריך רש״י כ״כ וחזר וכפל דבריו.
עוד קשה מדוע הקדים לפרש אליבא דהלכתא קודם לא הוה סלקא.
עוד קשה מדוע מתחילה כתב ״למימר מילתא״ ואח״כ ״למימר שמעתתא״ (בגמרא - שמעתתא)
עוד יל״ע מה היה קשה לרש״י שכתב ״כלומר״ וצ״ב בכל זה.
לא הוה סליק ליה שמעתתא אליבא דהלכתא כו׳
רש״י ד״ה אליבא דהלכתא - לא הוה מסתייעא מילתא למימר מילתא דתהוי הלכתא כוותיה
לא הוה סלקא ליה - כלומר לא היה עולה בידו למימר שמעתתא אליבא דהלכתא
יש לעיין מדוע האריך רש״י כ״כ וחזר וכפל דבריו.
עוד קשה מדוע הקדים לפרש אליבא דהלכתא קודם לא הוה סלקא.
עוד קשה מדוע מתחילה כתב ״למימר מילתא״ ואח״כ ״למימר שמעתתא״ (בגמרא - שמעתתא)
עוד יל״ע מה היה קשה לרש״י שכתב ״כלומר״ וצ״ב בכל זה.
פרשת משפטים
רש״י חמשה בקר וגו' . אמר רבן יוחנן בן זכאי חס המקום על כבודן של בריות, שור שהולך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב לנשאו על כתפו, משלם חמשה, שה שנשאו על כתפו, משלם ארבעה הואיל ונתבזה בו. אמר רבי מאיר בא וראה כמה גדולה כחה של מלאכה, שור שבטלו ממלאכתו משלם חמשה, שה שלא בטלו ממלאכתו ארבעה:
בבא קמא עט:
אמר רבי מאיר בא וראה כמה גדול כח של מלאכה שור שביטלו ממלאכתו חמשה שה שלא ביטלו ממלאכתו ארבעה אמר רבן יוחנן בן זכאי בא וראה כמה גדול כבוד הבריות שור שהלך ברגליו חמשה שה שהרכיבו על כתיפו ארבעה:
יש לעיין מדוע הקדים רש״י והביא רבי יוחנן בן זכאי קודם ר״מ שלא כסדר הגמרא
רש״י חמשה בקר וגו' . אמר רבן יוחנן בן זכאי חס המקום על כבודן של בריות, שור שהולך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב לנשאו על כתפו, משלם חמשה, שה שנשאו על כתפו, משלם ארבעה הואיל ונתבזה בו. אמר רבי מאיר בא וראה כמה גדולה כחה של מלאכה, שור שבטלו ממלאכתו משלם חמשה, שה שלא בטלו ממלאכתו ארבעה:
בבא קמא עט:
אמר רבי מאיר בא וראה כמה גדול כח של מלאכה שור שביטלו ממלאכתו חמשה שה שלא ביטלו ממלאכתו ארבעה אמר רבן יוחנן בן זכאי בא וראה כמה גדול כבוד הבריות שור שהלך ברגליו חמשה שה שהרכיבו על כתיפו ארבעה:
יש לעיין מדוע הקדים רש״י והביא רבי יוחנן בן זכאי קודם ר״מ שלא כסדר הגמרא
מתגעגע
Well-known member
בפירש"י לפנינו דברי רבן יוחנן בן זכאי מתאימים ללשון המכילתא, ואילו דברי ר"מ מתאימים ללשון הגמרא, ועוד שבגמ' ובמכילתא דברי רבי מאיר קודמין לדברי ריב"ז, ואילו בפירש"י הסדר הפוך, והדברים אומרים דרשני, ואמנם בדפוס ראשון ובדפוס זמורה ובחמישה כת"י (מתוך עשרה) שמביא בזכור לאברהם, וביניהם כתב היד העיקרי שלו, לא הובאו ברש"י כלל דברי רבי מאיר, יתכן שהיא תוספת ע"פ לשון הגמרא. (רש"י השלם - אריאל)
בבא קמא קו:
רש״י ד״ה ולישני ליה בגונב בן פקועה - שנמצא במעי אמו ופקעה לאחר שחיטה והוציאוהו דאיכא למאן דמכשר ליה בלא שחיטה בפ' בהמה המקשה (חולין דף עד:) דתנן ר"ש שזורי אומר אפילו הוא בן חמש שנים וחורש בשדה שחיטת אמו מטהרתו
ד״ה כר"מ - בשחיטת חולין דתנן השוחט את הבהמה ומצא בה בן ט' חי כו'
יש לעיין מדוע בתחילה ציין רש״י לשם הפרק ״בהמה המקשה״ ואח״כ ציין לשם המסכת ״שחיטת חולין״ הלא דבר הוא
רש״י ד״ה ולישני ליה בגונב בן פקועה - שנמצא במעי אמו ופקעה לאחר שחיטה והוציאוהו דאיכא למאן דמכשר ליה בלא שחיטה בפ' בהמה המקשה (חולין דף עד:) דתנן ר"ש שזורי אומר אפילו הוא בן חמש שנים וחורש בשדה שחיטת אמו מטהרתו
ד״ה כר"מ - בשחיטת חולין דתנן השוחט את הבהמה ומצא בה בן ט' חי כו'
יש לעיין מדוע בתחילה ציין רש״י לשם הפרק ״בהמה המקשה״ ואח״כ ציין לשם המסכת ״שחיטת חולין״ הלא דבר הוא
ישראל המלך
New member
מישהו יכול לשלוח את עיתון הדרך של השבוע האחרון בבקשה?
יש שם איזה ביאור בסוגיות בבבא קמא?
